הגר”ש עמאר: “אין רשות לאף אדם לדבר בשמי”

לאחר שניסה, ללא הצלחה, להוביל לשלום בין הפלגים הניצים בתנועת ש”ס, הבהיר הבוקר (ראשון) רבה של ירושלים, הראשל”צ הגר”ש עמאר, כי אינו מתערב פוליטית בנעשה בתוך ש”ס, וכי הוא מתרכז בהבאת שלום ואחדות.

ברקע השיחה: עריקת שנים מאנשיו הקרובים של הראשל”צ אל מחנה אריה דרעי – ניסים אלקססי, שימונה על ‘השטח’, יחד עם מנכ”ל התנועה חיים ביטון, ויועץ התקשורת אשר מדינה, שמונה לאחראי על התקשורת החרדית בצוות ההסברה של המפלגה.

בשיחה עם חרדים10, אומר בנו של הראשל”צ, הרב אליהו עמאר, רבה של המועצה האזורית עמק חפר וראש כולל לרבנות ודיינות ‘תורת משה’ בירושלים, כי השניים אכן יידעו את הראשל”צ קודם שקיבלו את ההחלטה על מעבר אל תפקידם החדש.

לדבריו, הובהר להם כי הרב אינו רואה בעיה בכך ואינו נפגע חלילה, שכן הם אנשים פרטיים וזכותם לעשות לביתם. יחד עם זאת, הוא מדגיש, עצם זה שהרב ידע על מהלכיהם, לא אומר שהצעד משקף את דעתו.

ליתר בטחון, ומאחר ועמותת חדו”ש כבר עתרה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה, מצא הגר”ש עמאר לנכון להבהיר את הדברים, באופן שיהיה ברור למעלה מכל ספק.

הבוקר, בראיון מיוחד ל’קול ברמה’ – לאחר שהתייחס בהרחבה לפיגוע בצרפת ולמצב היהודים – שאל אותו המראיין, העיתונאי מוטי לביא, על הנושא הפוליטי הרגיש.

 • מקורבים לרב הביעו תמיכה רשמית, פומבית וכמעט גם בשמו של הרב, בצד מסוים בתוך המאבק בציבור הספרדי. רצינו לדעת האם הדברים הללו שנאמרים – האם בגלל שהרב לא יכול חוקית, הרב שולח אנשים אחרים שיגידו את זה?

“אני שמח שאתה מעלה את זה”, השיב לו הגר”ש עמאר. “למרות שאני לא אוהב לדבר על פוליטיקה, ולא רק משום שהחוק אוסר עלי. אני מכריז בזאת, שישמעו בקול שלי, אין רשות לשום אדם, רחוק או קרוב, או מתוך מחשבה זו או מתוך מחשבה אחרת, לשם שמים או כל מיני חשבונות – אין רשות לשום אדם לדבר בשמי.

“מעולם לא נתתי שידברו בשמי, אני אומר בבירור, לא מתערב, לא נוקט עמדה.

“התערבתי בדבר אחד ויחיד: לקרב לבבות בין גדולי ישראל, בין הרבנים. ואפילו בהתערבות הזו הקפדתי הקפדה מיוחדת שלא לבוא בדברים עם שום פוליטיקאי, משום צד, כדי שזה לא ייקרא פוליטיקה, אלא ישבתי עם רבנים וגדולי ישראל שאנחנו הולכים לאורם, וניסיתי בהשתדלות שלי להביא שלום, כי אני רואה את הסבל של העם, של הציבור הספרדי בפרט, ובכלל כל המחלוקות בין החרדים, זה חילול שם שמים גדול.

“כשאחרים יודעים להתלכד ולהתאחד, מכל הכיוונים, ואנחנו מרבים בעמדות מנוגדות, ותהיה ההצדקה אשר תהיה, לא צריכים להתפלג, לא צריכים לעשות מחלוקת. הציבור שלנו לא יכול לשאת את זה, ומהכאב הזה פניתי, ואני עדיין לא מתייאש מהבאת שלום.

“מי שאומר בשמי, אין לזה שום בסיס. זה לא נכון, זה לא שייך לי”.

• הרב גם עכשיו, לפני כמה שניות, אומר, מי שאומר להיפרד מכל סיבה שהיא, אנחנו לא יכולים לקבל את זה. זו הבעת עמדה.

“חס ושלום. אני רואה את הפירוד משני הצדדים. שני הצדדים נפרדים זה מזה, זה צריך לעשות את שלו וזה צריך לעשות את שלו. החובה מוטלת על שני הצדדים בחלקים שווים ממש. איני רואה כחוט השערה ממש הבדל.

“אני קורא לשני הצדדים לכפות על שליחיהם שישבו יחד וימצאו את הדרך – שני הצדדים צריכים למצוא, לא צד אחד שיתכופף, כי זה לא שלום. אני אומר דברים די ברורים, אני נגד כל הפילוגים, וגם, חוזר ואומר, כל מי שאומר – זה על דעת עצמו.

“זה חמור מאד. שיידעו כל העולם שאין לשום אדם ,יהיה אשר יהיה… לדבר בשמי. הדבר היחיד שעשיתי זה לקרב הליכוד בין הרבנים וגדולי ישראל. וזה גם במעמד של התפקיד שלי מותר לי להביא שלום, זה להרבות אחדות בעם ישראל”.

• הרב לא בקשר עם האנשים שאמרו את הדברים, שהרשו לעצמם?

“היה קשר אחד, שבאו להתייעץ איתי, אמרתי שדעתי אם יש להם השפעה שינסו ללחוץ על שני הצדדים שיעשו שלום. מעבר לזה לא שמע ממני אף אדם אף מילה, לא ביחיד ולא ברבים.

“שני הצדדים יפסידו בזה… ובעיקר, שהציבור הספרדי, שהוא כבר יתום מאז הסתלקותו של רבינו עובדיה יוסף ע”ה מהחיים, הציבור מרגיש את היתמות, יתומים היינו ואין אב, וכעת מוסיפים בהיפרדות הזו, וזה לצנינים בעיני הציבור, שמאשים את שני הצדדים באותה מידה. וכל צד צריך לעשות את ההשתדלות באותה מידה”.

• אולי הבעיה הגדולה שאנחנו מצויים בה עכשיו הוא שאין מישהו גדול שייכנס לעובי הקורה ויביא שקט ושלום.

 “חס ושלום. הקב”ה נותן לכל דור את מנהיגיו. דור דור ודורשיו. פה נוצר מצב שבין גדולי הדור יש הבנות שונות בעניין. לכן אני הקטן ניסיתי לגשר. ואני אומר, אני עדיין לא מתייאש, אני לא יכול לפרט, אבל אם אני אזכה לעשות איזה גשר בין גדולי הדור, אני רואה בזה זכות גדולה”.

• הרב היה אצל חכם שלום, גם הרב בעדני הגיע לביתו של הרב.

“לפני כן הייתי אצל רבי מאיר מאזוז, אחר כך אצל חכם שלום, אחר כך עם הרב בעדני, גם הרבי מבעלזא שלח שליח, גם לו כואב הדבר הזה. אחר כך אצל הרב אלבז. ניסיתי לגשר. לא מציע רעיונות איך. רק לקרב בין הצדדים. אני אומר בפירוש, שאני עדיין לא מיואש, אולי הקב”ה יערה רוח, אני רואה בזה כמו יצר הרע… כל אחד מוביל קו קשה, ובעזרת ה’ אולי הגדולים יסבירו להם איך לנהוג בצורה יותר מועילה”.