תנועת הליכוד בצרות: התנתקה מהישראלים

אנשים לא מייחסים לשרה לימור לבנת משקל ציבורי או השפעה על ציבור הבוחרים עם עזיבתה – וזה נכון ברמה המיידית.

גם את מתפקדי הליכוד זה לא זעזע והם לא יתייצבו בבכי ויתחננו אליה לחזור. אבל קפיצתה מן הסירה הטובעת, קצת לפני הפריימריס, מצטרפת למגמה: כחלון לפני שנתיים, גדעון סער לפני כמה חודשים וכעת לבנת.

תוצאת הפריימריס הקודמת שלה (מקום 27 ברשימה המשותפת של הליכוד ביתנו) סימנה את הכיוון עבורה.

אם היתה מרימה הילוך כבר השבוע ומתחילה לעבוד כדי להיבחר בפריימריס היה עליה להוציא כסף רב, להיפגש עם המון פעילים, ולאור ההקצנה בקרב מתפקדי הליכוד למצוא את עצמה בשולי הרשימה, במקום ממנו הסיכוי שלה להיבחר לכנסת הבאה נמוך.

בשביל מה? ממילא לליכוד יש כיום סקרים לא מחמיאים ויש מי שמנבאים שמפלגת השלטון אף תיענש על ידי הציבור הרחב ותרד מתחת ל-20 מנדטים.

חברי כנסת ופעילי ליכוד איתם שוחחתי בכנסת זלזלו בחשיבות של נטישת לבנת. אולי. אבל זו עוד אבן אחת שנפלה מחומה של מפלגה שבאמת הפכה להיות מנותקת מן הישראלים.

עזיבתה, בשלב הזה, הנה עוד סימן מבשר רעות לראש הממשלה בנימין נתניהו.

•

מתבקש לשאול: היכן נמצא השר סילבן שלום?

בכל אחת מישיבות סיעת הליכוד בחודשים האחרונים הוא נעדר או נכנס ממש באיחור, אחרי שהצלמים מוצאים מן החדר. זה לא שהוא ברח מן הכנסת. הוא כאן, מסתובב במסדרונות ונפגש עם אנשים, וגם נוכח בחלק מן ההצבעות.

בקרב מתפקדי הליכוד מספרים שהוא ממעט לערוך חוגי בית או להגיע למפגשים פנימיים של התנועה. חלק מן הפעילים אפילו מספרים שאשתו, ג׳ודי, מתחזקת עבורו את הקשר עם המתפקדים. היא מגיעה לאירועים, אולי גם עושה את הטלפונים ושומרת על קשר.

העזיבה של לבנת מותירה אותו תלוי באוויר.

אחרי קמפיין הנשיאות, בו רצה את תמיכת נתניהו והתאכזב שלא קיבל, ועם הפרשיות שהתפרסמו ברקע, היה נדמה שגם הוא בדרך החוצה מן החיים הציבוריים. בינתיים הוא עוד כאן. אבל הוא לא יוצא בפומבי נגד נתניהו.

אני תוהה – האם ישאר בצמרת הליכוד ויסייע לנתניהו בכל ליבו במהלך הקמפיין? האם נתניהו ידחוף אותו קדימה למצלמות והוא ישתף פעולה או שמא יחמיץ פנים וילך כל הקמפיין כשהוא רוטן על המצב?

שוב נכנס לכנסת על גבו של נתניהו, אבל הפעם יחכה כדי להיכנס, כשהוא ממתין בשקט למפלה.

•

הליכוד באמת הפכה למפלגה מנותקת. השיא הופגן בישיבת הסיעה של הליכוד, כאשר נתניהו שלף פתאום את הצעת מע”מ אפס שלו (עשה זאת עוד קודם לכן בבוקר בכנס ‘גלובס’). שנים הוא מדבר לציבור, בישיבות הסיעה או בהודעות בסיומן של ישיבת הממשלה על איראן, איראן, פלסטינים, איראן ועוד איראן.

נושא יוקר המחיה לא הזיז לו ולא הטריד אותו.

במאי האחרון, בראיון לאודי סגל בערוץ 2, נתניהו השיב לסגל (אחרי שסגל לחץ עליו בעניין): ״אני אצטרך להיכנס לזה באופן אישי כי כנראה שבלי הכוונה אישית חזקה יותר – זה לא יפתר״.

מאז חלפו שבעה חודשים והיום, אחרי שחצי ממשלתו לא נמצאת, וכאקט ציני של בחירות, הוא נזכר להיכנס לזה.

״נטיל אפס מע”מ על מוצרי יסוד, כדי להטיב עם המוני העם״, הוא אמר.

כדי להיטיב עם המוני העם! כמעט נחנקתי כשאמר בהתנשאות ״המוני העם״. רציתי לשאול אותו, מתי בפעם האחרונה פגש אותם, את ההמונים.

שנים יוצאות מתקשורת ראש הממשלה הצהרות לציבור, והן אף מתפרסמות בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה, ובהן הוא אומר שוב ושוב אותם הדברים בנושא איראן ואיראן בלבד.

מדי פעם יש התייחסות לנושאים אחרים, ובמיוחד בחצי השנה האחרונה עיסוק מוגבר בטרור ובמלחמה (מובן), אבל נתניהו – שלא ערך כמעט מסיבות עיתונאים בשנים האחרונות, וכאשר ערך אותן נצמד אך ורק לנושאי בטחון, וכמי שלא התראיין במשך 411 ימים ברציפות לעיתונות הישראלית – בעצם לא נשאל כל השנים ולא ספג ביקורת בנושאי הדיור והכלכלה, וכך גם לא נאלץ להראות אחריות אישית לבעיות הכלכליות הבוערות של המדינה.