תקדים: בג”ץ אישר באופן תקדימי, ביטול גיור של גר שהתגייר במרמה.
השתלשלות המקרה היא כדלהלן: אישה נוצרייה, ממוצא רומני, התגיירה לפני כמה שנים בפני בית דין מיוחד לגיור, אולם לאחר כשנתיים קבע בית הדין כי הגיור בטל, זאת משום שהאשה לא שמרה תורה ומצוות, והוטל ספק בעצם כוונותיה בשעת הגיור.
אותה אישה הגישה עתירה לבג”ץ, כנגד בית הדין לגיור, בית הדין הגבוה לערעורים, והרב הראשי דאז הגרש”מ עמאר. העתירה נידונה בפני המשנה לנשיא מרים נאור, השופטת אסתר חיות והשופט ניל הנדל.
השופט ניל הנדל, שכתב את פסק הדין, דן בדבריו, האם בית דין יכול לבטל פסק דין חלוט שלו, וקובע כי במקרה הזה אכן יש סיבה לצעד זה.
“די אם נאמר כי במקרה דנן בית הדין המיוחד מצא – במישור העובדתי – שהעותרת שינתה את אורח חייה באופן קיצוני זמן קצר ביותר לאחר שגוירה, כך שלמעשה “לא נשאר מכלום מקיום המצוות שקיבלה [העותרת] על עצמה”. מכאן הסיק בית הדין המיוחד כי העותרת הציגה מלכתחילה הצהרה שקרית בפני בית הדין, במסגרת הליך הגיור, ולאמתו של דבר לא התכוונה מלכתחילה לקבל על עצמה שמירת מצוות”, כותב הנדל.
“ממצאיו העובדתיים של בית הדין המיוחד נקבעו לאחר עיון בכתבי טענות וקיום דיון במעמד שני הצדדים. לא למותר לציין כי העותרת הייתה מיוצגת על ידי טוענת רבנית במסגרת ההליכים בפני בית הדין המיוחד. בנסיבות אלו, כאשר בית הדין המיוחד הגיע בתום דיון יסודי למסקנה העובדתית שפסק הדין המקורי – גיורהּ של העותרת – ניתן על בסיס תרמית, אין לשלול את סמכותו של בית הדין לבטל את פסק הדין שניתן על ידו”.
השופטת מרים נאור הוסיפה: “אני מבקשת להדגיש כי הכרעתנו זו היא רק לגבי גיור שהושג במרמה. אין ללמוד מפסק דיננו כי סמכות בית הדין המיוחד לגיור לבטל גיורים קיימת לגבי מקרים אחרים”.