ימי הספירה: התנתקו מגיהנום הווטסאפ

 “לעולם לא עוד” הכריז ראש הממשלה בדרמטיות, “למדנו את לקחי העבר, ולא ניתן לאף אומה להעביר אותנו שואה נוספת” קבע, והמשיך לדבר איך לא, על אירן..

את ראש הממשלה מדבר על אירן אנחנו רגילים לשמוע, הרהרתי לעצמי. ‘איראן’ הקשישה נשלפת תמיד כאשר מבקש להוכיח את עוצמתה של ישראל או בפשטות כשאין לו מה לומר.. ומכל מקום משפט אחד משך את תשומת ליבי: “למדנו את לקחי העבר”. ואכן, דומה כי צדק הראש, אין חשוב מללמוד מטעויות העבר ולהתכונן לעתיד, ואין חשוב מלהפיק לקחים מטרגדיות שעברו על העם היהודי ולמנוע את חזרתם.

אלא שאז חשבתי על הטרגדיה הגדולה שהתרחשה בימי ספירת העומר: מותם של עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא, התנאים גדולים וקדושים שהלכו לבית עולמם משום שלא נהגו כבוד זה בזה. הגמרא לא כותבת שהם זלזלו אחד בשני, אלא רק ‘לא נהגו כבוד’, הם היו עסוקים בלימוד, בהרבצת תורה, ולא שמו לב שהם לא מכבדים את חבריהם כראוי. בעוון זה מתו כולם וכמעט נשתכחה תורה מישראל.

האם “למדנו מלקחי העבר”? האם לפחות בימים אלו אנחנו מתחזקים יותר בעניינים שבן אדם לחברו ונמנעים מלדבר לשון הרע ורכילות?

לא למדנו כלום

בתחילת השבוע נחשפנו למבוכות רבות שעלולות להיגרם מהפצת ספינים בקבוצות ווטסאפ, מהירות המידע, והשאיפה לראשוניות מביאה לא פעם להפצת מידע מוטעה במהירות האור לאלפי אנשים שאין בידיהם כלים כדי לאמת את המידע. בין לילה מתו אנשים וקמו לתחיה, משפחות נכנסו למעגל האבל ויצאו לאחר שעה, והעם כולו הזדעזע מהצורה שבה התבשר אח על פטירת אחיו.

גם אם מדובר במקרה קצה, ובארוע שחרג אל מעבר לכל קו של היגיון, לא נוכל להתעלם מן השאלה כמה אנשים ‘הרגנו’ בהעברת מידע בקבוצות? כמה פנים ‘הלבנו’ בהפצת רכילויות? וכמה משפחות הרסנו בהעברת לשון הרע?

לשון הרע חמור יותר מרצח, קובע החפץ חיים, שכן ברצח האדם הולך לבית עולמו, אבל בלשון הרע האדם סוחב אתו את הפגיעה לכל החיים. והיום? הרבה רוצחי נפשות המסתובבים בחופשיות ויש להם גם טרימינולוגיה חדשה: ללשון הרע יקראו ‘נייעס’, את הרכילות יכנו ‘כל מה שחם במגזר’ והשקרים במקרה הטוב הם ‘ספין’.

את שיחות הבטלה במקווה העבירו לקבוצות הווטסאפ, עם הבדל אחד: במקווה צריך אומץ לומר את הדברים פנים מול פנים, אבל  בווטסאפ ניתן לכתוב בתחתית הידיעה ‘העתק הדבק’ ולהעלות כל מה שעולה על הדעת.

ניתוק והתחברות

בתקופת הבחירות המוניציפאליות ניהלתי את מטה הבחירות של אחד המועמדים, וקיבלתי הודעות מחברים על ידיעות ש’רצות בקבוצות’ עליהן נדרשתי להגיב – להסביר או להכחיש.

הרצון להגן על הלקוח ולהישאר מעודכן גרמה לי להיכנס למספר קבוצות ולהיות מעורב בשיח הקבוצתי, עד שמצאתי את עצמי מכלה שעות ארוכות בוויכוחים עקרים וחסרי תוכן עם נערים שכלל לא מכירים את העיר ואת המועמד, אך זמן להפיץ שמועות ולרכל יש להם בשפע. העובדה שאדם אחר משלם את מחיר הבילוי שלהם לא הטרידה אותם במיוחד.

הבחירות חלפו ואני התפכחתי. התנתקתי מהקבוצות והתחברתי לחיים, עם מסקנה אחת ברורה: קבוצות ווטסאפ גומרות גם את הסוללה, גם את החיים, וגם את האישיות של האדם. מלבד הזילות במצוות בין אדם לחברו הופך האדם גם למשועבד בעל כורחו למדיה ולאנשים אלמוניים חסרי מעש.

דווקא בימי הספירה, בהם מוטלת עלינו החובה להתחזק במצוות שבין אדם לחברו אני ממליץ לכל קוראי הטור הזה:

התנתקו!

נסו שעה אחת ביום ללא ווטסאפ וגלו פתאום את העולם שסביבכם. התנתקו מהמדיה והתחברו לחיים וכך נצליח ביחד למנוע שנאת חינם ולהרבות אהבה ואחווה בעם ישראל.