כיצד ייתכן שאלי וציפי ישי יצביעו הפעם דווקא לש”ס?

1.

המחלוקת הפנים-ש”סית – אריה דרעי מול אלי ישי – העסיקה בסוף השבוע בעיקר את השבועונים.

היומונים בחרו לעסוק בנושאים כלל מפלגתיים אחרים, או בראיונות צבע הקשורים למפלגתם, כל מערכת על פי העדפותיה. להמבשר יש מפקד פנימי (אל דאגה, בסופו ייבחר ‘פה אחד’ ח”כ מאיר פרוש), להמודיע יש את ח”כ יעקב ליצמן, וליתד נאמן את רכש הבית החדש – הרב אליעזר סורוצקין.

ומה באשר ליום ליום? – טוב, כמקובל מאז הכרזת הבחירות הוא הפך לעיתון-קמפיין. רוצו והצביעו. לש”ס, כמובן. ואף מילה על אלי ישי, המתחרה שקם מבית ויצא בחוץ.

2.

בבקהילה הסירו כפפות ובחרו השבוע לכנות את העיתונים ידיעות אחרונות וישראל היום בשמות לעג: “ביביתון” ו”מוזסמדיה”.

ה”ביביתון, בעד ביבי”, ה”מוזסמדיה, עם שלל כתבות על העוני”, שכן אילו יעסקו הבחירות בנושא החברתי, זה אמור להזיק לנתניהו.

3.

בקהילה גם מביא את רשימת הציונים של פרויקט אורי רונן, המעניק ציונים למפלגות השונות באשר להתנהלותן התקשורתית.

הבית היהודי עם הציון הגבוה ביותר – 7.8.

ש”ס עם הציון הנמוך ביותר – עם 4.7.

האם זה בגלל שאפשרו לאלי ישי להתראיין בצורה חופשית?

4.

קצת קשה לקבל שהטור הפוליטי (“היחיד שבגללו אני קונה בקהילה”, יש הטוענים) נכתב על-ידי ממלא-מקום. ובכל זאת, מצאתי שם כמה משפטים חכמים.

• אנשי תקומה חברים במרכז הליכוד, דורשים ייצוג בבית היהודי, סוגרים דילים בחדר עם אביגדור ליברמן, רבניהם תומכים באלי ישי, והם בכלל מצביעים לברוך מרזל ולמיכאל בן ארי…

• למה יצביעו אלי ישי ורעייתו ציפי? מן הסתם לש”ס, שהרי הגאון רבי מאיר מאזוז הורה שמי שהצביע ש”ס בפעם הקודמת – צריך להמשיך ולהצביע כך גם הפעם…

5.

את הכתבה המרתקת ביותר מצאתי השבוע ביתד נאמן. ראיון עם הרב איתן בן שרה מועלמי, ששכב מורדם ומונשם ימים ארוכים עד שהתעורר לחיים. נס רפואי מהלך, עם פגיעת ראש קשה, ועם יד שחוברה מחדש בניתוח מסובך. הרופאים טענו שאין שום סיכוי, שגם אם יתעורר לא יזכור ולא יבין.

בעיצומו של הראיון נכנס הבן, ועד מהרה היו השניים שקועים בלימוד…

6.

רק חבל שב’יתד’ הביאו ראיון עם נציג מספר 8 ביהדות התורה, באיחור של שבוע אחרי בקהילה.

ושוב מוחזרו אותן אמירות: איך בתשנ”ג הטיל עליו הרב שך זצ”ל את תפקיד המנהל ב’לב לאחים’ ואיך לאחרונה התבקש על ידי ראש הישיבה להצטרף לרשימת ‘דגל’.

“רבותינו לימדו אותנו: כשצריך לצעוק צועקים, וכשאפשר לדבר, אנו נדע לדבר”.

למה זה מזכיר לי את הרב אברהם רביץ זצ”ל, הנציג המיתולוגי של ‘דגל’? שרק לא יסתבך ביחסיו עם ח”כ משה גפני…

7.

רגע, הראיון עם סורוצקין היה תחליף לטור הפוליטי השבועי?

או שמא הכתבה על “עשו לביתנו”, על השחיתות ב’ישראל ביתנו’? כל טור פוליטי אחר לא מצאתי ב’יתד’, מלבד נקודות פה ושם. ממש לא תחליף לטור.

8.

יום ליום הציג גם השבוע ‘עיתון בחירות’.

ככה צפוי מעתה, למשך שלושה חודשים?

בשאר היומונים, אגב, טרם ניעורו מתרדמת ערב הבחירות. כמקובל ביהדות התורה. גם ש”ס לא התעוררה בעבר כה מוקדם. אבל מן הסתם היו אלו פעמוני צלצוליו של אלי ישי שהעירו אותם.

אז מה היה לנו שם?

• ח”כי ש”ס בישיבת סיעה פלוס תמונה בולטת של היו”ר אריה דרעי. וכמובן, הח”כים ללא אלי ישי.

• מאמר ארוך שכותרתו: “אל לנו להשתעשע בחלומות של אלטרנטיבה” (מכוון לישי, כמובן), וזאת כי “חדש אסור מן התורה”. כאילו ש”ס לא הייתה פעם מפלגה חדשה (תשמ”ד). וזה ממשיך: “לתנועת ש”ס המעטירה מסורת בת עשרות שנים של עשייה ציבורית רבת היקף” (ככה בדיוק כתב מן הסתם ‘המודיע’ בעת הקמת ש”ס…).

• “מאבקים אישיים, נטיות של אגו, כוחניות, שררה, הן בהחלט בני בית בתנועה. בואו לא נצטעצע ולא נתייפיף. כל עוד לא בא משיח והעולם לא תוקן, אף אחד במקומותינו איננו מושלם”. אבל, בגלל שש”ס הקימה מפעלי תורה, ויש לה דעת תורה של המועצת, העסקנים לא הסיפור. “הם ידא אריכתא של גדולי הדור”.

• ביקורת צריך להשמיע, אבל “שיבושם להם בדרכם, זו איננה הדרך הנכונה שכן כבר הבנו וקלטנו והפנמנו, ‘חדש אסור מן התורה'”…

• בעמוד השער, במיקום בולט, הכותרת: “מאוחדים לאורה של מועצת חכמי התורה”… “כאיש אחד בלב אחד” עם קריאת הקודש של הרבנים…

• מתחת, כותרת נוספת, “חייבים ש”ס חזקה!”…

• ועוד כתבה: “מרן זיע”א חזה את העתיד…על אותם קולות שילכו לאיבוד…”

9.

אבל אין ספק שהאמירה ה’חזקה’ ביותר הייתה זו של חבר מועצת חכמי התורה (לאחר פטירתו של מרן), הרב דוד יוסף.

שחור על גבי עיתון מעיד הרב כי שמע מאביו, בבית החולים, שהוא מודה לבורא עולם שהנחה אותו בדרך הנכונה לקבל את ההחלטה למנות את אריה דרעי ליו”ר התנועה, כאשר רבו רודפים וצרים אחר התנועה והיהדות החרדית כולה.

“היום רואים איזה חסד ה’ שהרב אריה דרעי עומד בראש התנועה, ומצליח להיאבק בכל הגזירות הקשות והקיצוצים הקשים שניחתו עלינו”.

אחלה מאבק. כבוד לניצחונות. אפילו את חוק הגיוס כולל הסנקציות הפליליות הצליחו להביא על ראשנו. שלא לדבר על הקיצוצים האכזריים לעולם התורה.

אבל עם עדויות מכלי ראשון קשה להתווכח.

10.

בקווי הנייעס התלוננו: ראיון שהוצג בעיתון משפחה כראיון של העיתון עם חבר מועצת חכמי התורה הגר”ש בעדני, מועתק מילה במילה מראיון שהושמע בקו. בירור אצל הכתב עצמו העלה אי תגובה, מה שמאשרר את טענות הקו…

למה ככה? מה הבעיה לסור למעונו של הגר”ש בעדני ולבקש להעניק ראיון? בטוחני, שאם נעתר לקו נייעס כזה או אחר, ייעתר גם למשפחה.

11.

אמנם לא ראיון מועתק, גם לא כתבה מועתקת. אבל מקרה מוזר בהחלט גם ביום ליום.

כשלושה חודשים אחרי מסע עיתונאים חרדים לצפון אירלנד, כדי ללמוד מהאירים איך עושים שלום (במימון גורמי שמאל), נזכר ‘יום ליום’ לספר על המסע.

זה משעשע, במיוחד על רקע העובדה שעיתונים אחרים, כדוגמת ‘המבשר’, למשל, כתבו על כך בהרחבה כבר בעיתון חג הסוכות שלהם.

יתכן שיש לכך קשר לעיתון הבחירות שהציג יום ליום? להזכיר שש”ס שמאלנית?

מי יודע.

12.

מצד שני, חובה גם לפרגן. כשמגיע.

 בלי שום קשר לבחירות, מצאתי ביום ליום כתבה מרתקת על מהלכי השלום של נשיא ארה”ב ברק אובמה עם ממשלת קובה. היסטוריה, נופים, גורמים, השלכות. מעניין.

בקהילה, אגב, הציג במגזין כתבה דומה. שאפו לשניהם.

13.

ואי אפשר לסיים בלי הגרסה המרתקת של משפחה על אפליית התלמידות בבתי הספר ובסמינרים.

לצד הצל”ש על עצם המעקב והעלאת הנושא הכאוב למודעות, הן בתחילת שנה והן שלושה חודשים אחרי פתיחת שנת הלימודים – קשה שלא להתעלם משני דברים:

האחד – איפה, למען ה’, מודיעין עילית בכל הסיפור? מדוע מוזכרים כל הריכוזים החרדיים, והעיר החרדית, כמו בתחילת השנה, שוב בחוץ?! במודיעין עילית הכול מושלם?

השני – הגרסה, הרחוקה מהמציאות, למה שקרה בפרשת הסמינרים באלעד.

קבלו את הגרסה המעוותת:

“סמינר זלזניק החל את דרכו ללא אישור משרד החינוך. אבל לא זו הייתה הבעיה שלו. גורמים פוליטיים שונים ניסו לבחוש בקדרה, ולסגור את הכיתה האשכנזית כדי שלא תאיים על הסמינר הליטאי השני. הדברים הגיעו לפתחו של מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטינמן והוא קבע שיש להקים בעיר שני סמינרים.

“אבל עדיין הגורמים המעורבים עשו הכול כדי לסגור ואתו. בין היתר באמצעות הלשנה למשרד החינוך על אפליית ספרדיות, אפילו שבפועל 50% מתלמידותיו בנות עדות המזרח”.

איזה גלגול עיניים צדקני לשמים. אין שום אפליה בזלזניק האשכנזי. רק הלשנה של הסמינר השני, שזלזניק מאיים עליו…

אוי, אוי.