את ה’צומי’ שלכן כבר קיבלתן

לאחר זמן מה של שתיקה שנכפתה עלי מטעמים אישיים, ולאחר שהלחצים לחזור גרמו לי לנדודי שינה, אז הנה אני כאן.

בתזמון מדהים להשקת מערכת הביזבוזים, החאלטורות והררי מזומנים שמועברים בדרכים עקלקלות למקומות עקלקלים עוד יותר, גידול מבורך ופתאומי בעשרות מקומות עבודה למגזר החרדי.

יש כאלה שקוראים לכל הנ”ל: מערכת בחירות”.

אז ברשותכם אתן לכם את ה’אני מאמין’ שלי לדבר הזה.

לידיעתכם, למרות גילי הצעיר, הכנתי צוואה. למרות שיש לי תכניות לחיות בעז”ה עוד הרבה שנים.

בצוואה ביקשתי מפורשת מהחברה קדישא שתטפל לאחר ה-120 שלי בקבורתי, להכניס יחד איתי לקבר את כל ההעתקים של פתקאות הקלפי ששילשלתי בימי חיי לתיבת הבוחר.

כשאעלה לבית דין של מעלה, יבואו המקטרגים וייטענו שעשיתי המון עברות.

אני לא כל כך בטוח שיש לי איך להתגונן בפניהם…

אז אשלוף את החבילה של הפתקים ואטען בעוז: למרות גועל הנפש והסלידה העמוקה ממערכות הבחירות ומ”נציגי הציבור”, למרות הסירחון הנודף למרחוק מהמפלגות האמורות לייצג אותנו ולדאוג לאינטרסים של הבוחרים שלהן, הלכתי להצביע. כי זה מה שרבותי שליט”א הורו לי לעשות.

ואת המצווה הזו של “ועשית ככל אשר יורוך”, זכיתי לקיים בהידור רב וללא שום נגיעה אישית…

על פי פועלם הנחרץ ויצר ההרס העצמי של נציגי הציבור שלנו, מסתבר שאזכה (בעז”ה) לקיים את המצווה הזו עוד הרבה פעמים ולעיתים קרובות מאוד. כל שנתיים בממוצע. לא רע.

עם כתיבת טור זה עלתה הסערה התורנית על “התארגנות” של קומץ זעיר של נשים שדורשות ייצוג במפלגות החרדיות.

למרות שמדובר בחומר נפץ, אני הולך לכתוב כאן את דעתי (ורגע לפני שמאשימים את אתר חרדים 10 ו/או את העורך ו/או את האינטרנט ו/או את עולם המחשבים ו/או את יצרני המקלדות) אני מדגיש ומציין שזו דעתי האישית.

ייתכן והדרישה הזו (לייצוג של נשים) היא דרישה נכונה ואולי צודקת.

הבעיה שלי אחרת לחלוטין.

הבעיה שלי היא עם דרך “ההגשה” שלהן.

הבעיה שלי עם חלק מהנשים שלקחו טרמפ על המטרה המקורית ומנסות להחדיר פריצת מוסכמות כללית. עם אלה שאין להן בעיה לתת יד למראיין, ולדלג על חצי ממצוות התורה בדרך להשגת “הייצוג” הנכסף כל כך בעיניהן.

אחת מכותבות הטורים כתבה בשבוע שעבר כאן שהציעו לה מקום ראלי בכנסת. מקריאה מדוקדקת של הכתבה מסתבר שאיש עסקים שחולם להקים מפלגה, רצה (באופן תאורטי לחלוטין) להציע מקום ב”רשימתו”.

איני יודע מה ארע בפגישתה של הכותבת אך לי באמת הציעו להצטרף למדמנה הזו. בהיותי מנהל מטה לפי כך וכך שנים הצלחתי להביא תוצאות מרשימות כתוצאה מהתארגנות נכונה ומערכת יח”צ ומסרים מקצועית. cפגישת סיכום לאחר מערכת הבחירות בנוכחות כמה חברי כנסת (דאז) הם הביעו בפני את הצורך שלהם באנשי ביצוע טובים (כהגדרתם). סירבתי בנימוס. ההתנהלות שלהם ושל הסובבים אותם גורמת לי לבחילה עמוקה. תחחנות, עסוקנה, חיסולי חשבונות, אינטרסים אישיים ועוד כהנה וכהנה פשו במחנה הקרוב שלנו. ואוי לאותה בושה.

רוצים להשפיע? יש המון מקומות לשאוף אליהם ולהשפיע משם. ולדעתי, אף אחד מהמקומות האלה לא בכנסת.

נשות עסקים, מנהלות בפועל של ישיבות, מנהלות מכללות, מנהלות לשכות ועוד עשרות דוגמאות של נשים שזכו לתפקידי ניהול ובעלות השפעה עצומה יותר מכל חכי”ת שתבחר (אם תבחר בכלל).

תעזבו אותנו בשקט. רוצות לעשות רעש תקשורתי? הצלחתן. רציתן “צומי”? קיבלתן.

אתן רוצות להשפיע באמת? תעבדו קשה. כמו מאות נשים וגברים אחרים שמשפיעים מבפנים על המגזר שלנו, מביאים ומביאות דברים טובים ומדהימים לטובת הפרט והכלל.

שתהיה לכולנו מערכת בחירות מעילה ובריאה.

תזכרו שיש לכם (ולכן…..) הזדמנות פז לקיים מצווה נדירה שאדם דש בעקיבו, והיא לא עולה לנו אפילו שקל.

המטה של כל מפלגה תסכים לשלם לכם נסיעות הלוך חזור, בייביסיטר, סנדביצ’ים וחלקן אפילו ייתנו לכם קמיע חינם.

תגידו לי, איזו מצווה יש שאתם מקבלים עליה שכר מיידי וגדול כל כך בעלום הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, כמו להצביע בבחירות?

שלכם כתמיד, מיכה שולם.

תגובות הערות, הארות והעתקים של פתקי קלפי (בשביל האוסף של הבן שלי) ניתן לשלוח לתיבת המייל: [email protected]
ובעז”ה כל הפונים ייענו.