היד שמנענעת את ש”ס • האם ציר הרבנים מאזוז-עמאר ישבור כלים

1.

חג הפסח האחרון הסתמן, מבחינה פוליטית, כחג בו נורתה יריית הפתיחה של התגבשות ש”ס העתידית – ש”ס של אחרי פטירת הגר”ע יוסף זצ”ל. כלי התקשורת ניתחו את אירועי החג, תוך שהפרשנים מנסים לנבא האם שני האירועים המקבילים – אירוע ‘הקבלת פני רבו’ במהלכו הוכתר ראש הישיבה חכם שלום כהן לנשיא מועצת חכמי התורה, ואירוע ‘הקבלת פני רבו’ שנערך לגר”ש עמאר בבית הכנסת שבגבעת המבתר – מסמלים את חציית ש”ס לשני חלקים, לקראת הבחירות הקרובות.

השוללים את התיאוריה טענו כי הראשון לציון הגר”ש עמאר הודיע בצורה ברורה כי קיבל על עצמו שלא לעסוק בפוליטיקה בתוך שנת האבל לפטירת הגר”ע, מה שמוכיח שאין מצב שהאירוע שהתקיים בחג היה בעל סממנים פוליטיים, עם כוונה נסתרת, כזו או אחרת. המצדדים, לעומתם, התעקשו כי מדובר בהכנה לתכנית ארוכת-טווח, ההולכת ומבשילה, ואשר תצא לאוויר העולם לקראת הבחירות הקרובות.

בש”ס, בנגד,  הדגישו כי האירוע שנערך בארמונות חן בבני-ברק, לא היה אירוע הכתרה ‘פוליטי’, וכי רבנים אינם ‘כוכב נולד’. מדובר, הם אומרים, במינוי מתבקש שנבע מהחלטה של חברי מועצת חכמי התורה.

גם אנשיו של הגר”ש כהן הכחישו מכל וכל כל כוונה פוליטית באירוע שהתקיים החג.

2.

אלא שמאחורי הקלעים, כך נראה, יש יד שמכוונת את כל ההתרחשויות. היד הזו מנסה בכל הכוח לפצל את תנועת ש”ס. לא נכנס לשמותיהם של הנוגעים בדבר, רק זאת נאמר: יש מי שמאוד רוצה שש”ס תגיע אל הבחירות הבאות בשני קודקודים. בשלב זה עושה רושם שהרבנים עצמם, כמו גם הח”כים שעליהם ‘בונים’, אינם מעודכנים ואינם מכירים את ‘תכנית המגירה’. מעניין יהיה לעקוב באיזה שלב היא תצא אל הפועל, תוך שיגור הודעות לכל הנוגעים בדבר.

מזווית אישית של אלי ישי, ש”ס צריכה להיות מאוחדת. זה גם מה שהוא אומר בשיחות עם עיתונאים. לכן, טוב היה עושה אריה דרעי לו היה מקרב אותו יותר אל חיקה של התנועה. דרעי, מן הסתם, יצטדק ויאמר שהתחושה שלו היא שאלי ישי חותר תחתיו. ולא שהוא אומר זאת בקולו שלו. בסביבתו מקפידים שלא לדבר עם עיתונאים על הנושא. אבל, לראיה יוכלו להביא את הסיפור של ח”כ אריאל אטיאס, שזכה לסמכויות נרחבות ובאמון מלא מצד דרעי – כולל שיגורו מטעמו לפגישה מיוחדת עם שר הביטחון בוגי יעלון אתמול בצהרים, וזאת משום שהאיש אינו נראה כמי שחותר תחת רגלי יו”ר ש”ס.

ישי, כמובן, יראה בכך תירוץ עלוב, שכן הוא עצמו אינו מנסה לחתור, וגם אם עושה זאת אי-מי ממקורביו – הדבר אינו על דעתו.

כך, למשל, היה מי שניסה להציג את הגעת אלי ישי לאירוע בהשתתפות הגר”ש עמאר, כאירוע המסמן מטרה  פוליטית. עובדה, הייתה “שיחה סודית” ביניהם. ואל תאשימו את כלי התקשורת שפרסמו את הדברים. תהיו בטוחים שיש מישהו שתדרך אותם על כך. מקורב, כבר אמרנו, ויש מהם בשפע.

מקורבי הגר”ש עמאר נפגעו -ובצדק מבחינתם. מדוע לקחת אירוע חגיגי ולהפוך אותו לבחישה פוליטית?

3.

מדוע  נזכרתי כעת בחג הפסח?

היה זה בעקבות שיחת טלפון, בה נשמע אחד ממקורביו של ראש ישיבת ‘כסא רחמים’, הגר”מ מאזוז, כאוב ביותר. הוא סיפר כי לפני שנה עבר הרב ניתוח ברגליו, בשתי הברכיים, ומאז הוא אך בקושי מצליח ללכת. יציאתו מהבית מתבצעת בדרך-כלל למקומות קרובים בלבד: על השיעור בישיבה הוא אינו מוותר, כי הוא מעניק  לו את החיות, רכב מיוחד מסיע אותו לשם, ומעלית מובילה אותו מהרכב היישר אל חדר השיעורים; יש שמחות משפחתיות אליהן הוא מגיע לזמן קצר בלבד; לשמחות של תלמידים קרובים מאוד הוא לא תמיד מגיע, בטח לא לאלו המתקיימות מחוץ לעיר בני-ברק.

“והנה פתאום הופתעתי לראות שבחג הפסח האחרון נסע הרב עד לירושלים, עד לגבעת המבתר”, מספר לי אותו מקורב.

כאן המקום להדגיש שאכן הקשרים בין הגר”מ מאזוז לגר”ש עמאר הם מהמעולים ביותר. לפני כ-30 שנה היה הרב עמאר חלק מצוות ישיבת ‘כסא רחמים’. כשנבחר לתפקיד רב הראשי, הישיבה מאד התכבדה בכך וציינה כי ‘איש משלנו’ זכה בתפקיד הנכבד.

אל ההילולות בישיבה, הנערכות באמצע חודש טבת, ביום הזיכרון של הרב מצליח מאזוז הי”ד, אביו של הרב מאיר, הוא מקפיד להגיע, גם בשנים בהן כיהן כרב ראשי. השנה הגיע מוקדם מאוד ועזב מאוחר מאוד. בעקבות כך, היו כמה מהעיתונאים ש”פנטזו שזה מוכיח שהולכת לקום מפלגה בראשות שני הרבנים”, אומר  התלמיד המקורב. הוא עצמו סבור ש”מדובר בקשקוש”.

“לרב מאזוז אין כל עניין לפרק את ש”ס”, הוא אומר. “הוא בטח שלא יהיה ראשון לעשות זאת”.

לפי התיאור שהציג, ברור שהגעת ראש הישיבה אל האירוע לכבוד הראשל”צ לשעבר בגבעת המבתר הייתה רק חלק מהידידות השוררת בינו לבין הרב עמאר. “ובכל זאת אני יודע אישית שהיה לו מאוד קשה לנסוע. אבל קדמו לנסיעה כמה וכמה שיחות טלפון מצבי עמאר, מקורבו של אלי ישי, ששכנע רבות שחשוב להגיע לאירוע”.

כאן המקום לציין, כי בשיחה עם צבי עמאר, הבעלים של רדיו ‘קול ברמה’ ותומך מובהק של אלי ישי, הוא שולל את הדברים מכל וכל, ומספר כי לא התקשר.  הרב מאזוז והרב עמאר מאוד קרובים זה לזה, הוא אומר,  ואינם צריכים את עזרתו.

4.

האם ניתן לראות בסיפור הזה הוכחה, כזו או אחרת, להקשר פוליטי, כזה או אחר, העומדת מאחורי הגעת ראש הישיבה לאירוע בפסח?

התשובה לכך שלילית לחלוטין.

הרב מאיר מאזוז עומד בקשר  טוב עם הרב משה יוסף, ובאזכרת השלושים לגר”ע יוסף זצ”ל, במהלך נאומו, הוא דיבר בעיקר על הצורך לחזק את ‘בד”צ בית יוסף’. לפני שנים, כשניסו בבד”צ להעניק הכשר למצות החבורה של ‘כסא רחמים’ הם סורבו, אבל בשנה האחרונה הוענק ההכשר גם הוענק – מה שמרמז על קשרים מתהדקים והולכים.

בכל שנה נהג הרב מאזוז לעלות אל ביתו של הגר”ע יוסף, פעמיים בשנה – בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח. בפסח אף היה מביא עמו יין ועוגיות בוטנים. על הליכה השנה אל הראשל”צ, הגר”י יוסף, איש לא חשב.

אחרי הכול היחסים בין שני הרבנים, בעיקר על רקע פסיקות וקביעת הלכות, אינם מן המשובחים, בלשון המעטה. גם היחסים עם חכם שלום כהן, נשיא מועצת החכמים, אינם משהו לכתוב עליו הביתה. לכן, אם כבר ביקור חג – היה ברור שזה יתקיים אצל הרב עמאר.

הטלפונים אל עוזרו של הרב מאזוז (אם היו) רק הפכו את זה למציאות בשטח, סייעו להתגבר על קשיי ההליכה והמצב הבריאותי.

אז אמנם הגר”מ מאזוז השתתף גם באירוע של ‘הקבלת פני רבו’ ב’ארמונות חן’ בבני-ברק, אבל נאומו כלל דיבורים על ש”ס, על ש”ס בעיריית בני-ברק, על לימוד התורה ועל חג הפסח – שום מילה על הכתרת הנשיא החדש.

באירוע אצל הרב עמאר נשא דברים מפורשים נגד תנועת ש”ס.

“ש”ס ראשי תיבות שחורים סרוגים, זו ש”ס האמיתית”, אמר, כשהוא מרמז בביקורת על יחסה של התנועה לציבור הדתי-לאומי. “אנחנו לא מסוגלים לפגוע, רק מסוגלים לקרב, לקרב גם את מי שיש לו כיפה סרוגה”, הוסיף ואמר. אחר-כך סיפר שהגיע יהודי החובש כיפה סרוגה להתייעץ עמו. “אמרתי לו, כתוב – כי יד על כס קה – ראשי תיבות כיפה סרוגה. מי שלומד תורה, מה משנה איזו כיפה יש לו? כולנו אחים. כולנו לומדים אותה תורה, אותה גמרא, אותו רמב”ם, ואותו שו”ע. אז למה לריב”.

מי שזוכר את ההתבטאויות של חכם שלום כהן אודות הבית היהודי מבין כי מדובר בקרע של ממש.

5.

האם אתה צופה פיצול של ש”ס, כשהגר”מ מאזוז עומד בראש פלג? – שאלתי גלויות את המקורב לרב.

הוא, בתשובה, תיאר שני כוחות הפועלים בסביבת הרב. הכוח האחד דוגל בשיטה לפיה צריך “לשבור כלים”, ללכת בכל הכוח עם הגר”ש עמאר ועם אלי ישי, למרות שאין עדיין דיבורים מפורשים על מפלגה עתידית. הפלג השני טוען: מדוע לקפוץ ראשונים על העגלה? נחכה ונראה מה יקרה, ואולי גם בינתיים מישהו יצליח ‘לעשות שלום’ בינינו לבין הנהגת ש”ס. “היו שניסו, אבל לא הצליחו עד כה”, הוא מספר.

ככה זה בעידן שלאחר פטירת הרב עובדיה. יהיו שייאנחו לאור המציאות הזו. אז זהו, שסכסוכים פנימיים בש”ס היו גם בתקופה בה חי הרב, ומלחמת החצרות השונות היו אז בשיאן.

מה שכן, איש, מלבד בודדים שבבודדים, לא העלה בדעתו אפשרות של הקמת ש”ס אלטרנטיבית. גם אריה דרעי שדיבר על אפשרות היפותטית שכזו, דיבר על מפלגה שתפנה אל קהל החילוני ולא תתחרה על הקולות הפוטנציאלים של ש”ס. מי שכן העז – נכשל עם מפלגתו.

כיום, כשהגר”ע יוסף כבר בשמי מרומים, אין ספק שאפשרות של פיצול הופכת לממשית יותר.

השאלה הגדולה היא האם מדובר באקדח שיש בו כדורים, או שברגע האחרון יתברר לכל המנסים לפצל, מקורבים ודומיהם, שהקודקודים – רבנים וח”כים – אינם מתכוונים לקפוץ על עגלת הפילוג.