מדינת ישראל הסגירה הערב (חמישי) לצרפת את טיירי שמלה, עולה חדש ואזרח ישראלי, היישר אל בית כלא ידוע לשמצה במרסיי, המאוכלס ברובו על ידי מוסלמים קיצוניים.
עד לדקה האחרונה לפני עלייתו למטוס, נעשו מאמצים בלשכת ראש הממשלה לשכנע את הנוגעים בדבר לעכב את ההסגרה.
משפחתו של שמלה התריעה כי המוות האורב לו שם, איננו רק מסתם אסירים מוסלמים אלא גם משותפו לשעבר, ערבי תושב מרסיי אשר העביר למשפחה מסרים ברורים של איומים על חייו.
שמלה הואשם בצרפת והורשע שלא בפניו, בהצתה של מחסן בית העסק שלו ובהריגה של אישה שנספתה בשריפה.
פרקליטו של שמלה, עו”ד מרדכי ציבין, המתמחה במשפט בינלאומי – אשר בזמנו מנע הסגרה של סא”ל יאיר קליין לקולומביה – אומר, כי למרות שהוגשו לבית משפט ולמשרד המשפטים חוות דעת של מומחים, ביניהם של פרופ’ צרפתי המתמחה בהיסטוריה של האנטישמיות, המזהיר מפני התנכלות ליהודים בבתי כלא ההולכים ומתמלאים באסירים מוסלמים, נדחתה בקשת שמלה שלא להסגירו.
גם פנייתו הארוכה והמפורטת והמלווה באסמכתאות של פרופ’ אלן דרשוביץ, עו”ד יהודי אמריקני מהשורה הראשונה ופרופ’ למשפטים באוניברסיטת הרווארד, אל שרת המשפטים דאז ציפי לבני, לא סייעה לשכנע כי ההסגרה לצרפת כמוה כגזר דין מוות.
ציביו מוסיף: “אני תמה, איך ראש הממשלה בעצמו, הקורא ליהודי צרפת לעזוב את צרפת בשל הסכנה הנשקפת לחייהם, מחליט להסגיר יהודי לצרפת.
“איך יש להם העוז להמר על חיי אדם ולא לקחת בחשבון את מצב האיסלאמיזציה האלימה בצרפת, וזאת כאשר עיכוב או ביטול צו ההסגרה אינו עומד בניגוד לשום חוק.
“שר המשפטים (-היום ראש הממשלה) רשאי לבטל כל רגע את צו ההסגרה. מי שלא הסכים לשום פיתרון היה מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט. עד הרגע האחרון ישבו איתו עסקנים חרדים, אולם למרות כל הלחצים לא התקבלה חוות דעתו של עו”ד קנת מן ממשרדו של עו”ד דוד ליבאי, ולא התחשבו בפנייה של עו”ד אלי זהר.
“הגרי”ד גרוסמן, מאיר פרוש, ח”כ דוד אזולאי, מאיר חביב חבר הפרלמנט בפריז, וכן ראש קהילת מרסיי עמר – כולם פנו אל ציפי לבני. אבל כלום לא עזר”.
עוד אמר ציבין כי באמנת ההסגרה שבין ישראל לצרפת אין הדדיות. “שעה שצרפת אינה מסגירה את אזרחיה – ראה מקרה דורסי לי זיתוני – ישראל כן מסגירה את אזרחיה לצרפת”.
בקשה של שמלה לעכב הסגרתו עד לאחר הבחירות עת ימונה שר משפטים חדש, אשר ישקול מחדש את הסגרתו או לפחות להתנות את הסגרתו במעצר בית והעברתו ארצה עם תום משפט חוזר בצרפת, גם היא נדחתה.