איך שגלגל מסתובב: פתאום רודפים אחרי החרדים • טור

ביום שני האחרון, הפך ח”כ יצחק כהן, חבר ועדת הכספים, לאחד מחברי הכנסת המחוזרים ביותר במשכן הכנסת. ככה זה כשרגע לפני פיזור הכנסת, חזרו הח”כים החרדים לשמש לשון המאזניים. לא עוד משמעי צעקה, לא עוד פעלולנים פרלמנטרים המבקשים לדחות את רוע הגזרה.

בשבוע הזה הם חזרו למרכז הבמה, אבל בתפקיד משפיע. הם לשון המאזניים. באצבע אחת שלהם יועברו תקציבים מהכא להתם.

בעקבות פיטורי שרי ‘יש עתיד’ ‘והתנועה’, ברית האחים הופרה. חברי הכנסת של יש עתיד חזרו להצביע בהתאם לצו מצפונם.

ועדת הכספים התכנסה ביום שני בכדי לאשר העברה של 95 מיליון ₪ לישובים ביהודה ושומרון, ו-70 מיליון ₪ לחטיבה להתיישבות המזוהה עם הציבור הדתי-לאומי. האצבע של ח”כ יצחק כהן הייתה קריטית להעברת התקציב.

אבל כהן לא בדיוק מיהר לנדב את האצבע שלו למען אותם ישובים.

בשנתיים האחרונות הועברו מאות מיליוני שקלים מקופת המדינה לישובים ביהודה ושמרון. כספים רבים זרמו לישיבות הציוניות, והכל בעזרת האצבעות של חברי הכנסת שנשלחו על ידי מעמד הביניים מתל אביב, רעננה ורמת השרון.

המרחק האידיאולוגי בין ח”כ עפר שלח, יו”ר סיעת ‘יש עתיד בכנסת’, לבין ח”כ אורית סטרוק מהאיחוד הלאומי, רחוק יותר מהמרחק הגיאוגראפי שבין חברון לגנתון.

השבוע זה קרה: בבית היהודי התחילו לשלם על הברית המוזרה עם לפיד.

“הרב דרעי אתה חייב לעזור לנו, דבר עם איציק כהן”, פנה אל יו”ר ש”ס, ח”כ אריה דרעי, אחד מחברי הכנסת של הבית היהודי בשעה שפגש בו במשכן הכנסת.

דרעי סיפר בצהרי יום שני: “אני פתאום מתחיל לקבל טלפונים מכל מיני חברי כנסת שבקושי אמרו לי שלום בשנתיים האחרונות”.

ש”ס נהגה באחריות כלפי מוסדות התורה, החינוך והחסד שקופחו, הופלו לרעה, והפכו לאסקופה הנדרסת של ממשלת נתניהו השלישית. לש”ס יש סדר עדיפויות משלה, כאשר הדאגה לנזקק והחלש קודמת לדאגה להעברות תקציביות לגבעת שמשון ג.

יש כאלו הסבורים כי בש”ס ינהלו התחשבנות ונקמנות על שנתיים שנות גלות. לא, אין כאן עניין של נקמנות. בבית היהודי נהגו בצורה המכוערת ביותר וכפויות הטובה כלפי המגזר החרדי במשך שנתיים. כאשר ש”ס ויהדות התורה היו בממשלה, היו אלו חברי הכנסת החרדים שדאגו לעזור ולסייע למפעל ההתיישבות ביהודה ושמרון.

אחרי הכל בפוליטיקה ופוליטיקאים עסקינן. איש לא ציפה ואיש לא האמין כי בבית היהודי קיימת מידה של הכרת הטוב. אבל בכל אופן, במפלגות החרדיות רצו להאמין כי הקשר שנבנה יהיה קשר דו סטרי ולא קשר חד סטרי. מורי בית הספר של הבית היהודי, השר בנט וח”כ סלומיאנסקי, לימדו אותנו כי הקשר מול המגזר החרדי הוא: “מקרבים להם בשעת הנאתם”.

היום פתאום אנחנו שומעים כי בבית היהודי מכים על חטא. עכשיו, כשבבית היהודי זקוקים יותר מתמיד לתמיכת החרדים, החלו להישמע זמירות חדשות.

חברי הכנסת החרדים למדו להפריד בין החפצא לגברא. בין עזרה וסיוע לאדם הפרטי, לבין עזרה וסיוע לפוליטיקאי כזה או אחר ערב בחירות כליליות ופנימיות.

לכן חתמו חברי הכנסת של ש”ס, על הצעת החוק המחייבת את המדינה לעזור למגורשי גוש קטיף, אבל התנגדו להעברה תקציבית להתנחלויות ערב הבחירות הפנימיות בבית היהודי.

כל כבודה בת מלך פנימה

בשבוע האחרון החלה התקשורת החילונית לדאוג למעמדה של האישה במגזר החרדי.

התקשורת מבקשת לקבוע את הרכבי הרשימות של המפלגות החרדיות לכנסת ה-20. מדובר לא רק בכפיה, אלא בהתערבות בתוך השיח הפנימי של החברה החרדית. אותה תקשורת לא דאגה לאפליית האישה החרדית במקומות עבודה. היא לא ביקשה לעזור לאותן נשים בדירוג במעונות היום. היא לא עוררה זעקה גדולה על אפליית השכר בין עובדת הייטק הממוקמת באזור גוש דן לבין עובדת חרדית העובדת במודיעין עלית או אלעד.

פתאום נזכרה התקשורת בנשים החרדיות הדורשות ייצוג בכנסת. הם אף ליקטו מספר נשים מהשוליים של החברה החרדית, כאשר המכנה המשותף לאותן נשים הוא מרמור ותסכול אישי, אשר בחרו לפרוק אותו ברחובה של עיר, ועל הדרך לשמש כניצבים בהצגה המרכזית של שנאת החרדים.

“אנחנו טובות בלפרנס, אבל לא טובות בלייצג בכנסת?” – זעקו כותרות העיתונים בשם אותן ממורמרות.

חשוב להבהיר מהי עמדת ההלכה: תפקיד ח”כ הוא תפקיד המוגדר על פי ההלכה כתפקיד ‘שררה’. הרמב”ם פסק כי אין למנות אישה לתפקידי שררה.

וכך פסק הרמב”ם בהלכות מלכים ומלחמות יא, ה : “אין מעמידין אישה במלכות שנאמר מלך ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש”. גם בשו”ת ‘אגרות משה’ של הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין (יו”ד ח”ב סי’ מה) דן באריכות בגודל האיסור במינוי אישה כחברת פרלמנט או כנציגה בכנסת. מדברי האגרות משה עולים הדברים הבאים: לאישה מקום של כבוד, אולם כל כבודה בת מלך פנימה. הופעת האישה ברבים יש בה חוסר צניעות. ברגע שאישה רצה לכנסת, היא פועלת כנגד דעתם של גדולי ישראל, והיא לא נחשבת אישה חרדית.

ראוי לציין שנשים חרדיות רבות ממלאות תפקידי ניהול ופקידות. תפקידם שאינם נכללים תחת ההגדרה של שררה. לתפקיד חבר הכנסת, נציג ציבור, יש קריטריון שונה שעליו מדברים הפוסקים – ומכאן נובעת ההתנגדות.

בבחירות המוניציפאליות קמו להם אותן נשים, הנמצאות בשולי השוליים של החברה החרדית, המבקשות לקבל ייצוג במועצת העיר. רשימה כזו הוקמה באלעד וקיבלה קולות ספורים, מה שמוכיח שמדובר בתופעה שולית שאינה מייצגת את נשי המגזר החרדי.

בסופו של יום, גזרות לפיד בנט ונתניהו הפכו את כל המגזר החרדי למקשה אחת המבקש למנוע את מסע הרדיפה שנמשך בשנתיים האחרונות. סיפורי אלף לילה ולילה, על מגמת החרמה של נשים חרדיות באם לא ישולבו ברשימה לכנסת, לקוחים מעולם הדמיון ואין בהם ממש.

פתאום כולם הפכו לאמנון כהן

נתניהו החליט ללכת על מסע בחירות חברתי. בכוונתו להעניק פטור למע”מ ממוצרי יסוד.

חשוב להזכיר לקוראי המדור, כי מי שהגה את הרעיון לפטור הזה היה ח”כ אמנון כהן. בתאריך 10.7.13 הוגשה הצעת החוק על הורדת המע”מ על מזון ומזון בריא, על מנת לצמצם את הפערים החברתיים בישראל.

הצעת החוק נדחתה על ידי הממשלה ברוב של 52 מתנגדים, בהם גם ראש הממשלה נתניהו, מול 34 תומכים.

ח”כ אמנון כהן אמר לי השבוע: “לפני שנה וחצי הצעתי להוריד את המע”מ על מוצרי מזון בסיסיים שנמצאים בפיקוח. ראש הממשלה והקואליציה התנגדו. היום, כשהבחירות באופק – הוא משתמש כמעט מילה במילה באותו חוק שלי בו לא תמך וכנראה לא האמין”.

ואם בח”כ אמנון כהן עסקנן, אז השבוע יש לו בשורה טובה לנבחנים בבחינות לרבנות ודיינות: מערך הבחינות לרבנות ודיינות יוצא בקרוב לניהולה של חברה חיצונית בפיקוח משרד הדתות והרבנות הראשית. כך נחשף בוועדה לביקורת המדינה. יו”ר הוועדה, ח”כ אמנון כהן אמר בדיון: “אסור שמיקור-חוץ לבחינות ייקר האגרה לאזרח הנבחן. חובה לקבוע זאת מראש כדי שעלות ההעברה – לא תגולגל על האזרח, כיוון שרוב מוחלט של הנבחנים הם מהשכבות-החלשות”.

כהן קרא לרבנות הראשית לשקול הכללה כבודקי-בחינות לא רק דיינים מכהנים בפועל, אלא גם בעלי כושר לדיינות. סגן השר לענייני דתות בן דהן, היכה על חטא על כך “שלא פעלתי בעבר די, כדי להגדיל את תקני מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, כדי להקל על עומס הטיפול בנבחנים – ואת היעילות לאזרח”.

בן דהן אמר: “המצב בעבר היה בלתי-נסבל, פגע בכבוד התורה וחשף רישום ותשלומים בעייתים. השקענו רבות בשיפור התחום, אך המצב כיום עדיין לא טוב, והגענו למסקנה שבעתיד כל התחום הניהולי, רישום, תשלומים, קבלת תוצאות ועוד – יתבצע על ידי גוף חיצוני, כבמבחני לשכת עורכי הדין ורואי החשבון. בחודשים הקרובים תיקבע החברה הזוכה במכרז לטפל בעניין”.

במבחני דיינות, טפסי המבחן נבדקים על ידי שלושה דיינים, דבר שאין לו אח ורע בשום מבחן מקצועי מה שגורר כמובן עומס ועיכוב במענה התוצאות. בן-דהן הבהיר כי הוא מתנגד לכך שדיין מכהן יהיה בצוות הבוחנים, כיוון שאין לו מספיק פנאי, וכי עמדתו היא שמחברת הבחינה תוחזר לנבחן – אולם בשני דברים אלו איננו יכול לכפות דעתו על הרבנים הראשיים.

ח”כ אורי מקלב הדגיש: “גם בחברות חיצוניות יש בעיות, ולעיתים אין כתובת ואין אחרי מי להתלונן כמו שמיקור חוץ בביטוח לאומי גרם שירות רע וחוסר מענה הולם”. לדברי היועץ המשפטי של הרבנות, עו”ד הראל גולדברג, האומדן לעלויות העברת המבחן לחברה חיצונית, רחוק מאוד מהחששות של אגרה גבוהה. הוא ציין כי אם יתברר שהעברת כל השרות תגרור העלאה גבוהה של אגרת-המבחן, תושאר גביית האגרה במשרד הדתות.

מנכ”ל משרד הדתות אלחנן גלט, אמר: “קלטנו בוחנים רבים נוספים כדי לייעל ולקצר את תוצאות הבחינות, אך היציאה למיקור-חוץ היא הכרחית כדי לתת מענה הולם, ראוי, יעיל והגון לכ-12 אלף נבחנים מדי שנה, כפי שראוי לאברכים ולתלמידי ישיבה. ברור שצריך לבדוק היטב ולפקח על אותה חברה חיצונית שתזכה במכרז, ובעתיד ניקח בחשבון גם את נעימות מקום המבחן”.

הרב רפאל מזרחי, מנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית אמר כי, כל נבחן מקבל היום פירוט לכל שאלה בתוצאות מבחנו, מה אחוזי הצלחתו, והדגיש כי למרות העלייה הדרמטית בשנים האחרונות במספר הנבחנים מ-500 לכ-12 אלף בשנה, המחלקה נותרה בכוח האדם כבעבר. לדבריו, נציבות שרות המדינה אישרה הגדלת התקנים במחלקה – אך האוצר הכשיל זאת.

יש שכר לפעולתך

יום חג לקהילה היהודית באירופה. בית המשפט לענייני חוקה במדינה, ביטל ביום רביעי את החלטת פרלמנט הפולני לאסור על קיום שחיטה כשרה במדינה. ברוב של 9 שופטים מול 5 קבע בית המשפט שהחלטת הפרלמנט נוגדת את החוקה הפולנית.

מי שהוביל את המהלך בכנסת הקודמת, היו חברי הכנסת יצחק וקנין, סגן יו”ר הכנסת ח”כ דוד אזולאי, והח”כ לשעבר יעקב אדרי, שפעלו מול הפרלמנט של האיחוד האירופאי כנגד איסור השחיטה והמילה.

ח”כ וקנין ברך על פסיקת בית המשפט: “זהו יום חג אמיתי לקהילה היהודית באירופה, ואפשר שהפסיקה על פולין תשפיע על מדינות נוספות באירופה. ח”כ יצחק וקנין אמר: “יהדות אירופה נמצאת תחת ‘מתקפה’ של חוקים אנטי-יהודיים בשנים האחרונות שאם יעברו – יפגעו מאוד ביכולתם של יהודים רבים לשמור על אורח חיים יהודי”.

• הטור מתפרסם ביום ליום