אתם רוצים להישאר בגלות?
עבר עלינו שבוע סוער מכל הבחינות. כדי לברוח לרגע מהתחושה המעיקה והלוחצת של השבוע הקודם, אפתח במילתא דבדיחותא.
לאחת המשפחות החשובות בירושלים עיר הקודש, נולד תינוק קטן וחמוד לאחר שנים של צפייה.
ההורים, שהסתקרנו לדעת אם בנם יהיה בן תורה ולמדן או איש עסקים בעל בעמיו, ערכו לו “מבחן משה רבנו”. הם פתחו מולו חומש ופנקס צ’קים והמתינו לראות במה יבחר.
התינוק, יהודי כשר וטהור, נטל את החומש, לרגע נעתקה נשימתם של ההורים הנרגשים. זה הילד יגדל להיות בן תורה, הרהרו בינם לבין עצמם.
תוך כדי דיבור נטל התינוק גם את פנקס הצ’קים. ההורים התבלבלו לרגע, אך לא נתנו לאנקדוטה הזו להפריע להם.
“הוא יהיה ראש ישיבה”, פסקו.
עוד ועוד נשמות
ביום שישי האחרון התראיינתי בתכניתה של ג’ודי שלום-ניר-מוזס ברשת ב’ על הנשים החרדיות ומערכת הבחירות. ניסיתי להיות ברורה, עניינית ופרגמאטית. אך המראיינת התעקשה להוציא אותי ואת רוב הנשים החרדיות שסבורות כמוני כפרימיטיביות וחשוכות.
הניסיון שלי להעלות על נס את הנשים בכלל ואת הנשים החרדיות בפרט, ולהבהיר שהכנסת במצבה הנוכחי אינה מקום לפעילותן הברוכה של נשים, תוך הבאת דוגמאות לכך שנשים חרדיות אינן מופלות לרעה, אינן חשוכות ואינן פרימיטיביות, נתקל בחומה במתקפה חד-צדדית של המראיינת הנכבדה, עד שאישה, השר סילבן שלום, שלח לה הודעה בה ביקש ממנה להפסיק לתקוף אותי.
ייאמר לזכותה שהיא הקריאה את ההודעה ובכך חתמה את הראיון. סילבן כתב לה שתקבל את העובדה שישנן נשים שחושבות אחרת ממנה וזו אמונתן, ובכך עצר את המשך המתקפה.
בשבת, כאשר למדתי את פרשת השבוע וחזרתי שוב על סיפור אמונתן הטהורה של המיילדות העבריות, נזכרתי בראיון הזה ובתפקידיה של אישה יהודייה. להרבות אור וקדושה בעולם ולהביא לעולם עוד ועוד נשמות יהודיות.
בצאת השבת, כאשר נחשפתי לדיווחי האימה מפריז, שמעתי בין היתר את דבריה של אחת מחברות הכנסת, והתמלאתי רצון לפעול למניעת בחירתה פעם נוספת, לא בשל היותה אישה, אלא בשל היותה גיס חמישי בתוך עם ישראל.
כל הבת תחיון?
פרשת שמות פותחת תקופה חדשה בתולדות עם ישראל. לאחר שסיימנו את “ספר הישר”, הוא ספר בראשית; לאחר שלמדנו את סיפורם של האבות והאימהות שמהן נוצר העם היהודי, אנו מתחילים את ספר שמות עם סיפורן של המיילדות העבריות ועם סיפורן של נשות ישראל הצדקניות שלא נתנו לשעבוד מצרים לשעבד את נפשן, ועמלו קשות להביא לעולם עוד דור יהודי, בניגוד מוחלט לתפיסה ההגיונית בעידן של “כל הבן היילוד היאורה תשליכהו”.
כפי שבא לידי ביטוי בדבריה של מרים לאביה עמרם: “פרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות”.
התפיסה הזאת, תפיסה נשית יהודית ברורה וצלולה, שאינה מתחשבת במגבלות העולם ופועלת בניגוד להיגיון ובהתאם לאמונה, היא מה שאפיין את נשות ישראל לכל אורך הדורות. החל מימיהן של האימהות, שכולן היו נביאות, ועד לימינו אלה.
הרי גזירתו של פרעה “כל הבת תחיון”, הייתה חמורה יותר מגזירת “היאורה תשליכהו”. משום שפרעה רצה שבנות ישראל תתחנכנה בחינוך מצרי כפרני – “מי ה’ אשר אשמע בקולו” – ולכן ביקש לחיות אותן. הוא לא אמר לא להשליכן ליאור, אלא ציווה לחיותן, להעניק להן מחיות מצרים, מכוח הטומאה. להכניסן לתוך מ”ט שערי טומאה.
אך כולנו יודעים כיצד זה נגמר… בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים.
להתווכח, לא להיפרד!
ועוד נקודה למחשבה בהתבסס על הפרשה האחרונה: כאשר משה רבנו מעיר ליהודי שמכה את רעהו ומכנה אותו בכינוי “רשע”, הוא מוצא את עצמו פוחד ונמלט ממצרים.
מדוע? משום שהוא שואל את עצמו כיצד זה תיתכן גאולה לעם שיש בו אנשים מלשינים ודוברי לשון הרע. “וירא משה ויאמר אכן נודע הדבר”. אכן נודע מדוע בני ישראל אינם ראויים לגאולה.
משה רבנו לא חושש מהעובדה שבני ישראל נמצאים רגע אחד לפני הכניסה לשער הנו”ן ממ”ט שערי טומאה. הוא גם לא מתרגש מהעובדה שהם לא שינו את שמם, שפתם ולבושם. העובדה שיש בהם אנשים מלשינים, אנשים שמדברים לשון הרע, היא זו שמטרידה אותו.
מדוע?
משום שהוא מבין שהעדר אחדות בעם ישראל הוא הדבר החמור ביותר.
העבודה זרה אינה יכולה להשפיע כפי שלשון הרע יכול להשפיע. היהודי קדוש מצד עצמו, גם אם לא עלינו ולא עליכם שקע בשערי טומאה.
אבל כאשר יהודי מחזיק מעצמו, נבדל מרעהו, הוא מצהיר שהוא אינו שייך לנשמה הכללית של כנסת ישראל, שכוחה באחדותה, וזה מה שגרם למשה רבנו לומר ש”אכן נועד הדבר”, נודעה סיבת הגלות.
המסר מדבריו של משה רבנו ברור, נוקב וחד – אין דבר יותר גרוע מפירוד בעם ישראל. עלינו לזכור זאת דווקא בימים של בחירות, ולהפנים שכולנו עם אחד וכוחנו באחדותנו. אפשר להתווכח. אפשר לחלוק זה על זה, אבל אסור להיפרד זה מזה.
שום אידיאולוגיה וכל-שכן כיסאולוגיה, אינן מצדיקות פילוג בעם ישראל.
• חלק מהטור מבוסס על שיחותיו של הרבי מליובאוויטש | הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו | לתגובות: [email protected]
-
חזקה וברוכה תהיי ותודה רבה על המאמר המרומם