הנשיא התעניין: ״אולי אתם יודעים, איפה קונים פה קלפי סופר-גול?”

שרי רוט
|
כ"ח טבת התשע"ה / 19.01.2015 18:42
נשיא המדינה ורעייתו נחמה אירחו הבוקר כשלושים מהשכנים של משכן הנשיא • נחמה ריבלין לשכנים: “אני מזמינה אתכם לדפוק בדלת מתי שרק יחסר סוכר”

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה, אירחו הבוקר כשלושים מהשכנים של משכן הנשיא לקפה ועוגה בטרקלין בית הנשיא.

בשבועיים האחרונים הוזמנו השכנים להגיע אל המפגש באמצעות שלטים שנתלו בבתי הדירות, בחלק הקרוב למשכן של רחוב הנשיא.

״שכנים יקרים״, נכתב בשלט שנחתם על ידי הנשיא ורעייתו, ״לפני מספר חודשים עברנו למקום מגורינו החדש במשכן נשיאי ישראל ובשל התקופה עמוסת האירועים שאפיינה את חודשינו הראשונים במשכן, לא הזדמן לנו להכיר אתכם באופן אישי.

“מכיוון שאנו מאמינים כי מוטב מאוחר מאשר אף פעם, ברצוננו להזמינכם לשבת יחד על כוס קפה ועוגה בטרקלין בית הנשיא״.

הבוקר הגיעו אל המשכן צעירים ומבוגרים מדיירי הרחוב, ותיקים לצד דיירים שעברו לאחרונה, שחלקו עם הנשיא חוויות של שכנים קרובים וחמים.

הנשיא ברך את השכנים שהגיעו: “כפי שידוע לכם אני ירושלמי בן ירושלמי בן בנם של ירושלמים, ובירושלים איפה שלא חיינו בשנות חלדנו, שכנים היו הדבר הכי חשוב. לא רק בתקופות קשות לירושלים, גם בתקופות שבהן ירושלים הייתה חביבה ומקובלת על כל תושביה מכל עדות ישראל- יהודים וערבים יחד.

“כילד ראיתי בירושלים שכנים ערבים מדברים יידיש, ושכנים יהודים שדיברו ערבית צחה״, סיפר הנשיא על זיכרונות ילדותו משכניו. ״היה לנו חשוב מאוד לפגוש אתכם היום, כי הבית הזה הוא לא רק הבית של נחמה ושלי לשנים הקרובות בעזרת השם, הוא גם הבית של כל אזרחי ישראל”.

רעיית הנשיא, נחמה, ברכה גם היא את הבאים וסיפרה: ״הגענו משכונה עם אופי שונה לגמרי והבית פה מאוד נוח והגינה יפיפייה, אבל מאז שעברנו לבית הזה, אני לא כל כך רואה אנשים ברחוב כמו שראיתי בבית הישן.

שכנים

“בעבר הכרתי את השכנים דרך הילדים שנפגשו בגינה ואחר כך דרך הטיול עם הכלב. היום המצב שונה ויוצא לי לראות אתכם פחות ולכן אני שמחה לארח אתכם כאן, ומקווה שנמשיך לשמור על יחסי קרבה וידידות. אני מזמינה אתכם לדפוק בדלת מתי שרק יחסר סוכר״.

את דברי השכנים הביא אמיר שורק, סטודנט הגר בשכנות לבית הנשיא: ״בשם השכנים אני רוצה להודות לכם על ההזמנה. אני חושב שהמפגש היה רעיון נהדר, דלתנו תמיד פתוחה גם בפניכם, ואם תזדקקו לסוכר אצלנו אין, אבל תמיד תמצאו בדירה 7.”

הנשיא שאל מי בנוכחים סטודנט, ולמעלה ממחצית מהשכנים הרימו יד. הנשיא הופתע והתעניין בגובה שכר הדירה, אך חלק מהסטודנטים השיבו כי הם מנועים מלענות כי בעל הדירה שלהם הגיע גם הוא למפגש.

הסטודנטיות הצעירות סיפרו כיצד מאבטחי המשכן נותנים יד בעת צרה, כשזוג אופניים נגנב או כשבגלגל הרכב מתגלה פנצ׳ר והשכנות הוותיקות סיפרו כיצד בימי מצוקה וחולי, ידעו מאבטחי המשכן לבוא ולסייע כשאחד מהשכנים המבוגרים נפל ונחבל.

הנשיא שאל האם יש גם קושי במגורים לצידו והשכנים ענו כי בדרך כלל, הם אינם חווים בעיות למעט ימים מיוחדים כמו בחג הסוכות, כשהנשיא ורעייתו פותחים שעריהם לכל בית ישראל ואז התנועה המרובה ברחוב וההמולה סביב האירוע מקשים מעט על החיים ברחוב הנשיא.

בטרם עזבו הנשיא ורעייתו את הטרקלין שאל הנשיא את השכנים: ״אולי אתם יודעים, איפה אפשר לקנות פה קלפי סופר-גול לנכדים?״ – ונענה בשמחה על ידי מספר סבים וסבתות מוותיקי הדיירים ברחוב.