עושים שiק עם בועז בן ארי • כמה ‘משקה’ נשפך בחתונת חיים סרצוק

“אתה בא לחתונה הערב”? שאל אותי אחד החברים בוואט-אפ.

תגיד, אפשר לשכוח שהערב זה החתונה? כבר שבועיים וחצי בכל קבוצה שהוא חבר מדברים על החתונה: ביבי יבוא לא יבוא, יבוא לא יבוא. מי מהליכוד יבוא? והאם בכלל ישנם אנשים שלא יבואו.

אני מדבר על החתונה של חיים סרצו’ק, חבר המטה החרדי בליכוד. אגב, רק בגלל ההזמנות לחתונה, אנשים גילו ששמו בישראל אור חיים סרצו’ק.

“עוד ישמע”, מתחיל לשיר הזמר נמואל הרוש ביחד עם הקלידן לייבלה ליפסקר. הקהל כולו שואג משמחה, מרימים את החתן על הכתפיים. אחר כך הוא יצטרך לעמוד כל הערב, למזוג ‘משקה’ לקהל האורחים.

בצד, כאילו רחוקים מהמולת החתן והכלה, הם משווים מסכים בטלפון. למה הם פה? שניהם עסקנים בליכוד.

אבי שיף יושב בקצה העולם. גם הוא עסוק במכשירו, עוקב אחרי התמונות שעולות בקבוצות מהחתונה, ומוודא שהוא אינו מופיע בהן. אז כעת הוא צולם ותועד.

“אני לא יודע למי אצביע השנה”, הוא ניסה לזעוק אוזניו של יוסי גולדברג, עוזרו של ד”ר מיכאל בן ארי. אבל יוסי לא כל כך הצליח לשמוע. ההגברה של ליפסקר הייתה ממש חזקה.

העיתונאי יחיאל וקנין (מימין), שקיבל את התואר ח”כ של ש”ס אצל העיתונאי מענדי גרוזמן ממקור ראשון, הפתיע בפרצוף מושלם למצלמה. חברו הטוב, האסטרטג עמרם כהן, לא נותר חייב והגיב מצדו בתנועת איום לעבר המצלמה.

דקות לאחר מכן יחיאל וקנין מצלם בתמונה חייכנית במיוחד את מענדי גרוזמן. “זה תמיד מחמיא לי שאנשים יודעים כעת שיש אחד כמו יחיאל, בזכות טעות בכתבה”, אומר מענדי.

“רגע, מי אתה?” צעקו האנשים שהסתדרו להצטלם, לעבר יחיאל וקנין שנצמד לשורה. אחרי התמונה הוא נעלם.

איציק גרובייס שחזר ממסע ארוך באיטליה בה בעיקר צילם את רעייתו,  ניסה לצלם איתי סלפי. אך המצלמה שלי יותר מהירה, ותעדה את הפעולה בעיצומה. “היית מצלם אותנו מצטלמים”. את האמת? לא הבנתי מה הוא רוצה. ככה זה ראש של במאי סרטים חרדים.

מנכ”ל ‘עבודות לחרדים’ אביגדור רבינוביץ (משמאל) שוחח עם ארי המניק, העובד בחברת ההפקות של דוד פדידה. “אל תצלם אותי”, צעק לעברי אביגדור, שניה אחרי שהתמונה כבר במאגר. “אני לא מצטלם אצל חרדים עם צעיף אדום”. לא בדיוק עזר לו.

החתן היה עסוק בריקודים, ומי שקבל את האורחים עם בקבוק ‘משקה’ היה יעקב וידר מהמטה החרדי בליכוד, שקיבל את כתב מעריב חיים גריידינגר במשקה מחמם את הגוף ומקפיץ את הנשמה. יוסי גולדברגר מ’עוצמה לישראל’ הצטרף ל’לחיים’.

העיתונאית טל שניידר מה’פלוג’ הגיעה עם ח”כ גילה גמליאל מהליכוד היישר אל אולם הגברים. טל ביקשה רק טיפה של אלכוהול. גמליאל, מצידה נכנסה להלם: היא בצד של הגברים ועדיין לא צעקו לעברה שתצא.

גמליאל, עדיין נבוכה, צוחקת מכניסתה של טל שניידר היישר לתוך הקלחת הגברית. אבל לחתן אין זמן: הוא ממלא את הכוסית עד להתפקע.

ובזמן שכולם נעמדים לתמונה, טל שניידר עם כוסית עמוסה בידיה, מבקשת מגמליאל שכבר סיימה לשתות: “תחזיקי, לפחות שיראו בתמונה”

יוסי קלאר, האיש שהיה אחראי לניתוב החרדים שהתגייסו לצה”ל למערכות המתאימות, השתחרר לא מזמן ולחתונה הגיע כמו איש עסקים. “אני מרגיש קצת שונה לא על מדים”, אמר. לא נורא זה יעבור לו.

העיתונאי הירושלמי מ’ידיעות ירושלים’ מוישה הלר הגיע לחתונה לבוש שחורים. לצידו ישבו אבי שיף והעיתונאי עידן יוסף מניוז1, שכעת משרת במילואים.

במפתיע הגיע איש הר הבית יהודה גליק. התזמורת פצחה בשירת ‘יבנה המקדש’. כולם רצו להצטלם איתו. “זה נס מהלך”, אמרו האנשים סביבי.

“אתה רואה אותו?” הצביע גליק על שי מלכה, מנכ”ל מנהיגות יהודית, שרקד עמו. “הוא הציל את חיי, בזכותו אני חיי, לא מד”א ולא כלום, רק הוא. הוא מיד שם לי חוסם עורקים ובכך מנע מנשמתי לפרוח על המדרכה”, סיפר לי אחר-כך יהודה, ביציאה מהאולם.

“שיהיה במזל טוב”, בירך את החתן. מעליהם פוזרו פתיתי קונפטי. “שתצליח בבניית הבית”, בירך. וכשחיים שאל – איזה בית? ענה יהודה: “זו לא צריכה להיות שאלה…”

בינתיים, בצד עזרת הנשים – העיתונאית טל שניידר שוחחה עם העיתונאית שיפי חריטן. כשהבחינו בי מנסה לצלם, נעמדו להצטלם בחיוך רחב.

מיד לאחר שצלמתי פנתה אלי טל וביקשה שאשלח למייל שלה את התמונות. אז תוך כדי שהיא כותבת את הודעה אלי, צלמתי. היא צחקה כשצילמתי. לא האמינה שניתן לראות … כעת היא יכולה גם לקרוא (ולאלו שתוהים אם שלחתי – נכון לכתיבת שורות אלו, טרם שלחתי).

אחרי שטל שניידר הצטלמה עם שיפי חריטן, הגיעה גם אידית, ה-‘מנכ”לית’ של המשרד לענייני דת, והאישה שעומדת מאחורי ההצלחה ששמה הרב אלי בן-דהן. אני מקווה רק שכעת לא הולכים לראיין את הרב בן-דהן ב’הדברות’, שם עובדת שיפי חריטן.

“שיהיה בניין עדי עד”, בירך דובר חב”ד, הרב מנחם ברוד את החתן, ומיהר לצאת. “לא תשאר לכוסית משקה?” שאל החתן – והוא ענה: “אני ממהר. באתי לאחל לך את כל הטוב שבעולם”.

בינתיים העיתונאי עידן יוסף אותר על ידי החתן, כשהוא פיכח לגמרי. מיד כוסית חדשה הובאה ונמזגה – ועידן הוכרח לשתות את כולה, מול עיני החתן. השפיע? לא נראה לי.

“אתה כבר שתית?” שואל החתן. הוא רק בא לאחל מזל טוב, אבל החתן כבר לא מזהה מי עומד מולו, ורק מוודא כי כולם עומדים בחובת היום ושותים את ‘המשקה’ שהכין.

בפינת השולחן בקצה האולם יושב אלי ביתאן וכותב טור הגות על סרטון הבחירות של מרצ.

ניסים פרץ, עורך ככר השבת, הגיע לאחל מזל טוב. תמיד הוא נראה כאילו כעת קם משינה. הוא חייך, ניסה להתחמק כהרגלו מהמצלמה. הנחנו לו בהמשך. אבל כעת תמונה אחת עם החתן השתדלנו להביא.

נחי ויס, כיום ביח”צ ותדמית, איחל לחתן מזל טוב ומיהר לעזוב. “יש לקוח שמחכה לי לפגישה ואחר כך אני הולך לבדוק ולטעום טשולנט. הרי בסך הכל ליל שישי היום…”

אבי שיף לא מצא זמן אחר לאמת פרטים בכתבה עם אידית מהמשרד לענייני דת,  אלא לצלילי המוזיקה הרועשת. וכך, כששניהם מביטים בפון ושקועים בעולמם, הנצחתי את הרגע.

רוני גלזר, עלם חמודות, עמד בצד עזרת הנשים ושוחח עם העיתונאית שיפי חריטן, כשהתברר לו לצערו כי לא נותר אלכוהול בצד הגברים, דאגו לו מיד לאספקה שוטפת מהצד הנשי.

חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם שס וסגן ראש העיר צביקה כהן, הגיע לחתונה. כשקלט אותי מצלם – לא הפסיק לצחוק. “עד לכאן הגעת?” שאל. לאחר מכן לחש ליושב לצדו: “סגור את הטלפון לידו. הוא מצלם הכל”.

יהודה גרובייס הגיע לאחל מזל טוב. לאחר שקבל את המשקה מידי החתן, הסתובב לחפש לעצמו משהו לאכול. בבר מצאתי אותו עומד. מה נשמע? שאלתי והוא ענה: “הכל מצויין, רק תזכור שאתה לא רציני… הבטחת תשובות ולא הבאת”.

שמואל חיים פפנהיים הגיע לאולם. בחוץ המתין לו עידן יוסף. לאחר לחיצת היד, לבקשתי הפתיע עידן יוסף את פפנהיים בשאלה: “אתה פפנהיים?” משנענה בחיוב – אמר: “אותך אני מחפש כבר שבועיים ואתה מתחמק. כעת מצאתי אותך פנים אל פנים”.

בפינת האולם, שימו לב איך חושבים על כל פרט: מדף סידורים לתפילה, גרטלים לרוב, וגם עמדת הטענה לכל סוגי הטלפונים.

אלי הלמן, איש עסקים חרדי ומטאור בעולם היזמות, העיתונאי אלי ג’אן ומענדי גרוזמן עמדו בחוץ ושוחחו על פוליטיקה.  הלמן מצדו רק הקשיב.

 לייבלה ליפסקר לא הפסיק לנגן ולהרקיד, בזמן שהאולם התמלא והתרוקן כמה וכמה פעמים, וגם מנו המשיך לשיר והקפיץ את האולם בשמחה.

ברכות ואיחולים כמיטב המסורת החרדית על המעטפה. “כנראה שזה לא מנהג ליטאי”, אמרתי לו, והוא השיב: “אל דאגה. ההבדל בין חב”ד לליטאים – שאצלנו על כל אות שאני כותב אני מכניס דולר למעטפה, אצל הליטאים זה ההיפך…”

איש היח”צ ישורון תורגמן פוגש את כל מי שסבבו מחוץ לאולם. “הכובע זה מיתוג קבוע?” שאלתי. והוא ענה: “והצעיף האדום שלך, מה?”

“אתה יכול לצלם אותנו עם קמב”ץ העדה החרדית?” פפנהיים צחק מהתואר, והם נעמדו לצלם. בכל זאת, לא כולם רוצים לפספס כזו תמונה.

העיתונאי משה הלר ראה את המצלמה מופנית לעברו, הרים את ידו למול המצלמה וצעק באידיש עסיסית: לא לצלם. אמרתי לו שכנראה משהו אחד הוא למד ממאה שערים. ארי המניק הביט בי כלא מבין: מה אני רוצה משניהם.

אלי הלמן גרר אחריו את העיתונאים שרצו לשמוע על עסקים. ניסים פרץ הוריד את מכשיר הטלפון מידיו לכבוד התמונה, כדי לא להראות מכור, ורוני גלזר רק השתובב שוב מול המצלמה.

דניאל אוחיון (באמצע), יועץ התקשורת של אחת הח”כיות במפלגת יש עתיד, הגיע לאולם כשלצדו בחור צנום ושקט, ומצד שני יוסי קלר. לשאלתי מי הבחור החדש – אמר יוסי: “זה המחליף של יאיר שרקי בגלי צה”ל”. ואני הגבתי: נראה שגל”צ משתדרג. הפעם הביאו חרדי בלי פאות לתחנה.

“תעלה את התמונה הזו?” שאל אותי, תוך כדי שהוא מניף אגודל למצלמה יחד עם יועץ התקשורת דוד רוזנטל. כן בוודאי? אמרתי. “לאיזה פייסבוק?” שאל. ואני אמרתי: מי צריך פייסבוק, תעקוב אחרי חרדים10…

ברקע החלה התזמורת לנגן את השיר “להודות ולהלל”. מאיר אשכנזי מראה לי את המסך: ביקש מהתזמורת באותיות קידוש לבנה את השיר…

“מה אתה רוצה לצלם אותנו? מה מיוחד בי?”, שאל מתי רוזנצוויג (מימין), דובר עיריית בית שמש. כלום לא מיוחד בך, עניתי, אבל ששלושה ג’ינגים נפגשים – זה שווה תמונה.

חיים דרילק, הצלם, החל לרחף מעל הסולם בצילומי אמנות מכל הכיוונים. מאיפה המצב רוח שיש לך, שאלתי, והוא ענה: “אתה שואל? תגיד, אתה לא שם לב שרק מהאדים של האלכוהול אני מתבלבל…”

“תצלם אותנו ביחד…”, ביקש שמוליק קרסיק שאצלם אותו עם העיתונאי מתי טוכפלד מישראל היום. לא הבנתי מה מיוחד בתמונה. “אתה לא תבין, כי אתה לא חב”דניק. תפרסם. אנשים יבינו טוב מה מיוחד בתמונה הזאת”.

ירוחם אסטרייכר הגיע באיחור ניכר, אבל על כוסית וודקה לא ויתר לו החתן. כך קיבץ לו החתן עוד ועוד אנשים לכוסית משותפת.

ליד עזרת הנשים עמד שימי סגל, עורך אתר שטורעם נט ואיש רדיו קול חי – והתכתב. אם מסקרן אתכם לדעת עם מי, תוכלו לקרוא בתמונה. היה זה דוד קליגר מקול חי ששלח לו תמונה בוואטס-אפ ושאל: איזו כותרת לתת לתמונה? פעם הבאה שיש לכם תמונה ואין לכם כותרת – הנה הכתובת לשאלה.

מאיר אשכנזי ושמוליק קרסיק חיכו לשימי סגל שיסיים להתכתב, ובינתיים נעמדו להצטלם. מאיר אשכנזי אמר: “לי אין בעיה שתפרסם את התמונה. אני חושש שלקרסיק תהיה בעיה”. קרסיק הגיב: “אף אחד לא יודע שיש בזה בעיה…”

ואחרון חביב הגיע יוסי הופמן, החרדי מקצה הארץ, ומי שמלהק חרדים לסרטים והפקות ישראליות מקומיות. “רגע”, שאל תוך כדי שצלמתי, “אולי אתה מכיר מישהו עם זקן ופאות שיצטלם לסרט?” המלצתי לו ישר על החתן…