שאלה
לפני כשנתיים קבלתי פיצויים חד פעמיים גבוהים מהביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה קשה, אותם הפקדתי בחשבון על שמי בלבד, שפתחתי במיוחד לצורך כך. לפני חודשיים, אשתי פנתה לביתה דין הרבני, הגישה תביעת גירושין כוללה בה את את נשא הרכוש. היא בקשה לקבל מחצית מהפיצויים בטענה כי קבלתי אותם במהלך הנישואין. אני מתכוון להשתמש בהם בעתיד, על מנת לקבל טיפול רפואי הולם ולקנות לי מכשור רפואי יקר. האם היא אכן זכאית לכך?
תשובה
בסוגיה של חלוקת פיצוי שנתקבל בגין נזק גוף, החוק “הדווקני” קובע כי הפיצוי מגיע רק לך. אולם, בתי הדין/בתי המשפט נוהגים לבחון נסיבות כל מקרה לגופו, ולראות מה נעשה בכסף ואת מי הוא שימש, וכיצד. אולם, לפי המלל החלקי בשאלתך, ניתן להעריך כי בהתאם לחוק יחסי ממון, ביהמ”ש יפסוק כי אשתך אינה זכאית לכספים אלו, שכן הם נתנו לך בלבד, ולצורך קבלת טיפול רפואי ומאחר ושמרת על הפרדה רכושית בהם.
שאלה
הנני בת 57, נשאתי בשנת 1980 , ומצויה בהליכי גירושין בבית הדין הרבני.
בתחילת נישואינו בעלי שימש כמורה, אולם עם השנים התקדם, ובעשרים השנים האחרונות משמש כמנהל בית ספר, ובמסגרת תפקיד זה מופרשות לו זכויות סוציאליות רבות, אולם איני יודעת מהו היקפם.
אני גדלתי את הילדים ב-15 השנים הראשונות לנישואינו. לאחר מכן, התחלתי לעבוד כמזכירה, תפקיד בו הנני עובדת גם כיום. מופרשות לי זכויות מסוימות, אולם לא גבוהות.
בבעלותנו בית על שם שנינו בחלקים שווים, וחסכונות.
איזה חלק מהרכוש אני אמורה לקבל?
תשובה
לפי חוק יחסי ממון החל עלייך לאור מועד נישואייך, כל הרכוש שצברת עם בעלך, ממועד הנישואין ועד ליום הקובע – הינו משותף, ואמור להתחלק בחלקים שווים בעת חלוקת הרכוש. קיימים בחוק חריגים לכך, כגון כספי ירושה או גמלה, שאינם משותפים ואינם אמורים להתחלק ביניכם- שנראה שאינם קיימים בעניינכם.
היום הקובע הוא מונח המתייחס ליום שממנו ואילך קיימת הפרדה רכושית. כל הרכוש שנצבר עד למועד זה הינו משותף, ומה שנצבר ממועד זה ואילך- נותר בבעלות הצד שצבר אותו.
על פי הנתונים, את זכאית למחצית מהבית, וכן מחצית החסכונות והזכויות הסוציאליות שנצברו במהלך הנישואין ועד למועד הקובע.
כמו כן, כל אחד אמור לקבל מחצית מהזכויות הסוציאליות – לרבות פנסיה שצבר בן הזוג במהלך הנישואין ועד למועד הקובע.
שאלה
אני ובעלי מנהלים הליכי גירושין מזה זמן מה. כחלק מהליכים אלו אנו חלוקים לגבי כיסוי חובות מסוימים. אני טוענת כי בעלי משך כספים מחשבון העו”ש שלנו להוצאות שהן בגדר מותרות, שבעבר כלל לא נהגנו להוציא- מאחר ושמרנו בקפדנות על רמת ההוצאות שלנו, וכעת נקלענו לחובות. האם אני אמורה להשתתף בחובות אלו?
תשובה
ככלל , חוק יחסי ממון קובע כי על בני זוג לכסות במשותף חוב שנוצר במהלך הרגיל של חיי הנישואין. כלל זה תקף גם אם מדובר בהוצאה שהינה בזבזנית, כל עוד ניתן לומר כי היא שמשה את המשפחה.
ניתן לסתור הנחה זו, בין היתר, באם תוכיחי כי בעלך ביצע משיכות חריגות לצרכיו בלבד, סמוך לפרידה, למטרות הברחת כספים, ובניגוד להתנהלות השוטפת של המשפחה.
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
• שאלות לעו”ד אוריאל דרור בכתובת drorlawoffice2