לתימנים יש שני ח”כים. אז למה הם עדיין מתבכיינים? • טור

1.

תמיכתם של רבני יהדות תימן ברשימת ש”ס צפה לפני מספר ימים, כאשר נפוצה שמועה לפיה סגן ראש עיריית אלעד, ברק צברי, מצטרף לרשימת ‘יחד’ של אלי ישי. ימים חלפו, והתברר כי ההצטרפות כבר אינה בתוקף.

כעת נותרה פתוחה השאלה: רבני תימן – לאן ועם מי?

אמש, בחתונה רבת משתתפים של נכד הגאון רבי שלמה מחפוד, הוקרא פסק הלכה בידי הנכד, שהכריז בשם סבו: “כפי שבחיי מרן הגר”ע יוסף זיע”א הלכנו בדרכם כך גם אחר פטירתו. דרכם היא הדרך של מרן”.

ההכרזה הושמעה רגע לפני שכובד יו”ר תנועת ש”ס, אריה דרעי, בברכה תחת החופה.

ברור לגמרי? לכאורה כן.

אלא שיש מי שמיהרו להשמיע פרשנויות על הדברים, ואיכשהו ניסו להסביר ש’זה לא חד משמעי’.

שמעתי.

וזה בהחלט חד-משמעי.

2.

אל החתונה הזו הגיע אריה דרעי בשל ידידות רבת שנים שלו עם הרב מוגרבי, אבי החתן, הנשוי לבתו של הגר”ש מחפוד, וברור שגם משום כבודו של הגר”ש מחפוד עצמו.

במהלך השנים ידעו היחסים בין הרב לבין בית הרב עובדיה יוסף זצ”ל עליות ומורדות, בעיקר על רקע מערכת השחיטה של הבד”צ בראשו הוא עומד. ערב הבחירות הקודמות נערכה סולחה, הגר”ש מחפוד הגיע אל בית הגר”ע זצ”ל וזכה לכבוד גדול.

כבר לפני מספר שבועות יצא ‘קול קורא’, עליו חתומים רבני תימן – ובראשם, כמובן, הגר”ש בעדני, חבר מועצת חכמי התורה ובן לעדה התימנית. בין החותמים היו הרבנים הגר”ש מחפוד והרב פנחס קורח.

מי שעדיין לא הכריז על תמיכה, כזו או אחרת, הוא הגאון רבי יצחק רצאבי, שבבחירות הקודמות תמך בריצתו העצמאית של רבי אמנון יצחק, בניגוד לרצונו ולדעתו של הגר”ע יוסף זצ”ל.

3.

עד כאן הפרק ההיסטורי. מכאן למה שאירע מאחורי הקלעים, ערב הבחירות לכנסת ה-20.

רבים מבני העדה התימנית חשים שש”ס אינה ‘סופרת אותם’ מספיק, כלשונם. גם להם ברור שהם מתכוונים לשנים בהן שלט אלי ישי בתנועה, וכי יש מצב שדברים ישתנו תחת הנהגתו של אריה דרעי. אבל, ערב בחירות הוא זמן טוב להציג בקשות ולמצב הסכמים כתובים.

לכאורה, לעדה התימנית יש ברשימת ש”ס שני נציגים: משולם נהרי ויואב בן צור.

כשיש מי שטוענים כי לא נעשה די למענם – הם מתעלמים מכך שמשולם נהרי פעל במהלך השנים האחרונות למען יהודי תימן המתגוררים בתימן. על רוב פעולותיו בנושא חל חיסיון מוחלט, מה עוד שנהרי הוא אדם שנוהג לשתוק ושלא לערב תקשורת בפעולותיו. פרסום בנושא כה רגיש, מבין כל אחד, עלול להזיק ליהודים שעדיין נמצאים בתימן.

בן צור הוא ח”כ חדש, כך שטרם הספיק להטביע חותם כלשהו.

למרות המשקעים, כאמור, בבחירות האחרונות התייצבו רבני תימן כמעט כאיש אחד, למעט מעטים, מאחורי תנועת ש”ס.

4.

ואז הגיעו הבחירות באלעד, והקשרים בין ש”ס לעדה התימנית רשמו פרק חדש.

בערב הבחירות באלעד סגר ברק צברי על תמיכה בישראל פרוש במירוץ לראשות העיר. קודם לכך ניסה לגשש על סגירה מול ש”ס, אך הניסיון לא יצא לפועל.

מיד אחרי שסגר עם פרוש ,נפתח מו”מ מול ש”ס, שכפי הנראה הזניחה עד אז את הזירה התימנית. אלא שההסכם כבר נחתם גם על-ידי הרב איתן גמליאל, רב העדה התימנית באלעד.

אולם, לאחר ששמע הרב גמליאל את כל הצדדים, החליט שאפשר להפר את החתימה מול פרוש, וצברי עבר לתמוך בש”ס.

בניגוד לפרסומים השונים, מעולם לא הובטח לו תפקיד ח”כ בש”ס הארצית. מה שכן הובטח:  בתוך 90 יום תוקם מועצה דתית ואדם שיוסמך לכך מטעם צברי יהיה נציגו לניהול המועצה.

אלא שמאז, העסק מוסמס איכשהו.

מיד אחרי הקמת הקואליציה, פנה ברק צברי, שמונה לסגן ראש העיר, אל אריה דרעי, וסיפר כי יש לו מועמד מתאים, החפץ בעיתום שמו. הוא נשלח לסגור דברים עם חיים ביטון, מנכ”ל התנועה.

ביטון ביקש, ובהיגיון רב, שהמועמד יוצג בפני הגאון רבי מרדכי מלכה, רב העיר – וכך אכן נעשה.

ומשם, לאן?

ובכן, מתברר כי כשנה לאחר הקמת הקואליציה החדשה, טרם הוקמה מועצה דתית. צברי, מצידו, ויתר על תפקיד הסגן בשכר לצוריאל קריספל, אבל מועצה דתית – עדיין אין.

בדיקה מעלה, כי הסיבה לכך, כפי שרואה זאת ש”ס, היא התנגדותו של פרוש, יריב מר של צברי. לדעת צברי, באותה תקופה בה דובר על נושא המועצה הדתית היחסים היו עדיין תקינים.

אין זה סוד שצברי מהווה אופוזיציה קולנית לפרוש, והסיכוי שראש העיר יתמוך במשהו שקשור בצברי, כך אומרים, שואף לאפס.

ש”ס, מצידה, אינה יכולה לכפות על ראש העיר דבר שאינו מקובל עליו. יחד עם זה, כשנודע להם על כוונה לפטרו מתפקידו כסגן, התנגדה לכך ש”ס נחרצות. צברי חתום יחד עם ש”ס על הסכם קואליציוני, ואין מצב שיניחו לפטרו, הם הבהירו לכל מי שהיה צריך להבהיר.

לפני מספר שבועות החליטו בש”ס, כחלק מההיערכות לבחירות, לערוך פגישות עם הרב יצחק רצאבי, כפי שמתקיימות פגישות עם רבנים אחרים. בחלק מהפגישות נכח גם צברי.

הייתה נכונות מצד המפלגה לבוא לקראת העדה התימנית, אך התנאים שהוצבו בפני אנשי ש”ס היו בלתי אפשריים לעיכול. אחרי הכול, אם כל חצר ועדה תבוא בדרישות כה מפליגות, הם יתקשו לנהל מפלגה.

אחת הדרישות הייתה לקבל מינוי של מנכ”ל ש”ס; דרישה נוספת הייתה לקבל מקום ברשימה. וגם: צירופו של הרב רצאבי  למועצת חכמי התורה.

למינוי של הרב למועצת הייתה התנגדות בקרב רבנים אחרים, כך שגם אילו רצתה ש”ס, לא יכלה להעניק אותו. לשאר הדרישות הם התנגדו. אחרי הכול, לא מדובר ב”סחר סוסים” ואין אפשרות להתחיל להיענות לדרישות מסוג זה. “זה לא יגמר לעולם”, אמרו בש”ס.

5.

בשלב זה נרשמה הפסקה בפגישות. זה גם היה השלב בו פורסמו ידיעות על עריקה של צברי אל מחנה ישי. לדברי צברי, הוא נפגש עם “אבנר עמאר, סגן ראש עירית מודיעין עילית מטעם ש”ס וגם עם ח”כ יואב בן צור”. לטענתו, הם הבטיחו לו, בפגישה אצל הרב רצבאי, “מקום 11 ברשימה”.

בש”ס מכחישים, כאמור, וטוענים שמדובר בדרישה שאמנם עלתה, אך לרגע לא חשבו לקבלה.

ואז הפסיקו במפתיע המגעים והנושא נגנז. זו כנראה הסיבה לכך שברק פזל למשך ימים אחדים לכיוונו של אלי ישי, מן הסתם חשב שמשם תצמח הישועה לעדה התימנית.

לדבריו, חשוב לו מאוד שלפחות הפעילות שלו “תניב סוג של הרמת קרן לעדה, וגם אם נושא הכנסת לא בדיוק צלח, חשוב לי שרבני העדה והעדה עצמה מחוזרים ללא הרף, דבר שלא היה בשנים קודמות.

“נקווה שבאמת לא תהיה אפליה ויעריכו את העדה המיוחדת. כולם מסכימים איתי שבמבחן התוצאה הרבנים מחוזרים יותר משנים עברו”.

מאחר ו’שנים עברו’ הם תקופת שלטונו של אלי ישי, קשה לדעת האם השינוי שחל הוא בשל שינוי ההנהגה או בשל פעולותיו של צברי.

כך או כך – לעדה התימנית שחשה בטוב יותר, ברכות.

להלן תגובת ברק צברי לדברים: