האלימות שהפגינו אמש תומכיו של אריה דרעי נגד עיתונאים שהגיעו אל מאהל ‘שאגת אריה 2’ שהקימו פעילי ‘התנזים’, ברחוב הקבלן בשכונת הר נוף בירושלים, הבהילה את אנשי ההסברה של תנועת ש”ס.
במקביל להודעת הגינוי הרשמית שפרסמה הבוקר (רביעי) תנועת ש”ס, פנה איציק סודרי, מראשי מערכת ההסברה בקמפיין הבחירות, אל צעירי ש”ס, והפציר בהם להימנע מאלימות ו”למנוע הרמת ידיים”.
הנה המסמך שהגיע לידי חרדים10 מתוך פורום פנימי של צעירי ש”ס:
“אני רוצה לפנות אליכם בעניין חשוב ומיידי.
להווי ידוע לכם שחלק מרכזי בתפקיד שלי ושל חברי בבחירות האלו בתנועה הוא להיות בקשר עם אנשי התקשורת לטובת ההסברה והדברים החיובים שלה, ולהופיע מטעמה בערוצי הרדיו והטלוויזיה.
הימים אינם קלים וההסברה גם לא קלה כלל.
מצד אחד, עניין הפילוג. מצד שני, עכשיו יש את עניין הפרישה של אריה. חברי ואני משתדלים לעשות את תפקידנו יחד, בצורה הטובה ביותר, ואנחנו מקבלים תגובות טובות על הופעותינו בתקשורת.
ברם, מעשה של טיפש אחד יכול להוריד לטמיון שעות של הסברה והשקעות גדולות בפרסום ומסרים. על כן אני מבקש את עזרתכם, כמי שאני רואה כקבוצה צעירה, אינטליגנטית, מובילה, ועם הרבה מוטיבציה להצלחת התנועה.
ככלל, רוב מוחלט ביותר של האנשים שאיתנו אינם אנשים אלימים, לא תומכים באלימות ואף מתנגדים לה בתוקף.
הימים הם ימים קשים וטעונים, הצער אמיתי על כך שמנסים לפגוע באופן בלתי הפיך בתנועה שמרן הקים בשתי ידיו והייתה יציר כפיו, כדי לחולל את המהפכה בהחזרת עדות המזרח לכור מחצבתם ולסייע לרווחתם ועל ידי לא אחר מאחד שהיה בשר מבשרה במשך שנים ארוכות.
למרות זאת ובגלל זאת, אסור לנו להיגרר לאלימות פיזית או מילולית ולמנוע אותה בכל הכוח.
אירוע תמיכה ומרגש יוצא מן הכלל באוהל המחאה יכול להסתיים במחי יד תרתי משמע על ידי הרמת ידיים. מאותו רגע כל התקשורת חדלה מלהתעסק באירוע החיובי ונדרשת להתעסק באירוע האלים והשלילי אפילו אם הוא היה שולי ועל ידי בודדים מתוך אלפים.
שעות של השקעה בהסברה, כאמור, יורדות לטמיון והנזק לתנועה הוא קשה מאוד.
אלפים של מילים מול יד אחת והמרוויח ממנו באופן ישיר ובמיידי זה הצד השני.
אני מבקש מכם מכל לשון של בקשה, אני מניח שחלקכם בימים הקרובים יהיו באוהל או באירועים מתוקשרים או לא מתוקשרים אחרים, ששם יכולים להסתנן אנשים שמזוהים איתנו, אבל פועלים בצורה המנוגדת לנו ולדרכינו – ותפקידכם למנוע כל גילוי אלימות.
הדם רותח והלב כואב אבל אלימות אינה נחלתנו. סומך עליכם שתעשו כל שלאל ידכם, והפעם לא תרתי משמע – למנוע הרמת ידיים תרתי משמע”.