הפרישה של ח”כ אלי ישי מתנועת ש”ס אחרי 30 שנה, הותירה מאחור את חברי הכנסת שפעלו תחתיו כיו”ר במשך 13 שנים, כשהם חשים רגשות מעורבים.
מעבר ל’מכתב הנזיפה’ ששיגרו אליו בסוף השבוע החולף, חלקם מנסה, מצד אחד, להבין לליבו. “הוא הרגיש במשך שנתיים מושפל מאוד”, אומר אחד הח”כים.
אבל, מצד שני, נראה שהכעס עליו גובר על תחושת ההבנה.
“קודם כל, הוא לא דיבר איתנו, לא שיתף אותנו. רצינו לעזור לו, חלק מאיתנו דיבר עם היו”ר אריה דרעי כדי לנסות להגיע להבנות, אבל התחושה שלנו הייתה כל העת שמשהו מתרחש מאחורי הקלעים ושהוא לא משתף אותנו בזה”, אומר הח”כ.
“עכשיו, כשראיתי פלקטים שלו נשלפים משום מקום במסיבת העיתונאים שערך לפני שבוע במלון ‘רמדה’ – נפלו לי האסימונים.
“היום, במבט לאחור, אני מבין שהכול היה מתוכנן אצלו לפרטי-פרטים כבר תקופה ארוכה, שהוא לא סיפר לנו, שהוא כאילו הציג כמי שמשתף פעולה איתנו, כדי לנסות להגיע להבנות, בעוד בתוך תוכו הכול היה כבר מנוי וגמור איתו.
“אני מרגיש שהוא היה לא הוגן איתנו. אתה לא יכול לשחק אותה רוצה שלום ואיחוד כוחות בש”ס, לשלוח חלק מאיתנו לעבוד בשבילך, ובעצם מאחורי הגב לעשות הכול כדי להקים תנועה משל עצמך.
“אם היינו יודעים שזה ככה, לא היינו משתפים איתו פעולה”, הוא קובע בנחרצות.
כעת, במבט לאחור, חלקם אף מוכן לספר כי גם בתקופת כהונתו של אלי ישי כיו”ר, לא ממש שררה דמוקרטיה במפלגת ש”ס.
ח”כ בכיר: “יש מאיתנו ח”כים שלא נכנסו לרב. אף אחד לא אמר להם במפורש שהם לא יכולים להיכנס, אבל הם ידעו שזה בלתי אפשרי.
“נכנסים רק היו”ר ועוד אחד-שניים שהכירו את בית הרב. סיפר לי פעם יהודי, שהצליח לקבל אישור להיכנס לרב כדי להתייעץ על נושא מסוים, שפתאום, כשהוא בחדר של הרב ליד בית הכנסת, הוא רואה שאלי ישי נכנס.
“הוא מסתכל על הרב, על אלי, מתלבט מה לעשות, הוא לא רצה פרסום לבעיה שאיתה הגיע, אבל הוא קלט שאין בעצם מה לעשות, ושזו הנורמה. אתה בפנים – גם אלי בפנים. וכך הוא נאלץ לשפוך את המילים כשאלי נוכח בחדר.
“זה תסכל אותו, אבל בשעתו שתק. כעת זה התפרץ אצלו”.