עושים שiק בחתונה • איש הפרסום אברהם בריסק מ’בולטון’ חיתן בן

באולמי ווגשל, כפי תקנת האדמו”ר בחסידות, נערכה חתונה צנועה, רבת משתתפים ומלאת שמחה: אברהם איסר בריסק הבעלים של משרד הפירסום ‘בולטון פוטנציאל’ חיתן את בנו אמש. תזמורתו של חנוך רובין ניגנה, האוכל היה צנוע, אבל השמחה הרקיעה שחקים. אנשים רבים, עמם הוא מצוי בקשרים עסקיים, הגיעו לאולם והופתעו מהצניעות והפשטות – ובעיקר מהשמחה היהודית. מזל טוב.

הרב אריה אלישיב, נכדו של הגרי”ש אלישיב זצ”ל, הגיע לחתונה. לאחר דרישות השלום ואיחולי המזל-טוב ניגש לשולחן הצדדי שהפך למרכזי, שם לחץ את ידי האח מרדכי לבית בריסק.

השולחן הצדדי, לצדו ישב האח לבית בריסק, המשיך למשוך קהל. אנשים התיישבו לאחל מזל-טוב ולשוחח על דברים העומדים, איך לא, ברומו של עולם.

הרב משה נחשוני מראשון לציון הגיע לאחל מזל-טוב, ישב כמה דקות בשולחן הכבוד, ודקות לאחר מכן איחל שוב מזל-טוב ליושב לימינו, התנצל כי הוא חייב ללכת – ויצא את האולם.

ברוך שטרן, מנהל קשרי לקוחות של ‘מכבי’ ישב לצד שולחן בקצה השני של האולם, יחד עם אנשי ‘מכבי’ ואנשים מתעשיית הפירסום.

גם מהמודיע הגיעו לברך. אחרי שאיחל ‘לחיים’ לצלם, הוא נשאל על ידי אחד האורחים אם תהיה ברכה בהמודיע. את התשובה לא שמענו.

אלי אליוביץ, הבוס של קבוצות ‘רוטרניק’, ישב בשולחן של עובדי בולטון פוטנציאל. הוא חייך אלי, כשהחיוך הפך להערה: “אתה, תקשיב. אתה עושה בלאגן בקבוצות של רוטרניק”. אחרי תוכחה כזו, לא אפרסם שם יותר…

מהצד השני של השולחן עובדי בולטון פוטנציאל, ובראשם מנהל מחלקת היח”צ במשרד בני גרנות (משמאל) יושבים מאושרים. היום הבוס מחתן. יצאתם מוקדם מהעבודה בגלל זה? “נראה לך? זה משרד רציני. לא שטיבל במאה שערים”.

דורון קדוש (משמאל) והבוס מימון מעיתון ‘יום ליום’ יושבים בשולחן בלב האולם, מביטים במסך הקטן ומנתחים את התוצאות. כנראה שסקר חדש צץ על המרקע. לא הפרעתי להם בדיון.

נציג פלסטין בחתונה, שייע ויינברגר (משמאל), הגיע באיחור ניכר. הוא התיישב במקום פנוי והחל לשוחח עם היושב לצדו. דקות לאחר מכן השתעמם וחזר להסתובב באולם, כשהוא מאיים עלי שיביא את ידידי הצלם אנשי בעק “לטפל בי”.

“רגע, זה גם עובד אתנו במשרד ולא צלמת?”. מה שמו? שאלתי. לא היה נראה שמישהו יענה. הם היו מרוכזים בשמחה. אולי אתם תספרו לנו מי האנשים בתמונה. על אליוביץ (במרכז) תוותרו. אני יודע מי הוא האיש עם החיוך המקסים הזה.

בינתיים, אנשים נגשים אל שולחן הכבוד, לוחצים ידיים. ברכת מזל טוב מהדהדת. בעל השמחה נעדר מהשולחן כבר שעה ארוכה. הוא גם לא באולם. לפתע הוא הגיע – ומיד החלו בתפילת ערבית.

יענקל’ה גלויברמן מחב”ד ואריק אליוביץ מיתד נאמן דנים על יחסי הכוחות ישי-דרעי. כשסיימו הוא משאיר את גלויברמן כולו לרשותי – והוא מצדו עומד ומתחייב לי: “אני גלויברמן יעקב מתחייב לך – בבחירות תנועת ג’ מקבלת 8 מנדטים”. קראתם? תרשמו.

אברימי קרויזר, יועץ ראש העיר ירושלים לענייני חרדים, הגיע ומיד מצא עצמו ליד שולחנו של האח לבית בריסק, לחיצת ידיים ושוב ענייני דיומא.

דקות אחריו נכנס החצי השני שלו, יועץ התקשורת קובי איזק. כבר בכניסה הוא נעצר על ידי אחד האורחים ונשאל על אחד המהלכים שביצע. לא הבנתי על מה דברו, אבל לפחות צלמתי.

ראש ישיבת כולל קול אליהו וישיבת הר”ן באלעד ישב אף הוא בשולחן צדדי, שריכז סביבו את אלו הצמאים למידע על הנעשה בעיר, יחסי הכוחות בין עץ לדגל ומה הצפי. אם זה סקרן אתכם, חבל שלא ישבתם שם להקשיב. היה מעניין.

 הבנש”ק חיליק טברסקי (משמאל) מאתר jdn, הגיע לאירוע, כולו אומר כבוד כאחד האדמו”רים. לאחר מכן לחש לי אחד מהנוכחים: הוא יהיה האדמו”ר הראשון שאביו יוריש לו את האדמו”רות – והוא יגיע עם חסידים מאתר האינטרנט.

מיד לאחר תפילת ערבית החל שוב מסע לחיצות הידיים לבעל השמחה אברהם בריסק. הוא היה מרוכז בבאים, והקשיב לכל ברכה עד תומה.

בשולחן הצדדי, כן, ההוא  של האח לבית בריסק, הגיע כעת חבר הכנסת יעקב אשר. כשנשאל איך זה כל היום להתאפר לקראת ההופעות בטלוויזיה, ענו הוא וקרויזר כי הם כל-כך רגילים, עד שיש להם ערכה קטנה של איפור ברכב. “ככה זה לוקח שניה אחת”. “ומה עם לא תלבש?” הקשה בריסק. וח”כ יעקב אשר שרגז על השאלה, ענה לו: “זה לא ילבש? אני יגיד לך מה זה לא ילבש. ללכת עם שערות כמו פאה על הראש”, תוך שהוא מצביע על השטריימל, “זה לא ילבש. ללכת עם בגד מבריק כמו הקפטאן שלך זה לא ילבש…”

בין הבאים הגיע אחד עם חיוך רחב. בעל השמחה עזב הכל ורץ לקראתו, תוך שהוא מנסה לאתר באולם מישהו שהוא אמור לפגוש. אם הם נפגשו איני יודע. המשכתי .

יצחק קקון, עורך ‘יום ליום’, נעמד בצד יחד עם הבוס מהעיתון, קרוייזר והאח לבית בריסק. הם כבר כמעט יצאו לחתונה שערך יגאל רווח מפרסום ‘אפיקים’, שנערכה באולמי הדר דימול, אבל עצרו כדי ללבן כמה דברים העומדים ברומו של אולם…

את המבט על השעון הבנתי. אברהם ככל הנראה הביט כדי לדעת מתי החתן והכלה ייצאו מחדר הייחוד לריקודים. אבל את האיש ששאל את השאלה, ועוד עם הסכין ביד – לא הבנתי בכלל. וכך, בתחושה שעוד דקה לך תדע מה יקרה עם הסכין, עזבתי ויצאתי לשמחתו של יגאל רווח בהדר דימול.