בעלי הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, וביקש כי ביה”ד ידון גם בנושא מזונות חמשת ילדינו, וכן בחלוקת הרכוש המשותף. אני רוצה לדון בנושאים אלו בבית המשפט לענייני משפחה. האם זה אפשרי?
בכל הנוגע לנושא מזונות הילדים, הרי שהחוק קובע כי את זכאית להחליט האם את רוצה לנהל הליך מזונות ילדים בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה. על כן, בהנחה ואינך רוצה לדון בנושא זה בבית הדין הרבני – את יכולה להגיש תביעת מזונות ילדים לבית המשפט לענייני משפחה.
בכל בנוגע לנושא חלוקת הרכוש – הרי שככל שהתביעה הוגשה כדין, בכנות, עם פירוט בנושא הרכוש המשותף ואופן החלוקה (נושאים אלו מכונים בפסיקה “מבחן הכריכה המשולש”)- בית הדין הרבני הוא המוסמך לדון בכך, ולא בית המשפט.
אציין כי בית הדין הרבני אמור לדון בנושא חלוקת רכוש על פי אותה מערכת חוקים אליה מחויב בית המשפט (אלא אם כן נתנה הסכמה מפורשת בכתב של שני הצדדים לדון לפי הדין הדתי).
אבי נפטר לאחרונה, ולא הותיר אחריו צוואה. אמי נפטרה זה מכבר, והיורשים היחידים הינם אני ושני אחיותיי. אני יודע כי אבי הותיר אחריו חובות רבים. האם אני ואחיותיי אמורים לשאת בהם?
ככלל, אתה ו/או אחיותיך לא אמורים לשלם דבר מכיסכם הפרטי לצורך כיסוי החובות של אביכם. (ככל שאינכם ערבים שלו). באפשרותך לבצע אחת מהפעולות הבאות:
א. להסתלק מחלקך בעיזבון, כך שלא תקבל דבר (גם אם יוותר עודף לאחר כיסוי החוב). הסתלקות זו תירשם בבקשה למתן צו ירושה שתוגש ע”י היורשים לרשם לענייני ירושה/בית הדין הרבני.
ב. לא להסתלק מחלקך, ולכלול עצמך כיורש בבקשה למתן צו ירושה. במקרה שכזה, החובות ישולמו לנושים ע”פ הסדר הקבוע בחוק. באם תיוותר יתרה – אתה ואחיותיך תתחלקו בה.
בכל שאלה ניתן לפנות אלינו למייל [email protected]
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.