יתרו בבואו אל המדבר, מקום מושבם של בני ישראל, מוצא את משה שופט את עם ישראל כשהם עומדים על רגליהם מן בוקר ועד ערב.
יתרו תמה על משה ושואל: מה הדבר אשר אתה עושה לעם, מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר ועד ערב?!
בהמשך, יתרו מוסיף ואומר: “נבול תיבול גם אתה גם העם הזה”.
אנו מוצאים כי שיטת המשפט שהנהיג משה מלכתחילה יש בה כדי להזיק לעם ולמנהיגם.
שני דברים למדים אנו מכך. האחד, כי הצלחת האומה ומנהיגיה נעוצה בדאגה אמיתית לעם ובאפשרות להצליח להגיע אל כל אחד מן העם באופן אישי.
אך יותר מכך למדנו, כי חולשתו של המנהיג יוצרת בהכרח חולשה אצל העם, בעוד נתינת כוח למנהיג להשפיע נותנת בהכרח כוח לעם שאותו הוא מנהיג.
זהו מעגל אחד המכריח את חברו.
•
תנועה המאחדת בתוכה מגזרים רבים וקהלים שונים, מאחדת היא את העם עם מנהיגיו.