החלטנו להתגרש, איפה ממוקם בית המשפט שמטפל בעניינינו?

כיצד נקבעת הסמכות המקומית בביהמ”ש לענייני משפחה?

התקנה הרלבנטית לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי מקום המגורים המשותף של בני הזוג יקבע לאיזה בית משפט תוגש התביעה. במידה והזוג לא מתגורר יחדיו בעת הגשת התביעה- מקום מגוריהם המשותף האחרון הוא הקובע. יש לבדוק באיזה מחוז מצוי מקום מגוריהם האחרון של הצדדים- ולהגיש התביעה לבית המשפט באותו מחוז.

אציין כי לבתי המשפט של אותו מחוז יש סמכות זהה לדון באותו תיק.

לדוגמה, נניח ובני הזוג גרים בחולון, אזי הם משויכים למחוז מרכז, ועל כן הן בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, והן בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, מוסמכים לדון בעניין הצדדים – והתובע יכול לבחור אחד מהם כרצונו. (לבירור המחוז אליו הינך משויך/כת ניתן להיעזר במרכז המידע של בתי המשפט, שמספרו 0772703333).

במידה ובני הזוג לא גרו יחד במועד הגשת התביעה – יש להגיש התביעה במחוז מקום מגורי התובע.

תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי פרק זה, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל-אביב. אופציה זו יכולה להיות רלונטית, לדוגמה, כאשר עסקינן בבני זוג שגרים בחו”ל, אולם יש להם רכוש בארץ והם עומדים בפני גירושין ורוצים לחלק הרכוש האמור.

על פי התקנות, כאשר תובע מגיש תביעה בענייני משפחה, עליו להתיחס לנושא הסמכות המקומית לציין במפורש בכתב התביעה כי לביתהמשפט אליו מוגשת התביעה ישנה סמכות מקומית לדון בה, וכן לציין כיצד נוצרה סמכות זו (היינו, אם הצדדים גרים באותו מחוז, האם גרו בו בעבר וכיוצא בזה).

עוד יצוין כי ככל שלמי מהצדדים יש טענה בעניין הסמכות המקומית, היינו – כי לדעתו בית המשפט אחר מוסמך לדון בעניין הצדדים לאור מקום המגורים – עליו להעלות זאת כטענה מקדמית במשפט – היינו, עוד טרם תחילת הדיון בתיק.

במידה שהתובע עבר דירה, וכעת גר במחוז אחר – עליו להגיש את התביעה לאותו בית המשפט שדן מלכתחילה בתיק, אפילו אם הדיון הסתיים.

אם הוא לא עשה זאת, אלא פתח תיק במחוז חדש- בית המשפט החדש מוסמך להורות על העברת התיק לביהמ”ש המקורי שדן בעניין הצדדים.

כיצד נקבעת סמכות מקומית בבית הדין הרבני?

ברחבי הארץ קיימים 12 בתי דין, ולכל אחד מהם אזור שיפוט משלו. יש לבדוק, טרם הגשת התביעה, לאיזה אזור שיפוט שייכים בני הזוג (ניתן לבדוק את זהות בית הדין הרלונטי באתר בתי הדין הרבניים, תחת הכותרת “איתור בית דין”. כמו כן קיים פירוט אודות אזורי השיפוט והערים אותם הם כוללים בתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים).

תקנות בתי הדין הרבניים קובעות, בדומה לתקנות סדר הדין האזרחי, כי הסמכות המקומית לדון בתביעה בין בני זוג בענייני אישות נקבעת לפי מקום מגוריהם האחרון של הצדדים. יש לבדוק באיזה אזור שיפוט מצוי מקום מגוריהם האחרון של הצדדים – ולהגיש התביעה לבית הדין באותו אזור.

לפי התקנות, במידה והוגשה תביעה שלא בהתאם לכללי הסמכות המקומית, אך התובע נימק כדבעי את סיבותיו לכך – רשאי בית הדין להמשיך ולדון בתביעה.

במידה שמי מהצדדים עבר דירה מחוץ לתחום השיפוט, ורוצה להגיש בקשה במסגרת התיק שהתנהל בבית הדין המקורי, אזי ישנם 2 אופציות:

1. במידה והוגשה תביעה כדבעי לבית דין מסוים, והדיון הביא לגירושי הצדדים – אותו בית דין מסומך לדון גם בעניינים אחרים הקשורים באותה תביעה.

2. במידה והצדדים לא התגרשו, ומי מהם רוצה לקבול על החלטה מסוימת – לבית דין המקורי תהיה סמכות לדון בשינוי אותה החלטה רק במידה ואחד מבני הזוג ממשיך לגור באותו אזור שיפוט. במידה ושני הצדדים עזבו את אזור השיפוט (והצדדים לא התגרשו) – אין לבית הדין המקורי הסמכות המקומית לדון בשינוי החלטותיו.

כל האמור במאמר לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.