אחת השאלות שמעסיקות הורים רבים היא מאיזה גיל הילד זקוק ליחס רגשי ? מתי הוא מתחיל להרגיש? וממתי הנפש שלו מתפתחת? ובכלל ממתי יש לו נפש מרגישה?
ובכן, המחקרים מפתיעים ומגלים כי הדבר קורה קודם שהוא נולד.
מאז היווצרותו ברחם אמו העובר סופג וקולט מהסביבה, מבעד לדפנות הרחם ואף מתוך גופה של האם הוא חש את נפשה, וכך נפשו נקשרת בנפשה.
לעוברים ותינוקות ישנו מיינד פעיל, מערכות חישה ורגש מעודנות ביותר, הם ניחנו גם ברגישות גבוהה ויש להם מסוגלויות רבות מעבר למה שחשבנו.
הרחם האימהי הוא שדה היחסים הראשון, המספק לעובר סביבה מחזיקה בתוכה נענים צרכים בסיסיים של ביטחון, הזנה והדהוד רגשי. בהיעדר סביבה מיטיבה נפגע העובר, גם אם לרשותו עומדות הגנות בסיסיות של שמירת החיים.
איך זוכה הילד לאינטליגנציה רגשית?
ההתפתחות האנושית היא רצף אחד הנמשך מהתקופה הפרהנטלית (קודם ללידה) אל תוך החיים שאחרי הלידה. כאשר קיימים תנאים אופטימליים במהלך התקופה שלפני ההתעברות, ההיריון, הלידה והשנה הראשונה לחיים, נוכל לצפות ליכולות טובות של הילד של אינטליגנציה רגשית, גמישות מחשבתית, וויסות עצמי, חוסן נפשי, היקשרות יציבה ומערכות יחסים בריאות ומספקות.
למן ראשית החיים, התינוק חווה ומפנים את מה שאמו חווה ומרגישה. עבור התינוק, מערכת היחסים של האב או בן הזוג עם האם והתינוק מהווה חלק בלתי נפרד מיסודות חייו הראשוניים, וחיונית לבנייתם האופטימלית.
הצורך המולד בביטחון, בשייכות, באהבה והזנה, בתחושה שאנו רצויים, מוערכים ונתפסים כעצמי ייחודי, מצוי בנו למן הרגע הראשון לחיים. היענות לצרכים אלה ויצירת סביבה מתאימה, תומכות בהתפתחות אופטימלית.
ממה מגיעה הפרעת OCD?
חשוב לדעת כי מתחילת החיים תינוקות קולטים, מתקשרים ולומדים בדרכים שכוללות תקשורת חושית, גופנית ותקשורת על חושית. לכן, חיוני לכבד ולטפח את הקשר בין האם לתינוק במהלך ההיריון, הלידה, ותקופת הינקות.
כל מערכות היחסים והמפגשים עם האם, התינוק והאב במהלך התקופה הראשונית משפיעים על איכות חיי התינוק ועל בניית התשתית לחייו. מערכות יחסים תומכות, אוהבות ובריאות חיוניות לעיצוב יסודות ראשוניים אופטימליים.
תקופת ההיריון והלידה היא חלון הזדמנות למניעה ראשונית של חלק מההפרעות הנפשיות והגופניות של הילד.
חוקרים מצאו קשר בין חוויות של לחץ וחרדה אצל נשים בהיריון להתפתחות הפרעות של חרדה, OCD, פוביות, ADHD , הרטבה, גמגום . כמו כן, נמצא קשר בין רמת הדיכאון של האם במהלך ההיריון לבין התנהגות נרגזת של הילדים גם כבוגרים.
התייחסות תרפויטית מתאימה לאם החרדה, המתלבטת, הדוחה, והמאוכזבת. התערבות מקדימה העוסקת במתן מידע ובעיבוד רגשי של חרדות, ציפיות, קשר לעובר, והתכוננות לתקופה שלאחר הלידה תהא משמעותית לחוויית האימהות ולפרי בטנה אותה יסע עימו במסע חייו.
ד”ר רונית לזר, עו”ס קלינית. מרצה, מדריכה בכירה ומטפלת פסיכואנליטית במבוגרים, נוער וילדים- טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים.
לשאלות ותגובות ניתן לפנות לכתובת [email protected] או לנייד 052-6346334