גם אם זה מופרך, גם אם אין תקדים לדברים, גם אם הם נשמעים בלתי מציאותיים – מישהו חייב לומר אותם.
כן, מישהו חייב.
והמישהו הזה, (אם אין אנשים – השתדל להיות איש)- הוא אני!
הקשיבו, כל חברי הכנסת החרדיים.
מי שמכם חברי כנסת?
הלא אלו אנו, כל המצביעים.
הרשו לי לומר לכם כמה דברים שמדם עטי יוצאים, אבל את רחשי הלב של כל בני הציבור החרדי הם משמיעים.
מקדנציה לקדנציה, משנה לשנה, אנחנו מבינים יותר ויותר עד כמה המדינה החילונית, החולנית, אינה מבצרנו. כמה שנתקרב לליבה רק נראה כמה שונים אנו. ואם לא נדאג לעצמנו – לא יהיה דבר באמתחתנו.
אדם חרדי – בן תורה הוא. גם אם כרגע הוא עובד למחייתו, התורה ניצבת בראש מעייניו, המצוות והמעשים הטובים, הם נר לרגליו, המראה היהודי הוא מראהו והנהגתו היהודית לאורך כל היום תלוויהו…
שנים ניסינו לבוא, להיטמע, להיצמד ולהיראות בתוך הציבוריות הישראלית. מעולם לא ששו אלו לראותנו (ראו כמה תמכו בלפיד שהעז לומר מה שהם חושבים) הם מנסים כל העת לזרוק אותנו מהם והלאה ולהפטר מכל מה שאנו מייצגים. ואם הם מוכנים לצרפנו לשורותיהם זה אך ורק כיוון שאנו מועילים להם.
אנחנו חותרים להיות בכנסת ובממשלה בשביל דבר אחד: בשביל לאפשר למחננו להוסיף ללמוד תורה ולהאדירה ולשמור מצוות. לימין יש שליחים, לשמאל יש משגיחים, לתורה, אם לא נרתם אנו, לא יהיו שומרי סף.
במצב של היום לא נראה שנצליח להביא לחיזוק המטרה. אנחנו רבים ומתכתשים בתוך עצמנו, אנחנו מפלגים את מפלגותינו לפירורי מפלגות, אנחנו נלחמים זה בזה ללא הפסקה. אנחנו מתחרים זה בזה ללא הפוגה.
מישהו מאתנו חייב לומר די. מישהו מאתנו חייב להפשיל שרוולים.
מחנה שמאל יעשה את שלו וימשוך שמאלה, מחנה ימין יתאמץ ימינה.
ואנחנו נדאג לעולמה של תורה. אנחנו נדאג שקול התורה יישמע בארצנו ואז נצליח בכל מעשנו.
ראו מה אומרים הסקרים? הם מנפצים את כוחותינו אל הסלע ולא בכדי, הצלחתנו היא ליכודנו. עם ישראל המאוחד הוא עם ישראל המצליח והמרומם.
בואו נשאיר את המחלוקות בצד, בואו ניתן יד ביד . בואו נוכיח לעם ישראל השרוי בצרה ובשבייה, למה המנהיגים שלו מסוגלים להגיע.
שבו יחדיו כל נציגי הציבור החרדי, בואו ממקום נקי, התעלו על המחסומים המיותרים.
אני יודעת שברגע זה גרמתי לכם, חברי כנסת יקרים, להפסיק לקרוא, אבל אני מציעה לכם להמשיך, כי בדברי יש בשורה.
נציגי היהדות החרדית, אתם חוששים על מקומכם מפני הכבוד? הריני להבטיחכם, נאמנה, שלא תפסידו מכבודכם, דבר זה יכבד אתכם יותר מכל. אצלנו לא מעריכים גובה כיסא. אצלנו מעריכים שומרי ראשה של תורה.
אתם חוששים ובצדק למשכורתכם? בואו ניקח את כל כספי המריבות, את כל תקציב הבחירות, אם לא נריב ולא נתחרה – לא נצטרך אותם, אדם ניטרלי יחלקם כמשכורות לאלו שיוותרו ולא ישבו בכנסת ועוד יישאר עודף. (ייתכן שאפילו את התקציב הציבורי שניתן עבור הבחירות- יותר לנו לחלק כך, כי אצלנו זה יהיה מתוך פרסום המסייע בבחירות).
מי שיזכה לוותר על כסאו – יזכה גם במשכורת חודשית קבועה וגם יזכה בכל עטרת התורה לראשו.
אין לנו בעולם הזה מקום למחלוקת. אין לנו בעולמה של תורה מקום למשחק כסאות.
אם בליבנו התורה הקדושה בואו ונצא להגנתה.
אני יודעת לאחוז בעט, מישהו אחר יודע לארגן ולעשות. קומו האנשים הניטרליים, מש”ס, מהעם אתנו, מאגודה מעץ, מכל מפלגה חרדית שקיימת ושאינה קיימת עדיין ומי יודע אם לא תקום . קומו גיבורים בעם, קומו ועשו מעשה.
קבעו שכל הרוצה בכתרה של תורה יחתום על עצומה.
מי יהיו הנציגים שלנו? גם לכך יש לי רעיונות למכביר בבוא הזמן. עם ויתורים הדדיים ועם הבנה שכולנו למען התורה הקדושה – נצליח להגיע להבנות.
אלו שימצאו עצמם בכנסת, יהיו נציגי כל המפלגות החרדיות. כולן בסיעה אחת. סיעה שלא ימין או שמאל ימשכו אותה לכוונן, כאלו יש אחרות, כי אם טובת הישיבות הקדושות (כולן, ללא הבדל ) וטובת הציבור.
אני תמימה?
אני בטוחה שבצורה כזו כל הציבור החרדי יצא לבחירות (בנגוד למצבנו כיום שנוכח הפירוד והפירוק, אנשים רבים טוענים: לא זה ולא זה!). כך נקבל יותר מנדטים ונוכל להשפיע יותר. אני בטוחה שבאופן זה יעברו למפלגתנו המאוחדת גם אנשים ערכיים ממפלגות אחרות שיראו כי אמת בפינו ויבינו את משמעות השמירה על ערכי התורה.(כך גם נצליח לגרום לקידוש שם שמים ולהביא עוד אנשים רבים תועי דרך לדרך התורה).
בימים אלו, בהם החרב מתהפכת לכווננו, גרזנים משסעים את גופנו, בקבוקי תבערה מוצנחים על ראשינו, סלעים מושלכים על רכבינו, הזאבים שסביבנו עומדים עלינו לטרפנו, (ועוד מתכננים לעשות יד אחת בניגוד לנו, כנגדנו) בימים אלו נסלק מדרכנו שסעים איומים ביננו, מחלוקות וחרמים מתוכנו, שנאת אחים ופילוג בתוך עמנו.
כולנו חרדים לגורלנו, כולנו חרדים לעמנו, כולנו חרדים לתורתנו ולישיבותינו.
הבה נצביע כולנו, כאיש אחד בלב אחד, למפלגה המאוחדת: מפלגת החרדים.
ואם הרמתם גבה למקרא הדברים ואמרתם לעצמכם: רק תמימות יכולה להביא לכתיבת טור כזה. הספרדים בתוך עצמם אינם מסתדרים, כך גם האשכנזים, הלא זהו חלום ומי יגשימהו?– דעו לכם שאכן כל זה הואר לי בחלום, אבל קרה כבר בעולם שחלומות הפכו למציאות…
אם לא נאמין בתום ונעשה מעשה – זה בוודאי לא יקרה.