הפתרון למחלוקת בפוניבז’: ‘שינוי השם’

פוניבז’ הזדקנה ובערוב ימיה נחלשה ורותקה למיטתה. שדים ורוחות הקיפוה, מלאכי חבלה ושנאה כאחד גמרו אומר לכלות כל חלקה טובה, ונראה שהגיעה אל קיצה, אם לא נתעורר בדחיפות להציל את נשמתה בעוד נפשה בה.

אחת הסגולות הנפוצות לחולה הינה הוספת שם או החלפת השם. סגולה זו כבר נזכרת בדברי חז”ל המציינים כי אחד מארבעה דברים שקורעים גזר דינו של אדם היא “שינוי השם”.

אלא שפוניבז’ היא מותג. ניתן להניח שהצדדים לא כל-כך כל יוותרו על השם היוקרתי.

כל ימי גדלתי בין החסידים. נער הייתי וגם זקנתי וראיתי לא פעם חסידויות מתפצלות, וכמו תמיד, רבים, נלחמים אחד בשני כאשר כל צד רוצה את השם – ואת הנכסים.

ומה מתרחש בסוף? בדרך כלל הצדדים מתרוממים מהאפר, וכל קהילה בונה לעצמה ממלכה חדשה עם שם חדש, עד למלחמת הירושה הבאה.

על פי רוב המחלוקת פרצו סמוך לפטירת האדמו”ר והסתיימו לאחר כמה שנים. חלק מהמנהיגים, שאמורים להוות דוגמא, לא מדברים אחד עם השני, והחסידים הרואים בהם מודל מחקים את התנהגותם. ובכל זאת – על אף העובדה כי מדובר במצב נורא – עדיין ניתן לחיות אתו.

מידות טובות אין כאן, גם לא ‘ואהבת לרעך’, ובטח שלא רצון השם, ומכל מקום לא מגיעים עד כדי “איש את רעהו חיים בלעו”, כדי ש”מוראה של מלכות” ישמור על העמוד.

שני גיסים שלא מסתדרים

אלא שבמקרה פוניבז’ איננו רואים את הסוף.

15 שנה (ויש בפונוביז’ מספיק למדנים שיסבירו שהכל התחיל הרבה לפני) המצב רק מחריף, מלחמת הירושה נמשכת, והיא סוחפת אתה את כלל הציבור החרדי.

לפעמים קשה להאמין שהחלטות חשובות שגורל הציבור החרדי תלוי בהן, כמו גזירת הגיוס וכדומה, כרוכים בעצם בפרשייה של שני גיסים שלא מסתדרים. מחליא. ועדיין לא רואים את הסוף.

אך מה באשר לפלגים? אולי כאן נוכל להפעיל את הסגולה של “שינוי השם”? מהיכן השמות המוזרים האלו “שונאים” מחבלים” ששורשם שלילי, אולי צריך להחליף את שמות הפלגים למשהו חיובי, אולי כאן נעוץ שורש הבעיה?

גם בחסידויות, באירועי מחלוקת, כל פלג קיבל כינוי: ימנים מול שמאלנים (רעכטע / לינקע), שחורים נגד לבנים (שווארצע / ווייסע), זקנים לעומת צעירים (אלטע / יונגע).

אך ביסוד השם יש מגמה חיובית: גם ימין וגם שמאל מייצגים רעיונות חיוביים, גם שחור וגם לבן הם צבעים לגיטמיים. ואילו כאן שני השמות מבטאים שנאה, רוע, תיעוב, נזק, גועל וכל מה שלא תורה.

אני מנסה להיכנס לנעליו של תלמיד ישיבת פוניבז’ שעומד מול המראה, מסתכל על עצמו ואומר: “אני שונא”, אני מחבל”.

זה נורא.

קצרה דעתי מלהבין, אולי אם ימצאו שמות יותר חיוביים שיניעו אותם לפעולה חיובית, אולי זה יבריא את החולה – שהדביק את כלל הציבור החרדי במחלתו.

אצל חז”ל קיימת אופציה נוספת כדי לקרוע גזר דין והיא “שינוי מקום”. לקום וללכת! מה למען השם גורם לאב שרוצה שהבן שלו יגדל להיות תלמיד חכם לשלוח את הבן ללמוד בישיבה זו?

מאות ישיבות יש בארץ, אלפי תלמידים לומדים יומם ולילה, ועדיין יש הורים ששולחים את הבן שלהם להיות “מחבל” או “שונא”?

הרי ברור שאם כל ההורים היו מוציאים את ילדיהם או לפחות לא שולחים את הילדים ללמוד בישיבה זו, כבר מזמן הגיסים היו פותרים את הבעיה בחצי שעה.