מנכ”לית משרד המשפטים: “רוצים במשרד חרדים שלמדו משפטים”

צריך היה לשמוע את ההתלהבות בקולה של אמי פלמור, מנכ”לית משרד המשפטים, כדי להבין שהקשר שנוצר לאחרונה בין המשרד לבין הציבור החרדי הצליח, לשביעות רצון כל הצדדים.

השבוע, במעמד היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הנחתה המנכ”לית, אירוע בו השתתפו עורכי דין ומתמחים מהציבור החרדי.

במהלך האירוע קיבלו הסטודנטים החרדים סקירה אודות האפשרויות לשלב מתמחים באגפי הייעוץ המשפטי לממשלה, הסנגוריה הציבורית, יחידות הסיוע המשפטי, האפוטרופוס הכללי ועוד.

באירוע התקיים גם פאנל בו שיתפו סטודנטים בחוויותיהם האישיות בתקופה בה עבדו במשרד, תוך שהם מתארים את תהליך הקבלה אותו עברו ואת אופי העבודה היומיומית.

באירוע השתתפו גם פרקליט המדינה, שי ניצן, ובכירי ‘ג’וינט ישראל – תבת, תחום חרדים’, שהיה שותף מלא לתהליך כולו.

בשיחה עם ישראל אוזן, רכז אקדמיה בג’וינט, הוא מספר: “לצורך הצלחת הכנס ומימושו לכדי הישג משמעותי נרתם הארגון, וזאת בכדי לספק למשתתפי הכנס מעטפת מקצועית להכנה לקראת תהליכי המיון למשרות ההתמחות בכלל, ולמשרד המשפטים בפרט”.

לדבריו, “עשרות ממשתתפי הכנס כבר נרשמו לקבלת הסדנא, שתועבר במרכזי מפתח וההכוון הפזורים פריסה גיאוגרפית בריכוזי הערים החרדיות בארץ”.

בשיחה עם פלמור היא מספרת שהיוזמה מגיעה מהעיסוק שלה בנושא השילוב של כל גווני החברה הישראלית במשרד.

היוזמה, כמובן, זכתה בשעתה לגיבוי מלא מצד השרה ציפי לבני, שפוטרה מתפקידה זמן קצר לפני פיזור הכנסת. המנכ”לית ממשיכה את מדיניות המשרד ובחודש האחרון אף נקבע תאריך ליוזמה. “זה הגיע מעיסוק שלי בשילוב כל הגוונים בחברה הישראלית במשרד, וזה זכה לחיבוק מאד חם של השרה, כשהיא הייתה בתפקיד, הגם שהכנס הזה התארגן אחרי שהיא עזבה”, אומר המנכ”לית בראיון לחרדים10.

• יש נתונים על השתלבות גדולה יותר של חרדים במשרד בקדנציה האחרונה?

“כן, בהחלט. אם לפני כשנתיים היו במשרד רק שני מתמחים חרדים, בשנה האחרונה הגענו כבר ל-18, ואנחנו כמובן מצפים ליותר. זה בתחום של המתמחים, אך יש לנו גם עובדים נוספים חרדים שאותם אי-אפשר לספור, אחרי הכול אנחנו משרד של 4700 עובדים.

“אחרי המתמחים עקבנו באופן מיוחד. יש אצלנו הרבה עורכי דין, אנשי מערכות מידע, וגם אנשי מנהלה. השאיפה היא לסייע לציבור החרדי שלומד משפטים להשתלב במשרד עורכי הדין הגדול במדינה – שהוא המשרד שלנו”.

• גם לשרה עצמה היה יועץ חרדי.

“נכון. הושע גוטליב”.

• תוכלי לומר משהו על איכות העובד החרדי?

“יש לו איכות מיוחדת במובן הזה שהוא מגיע יותר בוגר ויותר בשל בשלב שבו הוא מגיע להתמחות. מאחר שבדור הנוכחי, ויתכן שבדור הבא זה יהיה שונה, הוא מגיע להתמחות וללימודים באקדמיה אחרי שלמד כמה שנים בישיבה, הקים משפחה ונשא באחריות כאב. וזה בהחלט דבר שנותן עומק ופרספקטיבה בעיסוק המשפטי.

“מעבר לזה, יש לציבור החרדי יכולת למידה מפותחת, גם היא מתוך חיים של שנים בתוך חברה שמקדשת את הלמידה. אין ספק שהדברים הללו הם יתרונות, שבהחלט מעניינים אותנו.

“אבל זה חשוב לנו קודם כל כי חשוב לנו שהציבור הזה, שאנחנו נותנים לו שירותים, ימצא את עצמו מיוצג בקרב עובדינו. לא בהכרח בגלל הייחודיות של עובד כזה או אחר, אלא בגלל שהקבוצה הזו לא מיוצגת מספיק בעולם העבודה שלנו.

“ואם אנחנו נותנים שירותים לכל המגזרים, ואם אנחנו מחזיקים אנשים שמנהלים את התביעה הפלילית, היינו רוצים שכל הציבורים בישראל יהיו מיוצגים, לא רק בצד הנאשמים, אלא גם בצד השני”.

• נשמע שאתם מרוצים, ותרצו להמשיך ביוזמה, שאגב כבר ראיתי שהיו טרמפיסטים שעלו עליה ולקחו קרדיט עליה…

“בהחלט מרוצים, ובהחלט יזמנו את זה בכוחות עצמנו. אנחנו ילדים גדולים ולא נזקקים לעזרה.

“חשוב להדגיש שלא בכדי טרחו להגיע בעצמם, ולא על ידי נציג, אנשים חשובים כמו היועץ המשפטי לממשלה, נציג הסנגוריה המחוזית, מנהלת לשכת סיוע משפטי, מנהל פרקליטות מחוז ירושלים – זה בא ממקום שאומר: הנושא חשוב לכולנו”.