דווקא בגלל שאין לכם עורך

23:20. מתנדבי ‘איחוד הצלה’ מקבלים קריאה על תאונת דרכים קשה בכביש 90 (הבקעה) בין עוג’ה לנעמה. המחזה בשטח לא קל. שלושה כלי רכב מעורבים. בתוך אחד הרכבים מדגם וולבו ישנה, שוכב אדם ללא רוח חיים. הם ניגשים לשאר הפצועים ומעניקים להם סיוע מציל חיים עד שהם מפונים לבתי החולים.

00:11. בקבוצות הוואצאפ רוחשת השמועה כי ההרוג הוא אישיות תורנית מוכרת. תוך שניות ילוו הדברים במשפט “לא לפרסום” ותוך דקות אחדות מתפרסם בקבוצות הספד ארוך ומפורט על הרב צבי אודסר שכל חטאו הוא שבעבר היה לו רכב התואם לרכב המעורב בתאונה.

00:38. כתבתי באחת הקבוצות שאליהן אני מחובר, שהרב אודסר בריא ושלם וההרוג הוא צעיר כבן 20 ששמו לא פורסם עדיין עד שדבר האסון יבושר למשפחה. תוך שניות ספורות אני מגלה את ההודעה שכתבתי מופצת בקבוצות אחרות ב”העתבק” המפורסם.

00:45. קיבלתי באחת הקבוצות הודעה חדשה: עדכון: מדובר באלחנן טויטו. בתוך דקות קיבל אחיו של המנוח את הבשורה באמצעות אותו עדכון באותה קבוצת הווטסאפ.

ערוצי המידע החדשים מחייבים את כולנו לזהירות יתר. כולם מדווחים והמידע זורם במהירות שיא. בגלל שהשמועות פושטות כאש בשדה קוצים חייב כל “מדווח” לחשוב מי יראה את הפרסום ומי עלול להיפגע ממנו.

כולנו ציקצקנו בלשוננו כאשר התקשורת הממוסדת מיהרה לפרסם את זהותם של הרוגים טרם הגיעה ההודעה הרשמית אל המשפחה. רבות נכתב על המקרה של רונה רמון, אשת הטייס והאסטרונאוט אילן רמון ז”ל, אשר למדה על מותו של בנם אסף ז”ל שנספה אף הוא בתאונת טייס, מכלי התקשורת שמיהרו לקבל את תגובתה ומגדודי הצלמים שצבאו על ביתה.

במה שונה מה שאירע אמש? לא בהרבה. אמנם למדווחי הווטסאפ אין עורך שירסן אותם או לחלופין ידרבן אותם לדווח ראשונים. ודווקא בשל כך, דווקא משום שאין מי שידרוש לחשוב על העניין בשנית – אנו, מדווחי הווטסאפ נדרשים למשנה זהירות. ודווקא משום שאין גם מי שדוחק בנו למהר ולפרסם, אין סיבה לפעול במהירות וללא שיקול דעת.

לכן, בפעם הבאה, שניה לפני שהאצבע תהיה קלה על מקש ה”שלח” – תחשבו. תחשבו מי עלול לקרוא את ה”דיווח”. תחשבו מי עלול לפגוש בשורה מרה ב”עדכון” שאתם רוצים להוציא. תזכרו שאין לכם מי שיזכיר לכם זאת מלבדכם.

• הכותב הוא סמנכ”ל ‘איחוד הצלה’