אוד מוצל מאש • שיר ליום השואה

סַבָּא,

 הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ

 הָיִיתָ עַמּוּד הָאֵשׁ.

 וּבְטֶרֶם נוֹצַרְנוּ

 הָיִיתָ אוּד מֵאֵשׁ.

 וּבַעֲלוֹתְךָ מֵעִימָנוּ

 בְּלַפִּיד אֵשׁ,

 יָדַעְנוּ-לֹא תִּכבֶּה הָאֵשׁ.

 כִּי אָנוּ וּבָנֵינוּ

 נִצַּלְנוּ מִתֹּפֶת

 אָנוּ נִצְחוֹנְךָ.

 הַבָּתִּים שֶׁבָּנִינוּ

 הַתֵּבָה וְהַזֶּפֶת

 אָנוּ נִקְמָתְךָ.

 חָזַרְתָּ לְשָׁם

 לִפְנֵי שֶׁהָלַכְתָּ

 לִגְדֵרוֹת הַחַשְׁמַל, לְדַרְגָּשׁ.

 נֵר זִכְרוֹנְךָ כָּבָה

 אַךְ אַתָּה לֹא שָׁכַחְתָּ

 אֶת תִּמְרֹות הֶעָשָׁן וְהָאֵשׁ.

לַמִּשְׁפָּחָה הָרְחָבָה,

 לָאַחִים הַקְּטַנִּים

 לָאָבִיךְ וּלְאִמְּךָ.

 לְזִכְרְךָ בְּאַהֲבָה

 נְכָדִים וְנִינִים

 הַשָּׂם יִקֹום דָמְּךָ.