הסטארט-אפים של החרדים: למה הצמידו צ’יפ על פחים בקריית ספר

אם הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשמדברים על סטארט-אפיסטים הוא צעירים תל אביביים, כאלה שחיים ונושמים טכנולוגיה עוד לפני שהתגייסו ובטיול למזרח חלמו על אקזיט, היכונו לקבל גרסה שונה במקצת.

איציק קרומבי ורחלי גנות, שני יזמי היי-טק מהמגזר החרדי בבני ברק השיקו אתמול (שלישי) את ‘חממת פורום ההיי-טק החרדי’ לסטארט-אפיסטים חרדים.

“לי כבר יש סטארט-אפ, ולרחלי יש חברה לפיתוח צ’יפים”, מספר קרומבי. “לפני כמה שנים הקמנו יחד את פורום ההיי-טק החרדי, מתוך הבנה שמה שיוביל היום את הצמיחה, את ההשתלבות בשוק ואת הקמת החברות שיעסיקו חרדים, זה פשוט לעזור להם להקים סטארט-אפים. בשנתיים האחרונות פתחנו קורסים ותוכנית מנטורים, בסיוע המדען הראשי. עשינו לובינג, העברנו תקנות ומסלולי תמיכה לסטארט-אפים, ועכשיו הקמנו חממה שתסייע לסטארט-אפים שבדרך”.

מי שתומכת בחממה של פורום ההיי-טק היא קרן ההון סיכון JVP. “כשהתחלתי לפני כמה שנים, פגשתי את אראל מרגלית ודיברתי אתו על הרעיונות שלי, והוא התלהב”, נזכר קרומבי. “עד היום הנהלת הקרן מעודדת ודוחפת אותנו קדימה”.

מודל החממה בנוי ממספר שלבים: שלב הסיד, שבו יזכו המשתתפים במהלך שנתיים-שלוש למפגשים שבועיים. השלב השני, המתקדם, יימשך 4 חודשים, ובו כל חברה תקבל 200-250 אלף שקל ותגבש את המודל העסקי.

השלב העיקרי – החממה עצמה – שנה וחצי עד שנתיים, שבהן כל חברה תקבל השקעה של 2-3 מיליון שקל ותפתח את המוצר. הכסף יגיע ממקורות שונים, בהם המדען הראשי ומשקיעים פרטיים, שיהפכו לקרן בטווח הקרוב.

• יש מספיק פוטנציאל לסטארט-אפים במגזר החרדי?

קרומבי: “כן, ויש צורך עצום בסיוע. כשהקמנו את החברות שלנו לא היה דבר כזה. לחרדי לא קל לעשות את הצעד. הוא לא יכול ללכת לאירוע בנוסח ‘יזם על הבר’. אין לו את הסביבה התומכת. לכן החלטנו לבנות את האקו-סיסטם הנדרש”.

גנות: “התוכניות הקיימות חשובות כהכשרה לתעסוקה, אבל הן לא גורמות לסטארט-אפ להצליח. בשבוע היזמות למשל הייתה לנו פעילות, אבל הבנו שצריך ללוות אותם מול משקיעים ומול המדען הראשי”.

• עד כמה מודעים בעולם החרדי לטכנולוגיה?

קרומבי: “בשנת 2006 היו 400 סטודנטים חרדים למקצועות טכנולוגיים, השנה כבר היו 8,000 שלמדו במסלולים החרדים. נכון, הציבור הזה פחות טכנולוגי, אבל גם יש כאלה שכן”.

גנות: “זה דווקא מתאים לעולם החרדי. הרי אתה יכול להישאר בבני ברק ולמכור לכל העולם. בחברה שלי למשל, עובדות הרבה נשים חרדיות מבני ברק. אנחנו עושים פרויקטים עם חברות כמו סאנדיסק ואינטל, והכל בלי לצאת מבני ברק. בעבודה הזו השעות גמישות במיוחד, ותמיד אפשר להשלים שעות בערב”.

• ומה לגבי הרעיונות לסטארט-אפים? הרי זו לא אוכלוסייה שחיה את זה ביומיום.

קרומבי מאמין כי העובדה שמדובר בעולם שונה כל כך, דווקא מהווה יתרון עצום. “לכל החברות הגדולות, במיוחד גוגל, יש ‘דייברסיטי’ (הטרוגניות ארגונית. ש.ד). כשבצוות יש חמישה גברים אמריקאים לבנים, היצירתיות שלהם תהיה נמוכה יותר משל צוות שבו חברים גם סינים או כל בני תרבות אחרת.

“השילוב מועיל לחברות. דווקא אנשים שמגיעים עם סט כללים שונה, רואים את הדברים אחרת ממי שסיים צבא ואוניברסיטה. זו אמנם הכללה, אבל ההבדל חשוב. מעבר לכך, אלה לא אנשים מנותקים. החרדים שמקימים סטארט-אפ כבר למדו בחברות טכנולוגיות. הם חייבים רקע”.

יש פתרונות הלכתיים

קרומבי עצמו עבר את כל המסלול החרדי “על פי התקן”: הוא למד בישיבות ואף הוסמך לרבנות. רק בהמשך החל לעבוד בהיי-טק, למד בטכניון, עבד בתחום, עד שהקים חברה למערכות מידע. גם עם שאלות הלכתיות הוא יודע להתמודד.

“לאורך כל הדרך יש שאלות הלכתיות. למשל, איך לתת תמיכה או למכור לחו”ל בשבת? אבל מוצאים פתרונות. יש גם בעיות כמו התמודדות עם מודלים של השקעה שכוללים ריבית. לפי ההלכה אסור לשלם ריבית. הנה, בבנקים יש פתרונות כמו היתר עסקה.

“כיזם דתי, זה לא מחסום, רק צריך לדעת להתייחס אחרת. אבל מבחינת העבודה עצמה אין הבדל. כולם רוצים חברה רווחית, וכל אחד מתמודד עם הגבולות שלו. הרי גם בעולם החילוני יהיה מי שיגיד: ‘לא אתעסק עם אפליקציית הימורים'”.

• הסטארט-אפים מותאמים במיוחד למגזר החרדי?

“אם יבוא מישהו וייפתח אפליקציה לשמירת שבת, רוב הסיכויים שלא יהיה לה מודל עסקי ורווחי, כי השוק קטן. מישהי פעם באה עם רעיון לאפליקציה שתעזור לשמור שש שעות בין בשר וחלב. כמה אנשים כבר יש שמתעניינים ברעיון? חייב להיות מודל עסקי כלכלי”.

• אז למה בעצם צריך חממה ייעודית למגזר?

“כי לחרדים יש מגבלות תרבויות שחוסמות להם את הדרך להשתלב בחממות אחרות. גם זה יבוא, אבל כרגע זה יפתח דלת. אנחנו מקפידים שזה יהיה בבני ברק, מקפידים על צניעות, וכן, יש נשים מרצות”.

• ונשים סטארט-אפיסטיות?

גנות: “יש פניות של נשים, כרגע פחות מהגברים, אבל מתכנתות, למשל, יש יותר ממתכנתים. אני חושבת שאני, בנוכחות שלי, יכולה לעורר את זה ולהיות מודל לחיקוי”.

• כבר יש לכם דוגמאות לסטארט-אפים מצליחים?

גנות: “ליווינו חברות שגייסו כבר מעל 7 מיליון שקל. בסך הכל ליווינו כ-30 חברות, כשחלקן כבר בשלבים מתקדמים”.

קרומבי: “ליווינו חברה שפיתחה אפליקציה לתכנון הזמנות במסעדות. חברה אחרת שאנחנו מלווים פועלת בתחום ניהול מתחמי מגורים משותפים. יש גם רעיון שלא ברור לי איך דווקא יזם חרדי הגיע אליו: שליטה וניהול פרסומות בטלוויזיה, כך שתקבלי הודעה כשהפרסומת מסתיימת.

“דוגמה מעניינת נוספת, היא חברה שפיתחה מערכת לניהול משאיות זבל בעיריות. יש צ’יפ על כל פח, המשאית קוראת את הפח, וכך בעירייה יודעים מתי הוא נאסף. זה כרגע בפיילוט. מודיעין עילית, העיר שממנה הגיע היזם, הייתה העיר הראשונה לנסות. מדובר בבחור עם זקן עד הברכיים”.

האקסלרטור החרדי קמא-טק

חממת פורום ההיי-טק החרדי לא לבד.

משה פרידמן, מנכ”ל מיזם קמא-טק, ושותפו אברמי ויינגוט משיקים גם הם היום מאיץ סטארט-אפים הפונה למגזר. “אני חרדי מדורי דורות”, מבהיר פרידמן (36). “כשאנשים מדברים איתי הם לא מבינים איך הפכתי ליזם – לא למדתי לימודי ליבה, עד גיל 30 למדתי רק במסלול החרדי. את מה שאני יודע על ההיי-טק למדתי לבד”.

• ההיי-טק לא עומד בסתירה להלכה?

פרידמן כבר הקים סטארט-אפ, ולפני כמה שנים פגש בכנס את יוסי ורדי. “סיפרתי לו שיש יזמים חרדים שמתקשים להשתלב כי אין להם קשרים. הם נראים שונה, וכדי להיות יזם מצליח צריך להיות חלק מהאקו-סיסטם. זה נגע לליבו של ורדי.

“הוא סיפר לי שיש כעס על כך שהחרדים לא משתלבים, והנה, הוא רואה שיש נכונות שנתקלים בדלתות סגורות. הוא חיבר אותי לזיקה אב-צוק בסיסקו, שם שכפלנו מודל קיים לשילוב ערבים”.

לפני שנתיים הקימו פרידמן, ויינגוט ואב-צוק בסיוע ד”ר יוסי ורדי את קמא-טק, ארגון ללא כוונת רווח לשילוב חרדים בהיי-טק.

בארגון חברות 35 חברות ענק מעולם ההיי-טק. “הצלחנו עם מאות עובדים”, מתגאה פרידמן. אבל זה לא הספיק. לדבריו, במהלך השנתיים האלו פנו אליו יותר ויותר יזמים נטולי קשרים, מה שהבהיר לו שיש צורך במאיץ סטארט-אפים. “מי שמעורב ונתן לנו דחיפה משמעותית זה פרופ’ אמנון שעשוע, יו”ר מובלאיי, יחד עם קרן קמח, בה חברים פילנתרופים חרדים מאנגליה וארה”ב”.

להקמת המאיץ חברו גם יזמים ואנשי הון סיכון ידועים, בהם חמי פרס, מייסד פיטנגו; אבישי אברהמי, מנכ”ל WIX; יזהר שי, שותף מנהל קרן הון סיכון קיינן פרטנרס; דב מורן; גיגי לוי; ד”ר שלמה קליש; אלן פלד; ג’רמי ברבי; לירון וורמן; אירית ישראלי כהנא ואחרים.

• יש לכם סטארט-אפים בתהליך?

“כבר קרוב לשנה שאנחנו מלווים כמה מיזמים שזכו בתחרות סטארט-אפים חרדים שערכנו עם מיקרוסופט. עכשיו זה יותר פורמלי. יש שם 8 יזמים ושתי יזמיות. המיזם הגדול בהם גייס מיליון דולר. לסטארט-אפ קוראים בונטקט, והרעיון הוא שבעלי אתרים יוכלו ליצור קשר עם גולשים בזמן אמת ולשפר את השירות. יש עוד חברות שעושות דברים דומים, אבל בונטקט כנראה טובה, כי היא עובדת עם חברות גדולות בארץ”.

• הפתרונות של הסטארט-אפים פונים לקהל חרדי?

“להפך. אנחנו בהחלט רוצים שיפנו לא רק לקהל החרדי, אלא לקהל הבינלאומי. אנחנו שואפים שהם יהפכו לחברות של מאה מיליון דולר ויותר”.

“החלום שלנו הוא לייצר עוד תעסוקה לחרדים. האפשרות לאקזיט נמצאת על השולחן, אבל השאיפה היא הגדלת התעסוקה בהיי-טק. עובדה שכמה כבר גייסו כסף. כל האנשים שליוו אותנו, ראו שיש יזמים טובים ויכולת להרים סטארט-אפים טובים.

“הבנו שצריך להקים אקסלרטור פורמלי: יש מנטורים עורכי דין, רואי חשבון, כשכולם פועלים בהתנדבות. יזם שמגיע מקבל 20 אלף שקל, ואנחנו דורשים ממנו רק דבר אחד – שיעזור לבא אחריו”.

פרידמן מאמין שהשילוב, לפחות בשלב האקסלרטור, לא יכול להתקיים בניתוק פיזי מעולם ההיי-טק החילוני. “הייתה לנו אפשרות לקחת חלל עבודה בבני ברק, אבל חששנו שזה יגביר את הניתוק מהעולם. לכן פנינו לסטארט-אפים גדולים ומצליחים וביקשנו שכל אחד יאמץ סטארט-אפ חרדי, שיעבוד שם. זה קורה למשל ב-WIX”.

• המטבח שם כשר?

“השאלה במקומה, אבל זו בדיוק המשימה שלנו. החבר’ה החרדים מנותקים מהסצנה, ולכן חשוב שיראו מה זו חברת היי-טק, ואבישי אברהמי, המנכ”ל, יענה להם לשאלות. אנחנו רוצים לגשר. אחרי 4 חודשים הם יחזרו לבני ברק וירושלים”.

מקור