42%: הנהגת המדינה מושחתת; הרוב: המצב שלנו “טוב”

המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם הבוקר (ראשון) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2014, שהתמקד בנושאים כלכליים-חברתיים. מהנתונים עולה, כי למרבית הציבור אמון נמוך במוסדות המדינה, וכי לרוב המשיבים (41% מקרב היהודים) חשוב יותר התחום הכלכלי-חברתי, מאשר סוגיית החוץ והביטחון ונושאים מדיניים.

המדד, המבוסס על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגלה כי בכל הנוגע למצב האישי, פלח משמעותי באוכלוסייה דיווח על קושי.

שליש מכלל הנשאלים דיווחו על הכנסה משפחתית נמוכה מהממוצע, וחמישית מקרב הנשאלים השיבו כי הם מגדירים עצמם עניים.

על פי המדגם, תחושת העוני גדולה באופן יחסי בקרב ערביי ישראל, יוצאי מדינות אסיה ואפריקה, ואלו המשייכים עצמם לימין הפוליטי, מבחינה מדינית.

79% מהמשיבים סבורים, כי ועדי העובדים הגדולים (חברת החשמל, רכבת ישראל, הנמלים) מחזיקים בכוח רב מדי. רוב המשיבים ענו כי הם רואים בניסיונות בעלי ההון להשפיע על תהליכי קבלת החלטות כצעד הפוגע בדמוקרטיה.

יותר מ-42% מהמשיבים סבורים שהנהגת ישראל מושחתת ו-31% השיבו כי לדעתם קיימת שחיתות מסוימת בקרב מנגנוני השלטון. רק מיעוט מקרב הנשאלים (19%) סבור כי לא קיימת שחיתות שלטונית כלל.

כאשר נשאלו על אופן הטיפול המועדף בתחום הכלכלי-חברתי השיבו מרבית המשתתפים כי הם אינם מוכנים לשלם יותר מסים כדי להביא לצמצום הפערים. שני שלישים השיבו כי לדעתם המצב הנוכחי מצדיק יציאה למחאה חברתית נוספת.

מרבית המשיבים רואים בממשלה כאחראית לרמת החיים של האזרחים ומתנגדים לטענה לפיה העניים עצמם הם שאחראים למצבם הכלכלי הירוד.

ממצא בולט נוסף מעלה כי מרבית הציבור, ללא קשר למצב הכלכלי האישי, מזדהה עם גישה כלכלית הדוגלת במעורבות ממשלתית בתחום הכלכלי. רק חמישית מהמשיבים תמכו בשיטה קפיטליסטית של שוק חופשי ומעורבות ממשלתית נמוכה.

רוב לתומכים במעורבות ממשלתית בתהליכים כלכליים נמדד גם בקרב מצביעי מפלגות הימין ומפלגות התומכות בשיטה הקפיטליסטית. קרוב ל-60% מהנשאלים הביעו מידות אמון נמוכות במיוחד בבנקים ובמשרד האוצר.

קרוב למחצית מהנשאלים סברו כי מצבה הכללי של המדינה טוב. רוב הנשאלים, כולל מהמגזר הערבי, אף גילו מידה גבוהה של פטריוטיות וגאווה בהיותם ישראלים.

הממשלה, הכנסת, המשטרה והרבנות הראשית הם הארגונים הזוכים לאמון המועט ביותר בקרב הציבור, בעוד שצה”ל, בית המשפט העליון ונשיא המדינה הם שלושת הארגונים היחידים הנהנים מאמון מרבית הציבור.

כשני שליש מהמרואיינים היהודים (63%) הביעו התנגדות ליחס מפלה כלפי הציבור הערבי. עם זאת, רוב גורף (74%) השיב כי החלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי.

למרות הנתונים השליליים, רבים השיבו כי הם שבעי רצון ממצבם הכלכלי והמשפחתי. רוב ברור מקרב המרואיינים הגדירו את מצבם האישי כ”טוב” או “טוב מאוד”.

בהשוואה בינלאומית של הנתונים בין ישראל לבין 27 מדינות אחרות עולה, כי ישראל ממוקמת בשליש העליון של המדינות במדד השוויון המגדרי ושביעות הרצון מהחיים.

לעומת זאת, בכל הקשור למדד הזכויות האזרחיות, המעורבות האזרחית והיציבות הפוליטית ממוקמת ישראל בשליש התחתון של המדינות.