הבוקר, בשעה 11:00, יצא הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ”ל מביתו שבכפר חב”ד בדרכו אל בית העלמין בטבריה, כדי לעלות על קברו של אביו, הגאון רבי משה אשכנזי זצ”ל, שיום היארצייט שלו חל היום.
על פי התכנית, כפי שנהכג מידי שנה, הוא היה אמור למסור שיעור בישיבת חב”ד בצפת, בראשה עומד גיסו הגאון הגאון רבי יוסף יצחק וילישנסקי, ולהשתתף בכינוס השלוחים של חב”ד בארץ הקודש בטבריה.
לאחר כ-10 דקות נסיעה, באזור מחלף היישוב גנות, אמר הרב כי הוא חש כאבים עזים בחזה – והתמוטט.
• בדרך לקבר של אביו: הגרמ”ש אשכנזי זצ”ל התמוטט ונפטר
צוותי ‘הצלה’ שהוזעקו לזירה, החלו להעניק לו טיפול רפואי ראשוני, שכלל ביצוע פעולות החייאה מצילות חיים, והוא פונה אל המרכז הרפואי ‘שיבא’ בתל השומר תוך כדי פעולות החייאה.
הרב הגיע לתל השומר במצב אנוש, שם נאבקו הרופאים כדי להציל את חייו, אך למרבה הצער כעבור זמן קצר נאלצו לקבוע את מותו.
מיטתו הובאה בצהרים אל בית הכנסת המרכזי של הכפר, בו התפלל ולמד, והלוויתו תיערך מחר לקראת הצהריים מכפר-חב”ד אל בית העלמין בטבריה, שם ייקבר לצד אביו ולא הרחק מאמו הרבנית דבורה ע”ה ושני אחיו, הרבנים נתן וחיים.
הגרמ”ש אשכנזי זצ”ל, שנפטר בגיל 71, תכנן לטוס הלילה אל העיר האדיטש, כדי לפקוד את ציונו של ‘בעל התניא’, ביום ההילולא שלו כ”ד טבת.
ביום זה היה אמור לציין 40 שנות רבנות בכפר-חב”ד. אחד מבניו סיפר כי בני המשפחה תכננו לערוך התוועדות חסידית לציון התאריך החשוב.
•
הרב זצ”ל נולד בתל אביב לאביו הגאון רבי משה אשכנזי זצ”ל, שם שימש סבו מצד אמו, הגאון רבי אליעזר קרסיק זצ”ל, כרבה של קהילת חב”ד. סבו הגאון רבי מאיר אשכנזי זצ”ל כיהן כרב הקהילה היהודית בשאנחי שבסין.
בילדותו למד בת”ת חב”ד בתל אביב ואחר כך עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. כבר בגיל צעיר מאוד זכה לקירובים גדולים מצד האדמו”ר מליובאוויטש זצוק”ל. נשא לאישה את הרבנית סימה – בתו של הרב יצחק וולפא מירושלים.
בהיותו בן 31 מונה לכהן כרבו של כפר חב”ד, לאחר מותו הטראגי של רב הכפר, הגאון רבי שניאור זלמן גורליק זצ”ל, שנהרג בגיל 96 בתאונת דרכים בשער הגיא, כאשר מונית בה נסע התהפכה.
תחילה כיהן כמו”צ לצידו של הגאון רבי נחום טרבניק זצ”ל, ולאחר פטירתו כיהן כרב וכמו”צ הכפר.
בין היתר היה חבר בולט בבית דין רבני בחב”ד.
נודע בספריו המעמיקים בהלכות תלמוד תורה לשולחן ערוך הרב, הכוללים מספר כרכים. קיבל את פרס מוסד הרב קוק על חיבור ספרים תורניים, ותואר ‘גדול בתורה’ ממועצת הרבנות הראשית.
בשנים האחרונות החל לחבר סדרת ספרים על מנהגי ישראל והנהגות חב”ד תחת השם ‘שערי תפילה ומנהג’.