אריה דרעי, קשה לך? לך הביתה

הסערה הפוליטית בש”ס כבר כמעט מאחורינו. כלומר הספינים והמשחקים של היו”ר לשעבר (גם בהווה, ההתפטרות היא רק מהכנסת לא מתפקיד יושב הראש. מה חשבתם?) ובעתיד, כבר גלויים לכל, ואפילו אלו הסקפטים של “מרן זה אריה ואין מה לעשות”, נשמעים היום תמימים קצת פחות מאמש.

“אריה זה מרן” הולך טוב יותר ממרן עם אריה, בטח אחרי הקלטת הלוהטת.

בטח ובטח כשהיושב ראש הכל יכול הופך את מי שהעז לחשוב על פרישה אמיתית לחמור שלא יודע לשנות את דעתו.

ואריה כידוע הוא לא חמור. הוא מלך.

בזמנו, כשהחל ‘רבי אריה’ על פי עצת יועציו כמובן, לשחרר את נצרת לשונו, קרא לאלי ישי במילים בוטות לפרוש. “קשה לך? לך הביתה!” אמר אז.

האם התכוון הראיס לביקורים במלונות צפוניים ובערי בירה דרומיות? או שכל אחד וביתו הוא?

גימיק או לא, תרגיל מוכר או רצון הגיוני להניס את לב העם מהעיקר ולעסוק בטפל? מה שלא יהיה – דבר אחד פשוט לא נלקח בחשבון: כשאתה יוצא תיגר נגד מישהו שלא שומע לדעת תורה, להלן ‘מועצת החכמים’, קח בחשבון שהעם ירצה להבין במה שונה ‘גזירת אורייתא’ של אותה מועצת ושל אותם חכמים האוסרים את ההתפטרות ונתקלים בחומה בצורה, או אם תרצו בדלת נעולה בסגנון ‘אבא לא בבית, הוא יחזור רק מחר’ – מהחלטה של אי”ש אחר שעשה דבר דומה על דעת רבותיו.

כעת, כשישיבת ‘שאגת אריה’ נאלצה לסגור את שעריה בעקבות בקשת המשטרה (כן, גם אריה ביקש בטלפון, זה נכון), אולי מותר יהיה לתהות על קנקנה של הישיבה שהוקמה בשנית, ולא על קברו של אדם אלא עוד בחייו, ולנסות להבין מיהו התורם האלמוני שהקדיש מהונו ומכוחו למען אותם תלמידי חכמים שעסקו שם יומם וליל במילי דאורייתא, וליבנו סוגיות על סירי צ’ולנט מהבילים.

מיהו אותו גביר שמימן כרזות ותאורה אוכל ושתיה לכל דכפין, מבלי לבדוק בציציותיו בעדתו ובדתו.

כשנדע את שמו נשדכו לאלתר עם מנהלי משק בישיבות אמיתיות, שידם קצרה מלהאכיל את פיות הבחורים העמלים בתורת השם.

כעת, כשכבר ברור לכל מי ‘לא’ הדליף את הקלטת, וברור כמעט לכל מי ‘כן’ הסריט את מרן זצוק”ל, האם התואר “בכל ביתי מקליט הוא” עדיין קביל?

מה אמר הרב

ובכלל, בואו נדבר רגע על הקלטת.

נכון, זה לא ‘אישו’ היום ובכל מקום שמדברים על הווידאו ההוא, השיחה נסובה מידית על סוגיות כמו ‘כבוד תורה’ וביזוי תלמידי חכמים.

אבל בכל זאת, אתם יודעים, הייתה קלטת. רובכם בוודאי גם נחשפתם להסרטה המלאה, לא זו של השמונה דקות, אלא של השלוש עשרה וחצי.

אז ככה: מרן זצוק”ל לא אמר שדרעי רשע, ממש לא. מרן רק אמר “עד עכשיו אני סובל.. אמא בכתה בדמעות שליש.. זה לא רשע?” שימו לב, יש סימן שאלה בסוף המשפט, זו בהחלט נקודה למחשבה.

וחוץ מזה ‘עצמאי’ היא מילת מחמאה, אתם יודעים כמה קשה להיות עצמאי מול דעת תורה? גם המשפט שעליו חוזר מרן שוב ושוב “הוא לא ישמע לי” לא בהכרח מעיד על שלילה, אולי על בעיה רפואית קלה, לא מעבר.

לדרעי אגב, יש תשובות לכל השאלות.

בראיון שהעניק לאילנה דיין הוא מסביר כי הוא מסתכל על הדברים ממש כמו על אבא שכועס על בנו. כלומר, אם רק הייתם מחכים קצת עד שמרן יפסיק לכעוס, הכל היה נראה אחרת. אז מרן כעס, כן?

אז נכון, התקשורת, משום מה, מגויסת כולה ונוקטת עמדה אחידה בגיבוי בלתי מתפשר לנשיא התנועה, איש לא מתייחס לבקשה ההזויה במכתב ההתפטרות שבה הוא מבקש (בתחנונים ובדמעות, כמובן), למנות רב פלוני למועצת החכמים.

איש לא רואה ניגוד אינטרסים במשך שנים בכך שמי שאמור להיות שליח ציבור הכפוף לדעת תורה, ממנה לעצמו את מפעיליו. ואין ילד בכל הסביבה שיגלה לכולם מה בדיוק לובש המלך.

אבל כמה מילים שכדאי שיאמרו: “אבא, מה עשו לך” הוא סלוגן מנצח, אין ספק.

אבל כדאי שתדעו – לא עשו לאבא כלום. מרן נשאר פאר הדור וכבודו כלל לא נפגע. אתם יכולים להשאיר את הסלוגן, זה בסדר.

רק אנא, התמונה של היו”ר מתאימה שם יותר.