הח”כים אישרו את הגדלת מימון המפלגות • הושגה פשרה עם כחלון

הולכים לבחירות: אחרי דיונים, הושגה הסכמה בנוגע לחוק מימון המפלגות החדש, שיאושר מחר בכנסת, ולפי ההסכמה, לא יפגע במפלגתו החדשה של משה כחלון.

ועדת הכנסת אישרה היום את התיקון לחוק מימון מפלגות,עד היום סיעות קיבלו מקדמות של 60% ממימון המפלגות לקראת בחירות עם הגשת רשימת המועמדים לכנסת הבאה, 85% מיד לאחר הבחירות, ואת 15% הנותרים רק לאחר פרסום דו”ח מבקר המדינה על התנהלות המפלגות לקראת הבחירות.

על פי החוק המוצע, מפלגות תקבלנה לקראת הכנסת ה-20 מקדמה של 85% ממימון המפלגות עם הגשת רשימות המועמדים, ואת כל השאר מיד לאחר הבחירות, כשמבקר המדינה יוכל להטיל קנס על מפלגות שתקבלנה דו”ח שלילי. בכנסות הבאות, המקדמות יעמדו על 70%.

בגלל שבנקים סרבו לתת הלוואות למפלגות ואף סרבו לפתוח חשבונות בנק למפלגות, גם כשהיו ביתרה חיובית, וגם בכדי על מנת למנוע קשרי הון שלטון, הצעת החוק מציעה שסיעה תהיה זכאית לקבל מאוצר המדינה, באמצעות הכנסת, הלוואות ואסור יהיה לה לקחת הלוואה מבנקים.

על פיה הפשרה, רק מפלגה חדשה תוכל לקבל הלוואה מבנק. כן מוצע שמפלגה חדשה תוכל לקבל תרומות מאזרחים פי חמש ממפלגה שכבר מיוצגת בכנסת, ובכך למעשה לא נפגעת מפלגתו החדשה של כחלון.

מטרת החוק לאפשר למפלגות, שנקלעו כולן למצוקה כספית בשל מימון שלוש מערכות בחירות תוך שנתיים, להתניע את מערכת הבחירות שבפתח. תוך שנתיים נאלצו המפלגות לממן שלש מערכות בחירות – הבחירות לכנסת ה-19, הבחירות המוניציפליות שהתקיימו לפני כשנה ועכשיו ההערכות לבחירות לכנסת ה-20. תכיפות מערכות הבחירות בשנתיים האחרונות הותירה את כל המפלגות עם התחייבויות גדולות שטרם פרעו.

ח”כ איתן כבל, מיוזמי הצעת החוק אמר בדיון: “התיקון לא אמור לייצר עוול. לזה לא הייתי נותן יד. לכן מצאנו איזונים. לגזברי המפלגות לא היה סיפק לנשום. גם אם אתה רב חסכן, המציאות לקחה אותנו למקום בלתי אפשרי”.

ח”כ משה גפני: “חשוב מאד לאסור על מפלגות לקבל הלוואות מבנקים ולאפשר להן הלוואה מאוצר המדינה. כשהייתי יו”ר ועדת הכספים נאבקתי בבנקים ובעמלות ובריכוזיות, ובאותו זמן הייתי צריך כיו”ר מפלגה לבקש מהם הלוואות. אני יכול לעמוד מול סמנכ”ל בנק ולהתחנן להלוואה כשבאותו זמן אני אמור להילחם בו ובאינטרסים שלו?”

ח”כ אורי מקלב אמר בדיון: “יש מפלגות שאם לא יקבלו 85% מקדמה, הם לא יכולים להתחיל מערכת בחירות. הזמן קצר והמפלגות לא ערוכות. הן עם אזיקים על הידיים. זה צורך אמיתי. צורך השעה”.

אולם במשרד מבקר המדינה מתנגדים לכך:”תשלום כל המימון לפני הגשת דוח מבקר המדינה מוציא מידי המבקר את השוט של ביקורת בזמן. הצעת החוק מציעה אמנם סנקציה רטרואקטיבית אבל את זה יהיה קשה מאד להפעיל”.

 וכמה העלות? לדברי נציג האוצר, “במידה וכל הרשימות יממשו את היקף ההלוואה המקסימלי, האוצר יידרש להעמיד 170 מיליון שקל אשראי. זו העלות”.