לראשונה: נקבע גודלן של מדורות ל”ג בעומר וביעור חמץ

תקנות שאישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה לראשונה, קובעות בין היתר כי גודלה של מדורה לא יעלה על קוטר 4 מטרים וגובהה לא יעלה על 3 מטרים. לפי התקנות, המרחק בין מדורה ליער, למעט בשטח ייעודי, יעלה על 150 מטרים. 

התקנות גובשו במשרד לביטחון הפנים בעקבות פניית הרשות הארצית לכבאות והצלה. בפניית השר לביטחון פנים לוועדה, נכתב: “החוק למניעת שריפות, אוסר על שריפת צמחים בשדה שלא ברישיון, אך אינו חל על בתחומי רשות מקומית ואין בו הסדר מלא. אף דינים אחרים העוסקים בשריפות פרטניות או יזומות (כגון למניעת מפגעים), אינם נותנים מענה למדורות שמדליק הציבור הרחב ללא הגבלה”.

עו”ד יפעת פרנקנבורד, מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון הפנים: “התקנות עלו כצורך מהשטח. הן שומרות על בטיחות אך מאפשרות גם לקיים מדורות. המצב שכל אחד יכול להדליק אש בכל מקום ובכל צורה מסוכן מאוד.

“ככל שמדובר במתקן ייעודי להדלקת אש, אנחנו דואגים לבטיחות. בעולם מחמירים מאוד בהדלקת מדורות. באנגליה יש תקנות על נפח המדורה וחובות להחזיק באמצעי כיבוי. באוסטרליה יש תקופה שלמה שנאסר להדליק מדורות. החמרנו פחות כדי להתאים לציבור בישראל. בתקנות שהבאנו, האחריות על הנזקים היא על המדליק”.

ח”כ דוד צור מהתנועה, שניהל את הדיון, ביקש לדעת מי מתכוון לאכוף ואיך: “לא חסרים לנו חוקים ותקנות הבעיה שלנו היא אכיפה”.

ראש ענף חקירות מחוז ירושלים, משה אלעזרי: במחוז שלנו היו מספר אירועים בשנים האחרונות. הוא המחיש את סכנות האש בדוגמאות של מדורות ענק בל”ג בעומר, שריפות ענק בהרי ירושלים ועוד. “מדי שנה יש עשרות שריפות שרק בדרך נס נגמרות בלי לפגוע בחיי אדם”.

לשאלת ח”כ צור, “כמה כתבי אישום הוגשו?” השיבה קרן גלאון, סגנית יועמ”ש רשות הכבאות הארצית: “כשהתקנות יותקנו יהיה לנו דין ספציפי. הרשות יחסית חדשה ואנחנו לא מכירים הרבה כתבי אישום. התקנות יאפשרו לפעול”.

ח”כ דוד אזולאי מש”ס, ביקר את התקנות: “אני לא רואה מי הגורם שאמור לאכוף את התקנות? זה דורש המון כוח אדם, שהרי בכל פינה אפשר להדליק מדורה. איפה השלטון המקומי? הוא חשוב במערכת הזו.

“בל”ג בעומר יש איבוד שליטה ואף אחד לא אוכף. בנוסף, שריפת החמץ. יש מקומות שהרשות התגייסה ויש מקומות שכל דכפין שורף. יש פקחי שמורות הטבע, כבאים, רשויות מקומיות. מי יאכוף? אין כאן מענה אמיתי”.

על דבריו הגיבה סגנית היועמ”ש גלאון: “המטרה היא לייצר נורמה כי הכול פרוץ”. ח”כ צור, הוסיף כי “צריך יהיה לקבוע איך מקלים על הציבור לעמוד בהנחיות כדי לא לשים מכשול בפני עיוור. הסוגיה המרכזית היא האכיפה”.

ח”כ אורי מקלב: “צריך להיזהר שלא לפגוע במסורת ובהווי. אפשר היה להסתפק בתקנות כלליות, אבל לגרום לכך שאדם יוצא עם משפחתו, או מדריך קבוצת נוער וצפוי לקנס מנהלתי זה מחטיא את המטרה”.

מני דורון, רמ”ח רישוי והגנה מאש ברשות הארצית לכבאות: “התקנה נותנת מענה גם לל”ג בעומר ולביעור החמץ. נלקחו בחשבון הפרמטרים של משטר הרוחות, מרחק מבלוני גז ועוד, בהתאם לצרכים של האזרחים. האכיפה תתבצע בשלב הבא”.

ערן גלזר ממועצת תנועות הנוער: “אנחנו בעד הסדרה, אך צריך להפעיל שיקול דעת בנושא תשלומי הקנסות”.

עו”ד ליאנה מגד ממשרד המשפטים: “מכיוון שעוברים ממצב אי הסדרה להסדרה, המשמעות תהיה שבשלב הבא נקבע את העבירות כמנהליות ונוכל להבחין בין מקרים שונים, בהם יוכל הפקח קודם להזהיר ובמקרים חמורים, להטיל קנס מינהלי ישירות. זה נותן מענה למגוון האפשרויות. חייבים להסדיר זאת גם מול הרשויות המקומיות. יהיו אלו פקחים של הרשויות המקומיות או של רשות הטבע. זה טרם נסגר”.

לבקשת ח”כ צור “לקבוע מי האינסטנציה שאוסרת על הדלקה באזור או במועד מסוים, נוכח תנאים קיצוניים, המעלים את הסבירות לשריפות”, אמרה סגנית היועמ”ש גלאון כי “בחגים ובמועדים האינסטנציה תהיה נציב הכבאות. בשאר המקרים זה יהיה הוא או מי שהסמיך”.

ח”כ אזולאי, דרש “מעקב על התקנות, שיובאו בעוד שנה לוועדה לראות איך יושמו בשטח. אי אפשר להתעלם מהרשויות המקומיות במקומות מיושבים בפיקוח ואכיפה. אם הן לא ישותפו התקנות תהיינה אות מתה”.

ח”כ צור הצטרף לדרישה לדיון מעקב בעוד שנה, “שם ידווח על הממשקים עם הרשויות המקומיות, קק”ל, רשות הטבע והגנים. תצטרכו לחזור אלינו עם האגרות, שנאשר קנסות מנהליים ונבין אם זה דרך יחידה מיוחדת ומה ההכשרות וההסמכה לעניין זה. השאלה היא גם לגבי הרחבת סמכויות האכיפה לרשויות המקומיות”.

התקנות אושרו פה אחד בקולותיהם של הח”כים צור ואזולאי וייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.

עד היום לא נקבעו כללים בנושא וחלק מהרשויות המקומיות השתמשו בחוקי עזר עירוניים.