ד”ר אייל לוין, מומחה לפסיכולוגיה פוליטית מאוניברסיטת אריאל, ניתח עבור ערוץ 7 את מהלכיו האחרונים של אריה דרעי, וקובע: מדובר בהימור מבוקר של מי שמחכה ש”ייאלצו” אותו לחזור אל הזירה הפוליטית, וכך לזכות לאהדת ההמונים.
“על פניו זה נראה כמו דפוס התנהגות של מנהיגים שלוקחים הימור”, אומר ד”ר לוין, ומציין כי לא מעט ממנהיגים נהגו כך, פרשו למדבר פוליטי כלשהו והמתינו שהעם יבקש שישובו. “לא רק שיבקשו, אלא שיתחננו וירדו על הברכיים בקריאה: ‘חזור להושיע אותנו'”.
ניתוח ניסיון העבר מלמד כי זהו “דפוס מוכר של מנהיגים”. המוכר שבהם הוא המנהיג הצרפתי שארל דה גול, שהבהיר כי אינו יכול עוד להנהיג בצורה כזו ולכן הוא פורש מפוליטיקה – מהלך שהועיל לו ואכן אחרי עשור הוא נקרא חזרה אל דגל ההנהגה.
דוגמא ישראלית למהלך דומה היא הדוגמא של בן גוריון. הוא יצא למדבר הפוליטי והימר “אבל זה לא הלך. הוא חשב שאין מנהיג בלעדו”, מזכיר ד”ר לוין את מחשבותיו של בן גוריון, שנעלב ובחר לרדת לשדה בוקר באמונה שמיד יבואו אחריו ויקראו לו לשוב, כי משה שרת לא יצליח להנהיג – אמונה שהתבדתה במבחן המציאות.
באשר לדרעי, ד”ר לוין סבור, שהתמונה נראית אחרת. שכן, התחושה היא שש”ס בנויה באופן ברור כאשר בראשה עומד דרעי ואילו כל הבאים אחריו נמוכים בקומתם הפוליטית לאין שיעור ממנו, וכעת נראה שבאמת לא יהיה מי שיתפוס את ההנהגה במקומו.
“הוא אומר ‘נראה אותם'”, מעריך לוין ומוסיף, כי פרישה אינה רק הימור ותקווה שיקראו לו, אלא הדבר “יוצר גם תחושה של נקיפות מצפון – תחושה של המצביעים ש’אנחנו לא בסדר ואנחנו צריכים להחזיר אותו'”.
להערכתו, המיצוב העצמי של דרעי את עצמו כאנדרדוג גורם לנקיפות מצפון אצל ציבור הבוחרים שיתבע מחברי הכנסת ומועצת החכמים לקרוא להחזרתו להנהגה.
והאם יכול להיות מצב שבו כותרות כי מדובר בתרגיל ותו לא, יביאו את אריה דרעי להחליט שהפעם הוא יהיה רציני ויוכיח שלא מדובר בתרגיל – ויפרוש באמת?
להערכת לוין, הסיכוי לכך קטן מאוד. דרעי צפוי להיכנע לבקשות, שכן הוא “רוצה להיכנע ולכן אין חשש כזה. הוא לא חזר מהכלא אחרי שבע שנים בשביל לעזוב ולדאוג לילדיו…”