לא לפגוע במבקשי הגיור

הלחץ על הדיינים 'להקל' בגיור גורם בסופו של דבר נזק למבקשי הגיור האמיתיים. אם יתברר שתעודות גיור מונפקות גם למי שאינם מתגיירים כהלכה, הן יאבדו מערכן
מנחם ברוד
כ"ה אדר ב' התשע"ד / 27.03.2014 14:31

הדיון שהתעורר מחדש בסוגיית הגיור אינו עוסק באמת בשאלת הגיור. מאחורי כל המילים הגבוהות מסתתר מאבק על מעמדה של הרבנות, וכל מי שמדברים גבוהה-גבוהה על הצורך בהקלות בענייני גיור מתכוונים למעשה להחליש את כוחה של הרבנות.

הגיור הוא סוס טוב לרכוב עליו, מפני שחלקים גדולים בציבור אינם מבינים כלל את מורכבות הבעיה בימינו. בעבר, כשבא אדם וביקש להתגייר, היה ברור שהוא אכן מבקש להיות יהודי בכל מובן המילה. גם אז היה בית-הדין מנסה לדחותו, ולהסביר לו שביכולתו להיות אדם טוב וחסיד אומות העולם, ואין לו שום צורך לקבל עליו עול תורה ומצוות. אם בכל-זאת עמד האדם על רצונו להתגייר, היה בסיס להאמין שאכן האיש מבקש להצטרף לברית שבורא העולם כרת עם העם היהודי בהר סיני.

כיום המציאות שונה לחלוטין. רוב מבקשי הגיור אינם רוצים באמת להתגייר ולקבל עליהם את עול היהדות. הם רוצים את התעודה, את ההליך הפורמלי. הם צריכים את הנייר הזה כדי להתחתן עם בן/בת זוג יהודי, או סתם כדי להרגיש נוח יותר בתוך החברה הישראלית. אבל מה לעשות, היהדות איננה ניירת.

יהדות ואזרחות

מכאן הכעס על הדיינים שפתאום מנחיתים על מבקשי הגיור שמירת מצוות. וכי הם מעוניינים בכלל לשמור מצוות? הם רק רוצים להיקרא יהודים ולקבל תעודה, והרבנים סתם מקשים עליהם את ההליך.

לתוך זה נכנס הבלבול הגדול בין זהות יהודית ובין אזרחות ישראלית. “הוא שירת בצה”ל!”, אומרים לך. אבל מה הקשר? בצה”ל משרתים גם דרוזים, צ’רקסים ובדווים, ואין השירות אמור להפוך אותם ליהודים. אדם ששירת את המדינה אכן זכאי לתבוע זכויות אזרחיות במדינה, אבל יהדות איננה עניין אזרחי.

התערבותה של המדינה בענייני גיור פסולה מיסודה. גיור איננו עניין אזרחי אלא דתי, והוא בסמכותה הבלבדית של ההלכה. המדינה יכולה להעניק זכויות אזרחיות, אבל אין בכוחה לקבוע מיהו יהודי. זאת קובעת תורת ישראל בלבד, לא חוק הכנסת.

לא להוליך שולל

הלחץ על הדיינים ‘להקל’ בנושא הגיור גורם בסופו של דבר נזק למבקשי הגיור האמיתיים. אם יתברר שתעודות גיור מונפקות גם למי שאינם מתגיירים כהלכה, התעודות האלה יאבדו מערכן. החותמת כשהיא לעצמה אינה שווה הרבה. השאלה היא עד כמה הציבור מחשיב אותה ונותן בה אמון. התוצאה עלולה להיות שגר אמיתי יצטרך לפנות אל בתי-דין שאינם תלויים במדינה, כדי שיהודים יראי-שמים ושומרי מצוות יאמינו שהוא אכן התגייר כדת וכדין.

יהדות איננה יודאיקה. זו ברית נצחית שהתחילה במעמד הר סיני ונצרבה באלפי שנים של מסירות נפש. היהדות איננה כופה את עצמה על איש ואינה מחפשת מצטרפים חדשים, אבל מי שמבקש להתגייר – צריך להוכיח את כנות רצונו להיות יהודי באמת ובתמים. למה להטעות את הציבור, ולמה להוליך שולל את מבקשי הגיור עצמם.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות