בכניסה לאולמי ‘הדר דימול’ ברמת גן עומדים ומשוחחים עשרות אנשים. בניהם יש מי שראיתי בחתונת בריסק בבני-ברק. המרחק הקל על הבאים לקפוץ על על כל החתונות, או מדויק יותר: שתי חתונות בלילה אחד. יש כאן, בחתונת בנו של יגאל רווח, הבעלים של משרד הפרסום ‘אפיקים’, אנשים בעיקר מהפוליטיקה המקומית והארצית, והמון בחורי ישיבה שבאו לשמח. באולם מנגנת תזמורתו של עמירן דביר. את הצלילים הללו אי-אפשר לפספס, גם מבעד לחלון סגור.
אני נכנס למעלית ומגלה כי משפחת רווח וחברת ההפקה הפכו את ההפרדה בין גברים לנשים למשהו רציני מדי. דקות לאחר מכן, אורח שעלה איתי במעלית מגלה לי כי עניין ההפרדה הקיצונית נותר רק על השלט. במציאות כולם באותה קומה.
בכניסה לאולם אני מוצא דורון קדוש מיום ליום, כעת עם סב החתן, הרב ישראל רווח מאלעד, ראש הישיבה לצעירים ‘עטרת עמרם’, ששמח לקראת כל אורח, כאילו הוא הראשון שפוגש הערב.
בנצי פדר פוגש אותי בכניסה לאולם. לחיצת ידיים ודרישות שלום. והנה התקבצה לה חבורה נפלאה לתמונה יפה וקלילה. “תשלח לי את התמונות”, הוא מבקש. הוא כבר ימצא את עצמו כאן באתר.
ח”כ יעקב אשר, שסיים לריב הלכתית עם מרדכי בריסק, מגיע גם לכאן. בכניסה לאולם הוא פוגש את ינון שווקה, מנכ”ל בנק פאג”י. לחיצות ידיים, אני מצלם, ובצד מישהו צועק: “הון ושלטון”.
יענקי מייזליש (מימין), סמנכ”ל השיווק של רדיו ‘קול ברמה’, ומבקר האוכל הרצל קוסיאשווילי מבקרים את האוכל והאורחים באולם. הרצל, שחזר ממסע בחו”ל, נינוח כולו. מייזליש נינוח אפילו יותר. אחר כך יתברר לי שהוא כבר הספיק להיות גם בחתונה של בריסק.
מנכ”ל יתד נאמן, זעליג אורלנסקי (מימין), מנכ”ל המבשר מוישי פרוש (משמאל), ובנצי פדר, בעבר מקו עיתונות, משוחחים. זעליג, כך מתברר, ממהר להגיע לחתונת בריסק ומשם לשמחת אירוסי העוזר שלו – בירושלים. ערב של מזל”טים.
את בני רבינוביץ, מנהל קבוצות בוואט-אפ, צילמתי כשהוא עם הצלחת עמוסה כל טוב. “אם תפרסם את התמונה הזו, אתה תראה מה אני אעשה לך”, שיגר לעברי איום. עצרתי מהילוכי ועניתי: מה תעשה לי? תזרוק אותי מקבוצה בוואטס-אפ?
“תצלם”, לוחש לי אחד היחצ”נים. “תראה, יעקב ריבלין הגיע עם כובע וחליפה”. הרגשתי מוזר. העפתי מבט שוב: לריבלין יש כפיל. “כעת הכל מובן”, אומרים הסובבים ברחבת הכניסה לאולם. “כנראה שלריבלין יש כפיל גם בטוויטר”.
בתוך האולם ח”כ יעקב אשר מרפק את עצמו למעלה, ונחת ליד אריאל אטיאס. שיחה פוליטית, קצרה לעניין ומהר.
קקון ומימון מעיתון ‘יום ליום’ הגיעו מחתונת בריסק. לחיצות ידיים עם יהודה אבידן מש”ס, ואחר-כך למשימה: מקום לשבת לאכול.
חבר מועצת עיריית אשדוד, עמרם כנפו, לא מפספס לחיצת יד עם הבוס של ‘יום ליום’ ומשני צדדי השולחן הם מחליפים לחיצות ידיים.
יוסי אליטוב מ’משפחה’ (במרכז) מצליח ללכוד את אוזנו של יהודה אבידן. בעוד הם מתלחשים, אריאל דרעי (משמאל), מנכ”ל ‘קול ברמה’, מעדכן בוואטס-אפ את החבר’ה.
“לנו לא מגיעה תמונה?”, שאלו חברי החתן. “היינו איתו באותו חדר. תצלם אותנו כשאנחנו שמחים שהתחתן”. צלמתי. “ואיפה נראה את התמונות?” באתר, עניתי. “אה, לא נוכל לראות. יש לנו רק כשר”. כשר זה מעולה, עניתי, והמשכתי הלאה.
בצד, אחד העיתונאים ישב ודפדף בקבוצות. בדק מה קורה ומה חדש? יאיר אטינגר מ’הארץ’ בדיוק ענה בקבוצת מועצת החכמים, ובקבוצת הדוברות של מטה יחד, אבי בלומנטל הוציא עוד הודעה לעיתונות. את שאר הפרטים טשטשנו. יש גבול עד כמה אנחנו יכולים לתת לכם להכיר את המצולמים שלנו.
אבי וקנין מבאר שבע מפתיע בנוכחות שלו עם אחיו. איך אתה קשור, אני שואל אותו. “אני מהמשפחה”. ומה אתה עושה היום? “מנהל פרוקטים של משרד השיכון בבאר שבע”. אז הנה לכם הגולשים כתובת בבאר שבע.
יועץ התקשורת אברימי קרוייזר הגיע גם הוא מחתונת בריסק. אני לוכד אותו עומד בצד ומשוחח עם אפרים זליברברג, האיש שאחראי על הפקת החתונה. כנראה תכננו הפקת אירוע גדול לקראת הבחירות. נמתין ונראה.
מנהל קשרי לקוחות של כללית בקרית ספר, מוישי רוזנגרטן (מימין), התייצב אף הוא לחתונה, יחד עם אברהם קונסקי, מנהל השיווק של כללית במגזר החרדי. “אכלת? שבעת?” דאג לי מוישי לאחר שהתמונה צולמה, ואף הציע לי לשבת לידו. סירבתי. יש עבודה הערב, עניתי – והמשכתי לשולחן הבא.
בינתיים, בשולחן המרכזי, יוסי אליטוב, אריאל דרעי ואריאל אטיאס ממשיכים בשיחות פוליטיות. אטיאס מחזיק מכשיר טלפון ישן, מתאים שליחת סימוסמים בלבד. אבל הייתם מוכנים לתת הרבה, כדי לדעת עם מי הוא הסתמס.
בנתיים, אחד העיתונאים באולם, חבר קבוצת ‘מועצת החכמים’ בוואטס-אפ, ניכנס לראות מה חדש. מוטי לביא בדיוק מעדכן בתמונות את חברי הקבוצה. זיהתם מה צולם?
הרב אמיר קריספל (מימין) הגיע אף הוא לאחל מזל-טוב. אבי החתן, כולו אושר, מקבל את פניו בשמחה ומושיבו לאחר שתיית ‘לחיים’ בשולחן הכבוד. אך הרב קריספל ממהר, מברך ברכה אחרונה – ויוצא לדרכו.
איש היח”צ מוטי בוקצין הגיע לאחל מזל-טוב והתכבד בנשיקה מאבי החתן. “רק עכשיו הגעת?” הביך יגאל את מוטי בשאלה. ומוטי, כאיש יח”צ משופשף, עונה: “האמת, אני כאן כבר שעה ארוכה, רק חיכיתי ללחוץ את ידך ולאחל לך מזל-טוב”.
בכניסה לאולם עדיין ממתין זעליג אורלנסקי לנהג שיקח אותו לאירוסין של העוזר בירושלים. בינתיים, לחיצות ידיים עם קולגות מעיתונים מתחרים.
חיים קליגר, פעם עיתון המבשר וכיום מנכ”ל המגזין ‘זמן’, הגיע לאחל מזל-טוב. עקבנו אחריו. לא נרשמה לחיצת יד בינו לבין הבוס לשעבר מוישי פרוש מהמבשר.
מושי פרוש התיישב בינתיים, בהוראת בעל הבית. יין משובח נמזג לכוסות. “לחיים”, אמר אבי החתן. כולם הרימו כוסית של מזל טוב להצלחה.
אבי מימרן הגיע חדור קרב. מסביר, מדווח, מנתח, ובעיקר מפריך. כולם מקשיבים. בצד (מימין) עומד ישראל רייסנר, מקשיב ואז קולט שאני מצלם. לאחר מכן ניגש אלי ושאל: “לאן זה הולך?” לחרדים10, אני עונה. הוא, בניסיון לעקוץ, עונה: לא שמעתי עליכם מעולם”. אז אם קראתם את זה, תשלחו לו שיראה.
יועץ התקשורת קובי איזק (משמאל) מגיע לאחר ששוחח עם כל האנשים שעצרו אותו בכניסה לאולם וביציאה מהמעליות. “אפילו לאכול אני לא מספיק”, הוא אומר כשליד הבר נעמדים החברים אריאל דרעי (במרכז) ויענקי מייזליש (מימין) כדי להצטלם אתו…
אשת השיווק של יתד נאמן, ציפי רוטלוי (מימין) משוחחת עם יועץ התקשורת אברימי קרוייזר, שכולו מרוצה מההסבר מניח הדעת שאמרה על המהלך האחרון שבוצע. איפה והיכן לא הצלחתי לקלוט. הם, לאחר מכן, לא הנפיקו הסברים. אסתפק רק בתמונה הזו.
אבי מימרן, שסיים לנתח את המפה הפוליטית, הגיע גם הוא בסופו של מסע אל השולחן בו ישב אריאל אטיאס. הוא שוחח עימו תוך שהוא מסתיר את שפתיו. לנו התמונה מספיקה.
“תצלם אותי, אבל שאצא מצוין, לפחות כמו אפרים זליברברג”. אפרים, מצדו, צחק, הסתובב והמשיך לדרכו. כך רק הוא נותר בתמונה.
אליעזר שולמן מ’משפחה’ הגיע לאחר ששוחח בחוץ עם בני משפחה, בני דודים ודודות. בשולחן הוא נפגש עם עמיתו לעיתון. וכאילו לא נפגשו מעולם, ישבו לדבר. הבחורים יצאו לרקוד.
הרב אמיר קריספל ,שמיהר לצאת, נעצר על-ידי יענקי מייזליש לשיחה. כשהגעתי לצלם, הרב אמיר אמר בחיוך רחב, תוך שהוא מצביע עלי: “תזהר ממנו, אל תגיד לידו מילה. הכל הוא כותב”. כתבתי.
אבי רוזן, מנכ”ל רדיו קול חי, והמתחרה אריאל דרעי מרדיו קול ברמה, נעמדו משני עברי המחיצה בלובי המרכזי ושוחחו. דרעי נותר לאחר מכן בצד השני, כי משם הוא יצא לביתו. רוזן חזר לאולם.
עוזר דרוק, האמרגן של האחים דיקמן ואיש השיווק של בקהילה, הגיע לאחל מזל טוב התלוצץ עם אליטוב מהמתחרה משפחה, שכבר החל בנסיגה מהאולם, והמשיך לעבר הבמה, שם ניגן עמירן דביר יחד עם אחיו.
האחים דביר ניגנו ושרו מכל הלב והקפיצו את הרחבה לגבהים. אף אוזן לא יכלה שלא לשמוע, ואין רגל שלא רקדה באולם.
אשר מדינה (משמאל), ממטה ההסברה של ש”ס, התבקש להגיב על הסקר החדש שמעניק 5 מנדטים לאלי ישי. הוא הגיב בחיוך, והמשיך לדבר ולהשמיע את שרצה שישמעו. ינון פאלח (שני משמאל), העורך של ‘קו עיתונות’, הקשיב מהצד, ויצחק נחשוני (מימין), העורך של הרשת המתחרה ‘מרכז העניינים’, לא נישאר חייב והקשה ללא הרף.
הרב שניאור רווח, דוד החתן, ישב באולם הריקודים, התזמורת מנגנת בעוצמה, והוא פתח ספר. שקוע כולו בלימוד. הוא לא בעל השמחה, “אבל להישאר אני צריך”. אז הוא ישב ולמד.
עמירן דביר, הידוע כבעל מנגן מצד אחד, ומצד שני ידועות תמונות הסלפי שלו המתפרסמות בדף הפייסבוק שלו, הופתע הפעם כשצלמתי אותו מצלם סלפי.
הוא ישב על המדרגות, בכניסה לאולם, ונשך את הציצית. למה אתה כאן? שאלתי. הוא ענה: “כי אני רוצה לרקוד וכולם דוחפים אותי”. בחור שעמד לידינו שמע את התשובה, הרים אותו על הכתפיים כדי לרקוד במעגל.
איתן דובקין מ’הבצפר’ בא גם הוא לאחל מזל טוב. אבל בנצי פדר הצליח לעצור אותו עוד לפני שנכנס לאולם. חשבתי שזה יקח כמה דקות. בסוף היה נראה שהם ניהלו פגישה ממושכת בכניסה לאולם.
יוני צור, צלם הווידאו שנשאר צעיר לנצח, עלה על הבמה לתעד את התזמורת מנגנת. הוא כל-כך אוהב את העבודה שלו ומרוכז, שכל הזמן הוא מחייך. ככה זה כשאוהבים את מה שעושים.
ואז לסיום עמירן דביר ויוני צור הפנו אצבע למצלמה, ואמרו: “אבל אתה לא צולמת בחתונה”. ואני חייכתי ואמרתי לעצמי: מזל. יש דברים שעדיף שלא יראו.