העיזה עדיין עיוורת: ביבי, יאיר והתקשורת החרדית

“אני נגד סנקציות פליליות, אני לא חושב שאברכים, שיהודים שלומדים תורה, צריכים לשבת בכלא”. אמר ראש הממשלה במסיבת העיתונאים, שדמתה לקריאת הקינות בליל תשעה באב.

והתקשורת החרדית התרגשה. הנה ביבי המתוק, עם הכיפה השחורה, המצות וארבעת המינים, עם חוג התנ”ך וציטוטי פסוקים מישעיהו מעל בימת האו”ם.

אז זהו, שלא.

השמאל אולי שכח מה זה להיות יהודי, אבל גם ביבי לא ממש זוכר. הפוליטיקאים החרדים עמלים בימים אלו למחוק מהארכיון את שלל המתקפות שלהם על נתניהו, שכללו טענה מרכזית אחת, נכונה מאוד. עם כל הכבוד ליאיר וח”י הגמדים, ראש ממשלת ישראל ה-33, בה נחקק חוק הגיוס, ועוד כהנה וכהנה גזירות וקיצוצים ענה לשם בנימין נתניהו.

נתניהו התבכיין: “הממשלה נכפתה עלי”. נכפתה בבחינת, “כופין אותו עד שיאמר רוצה אני”. כשהרסו את עולם התורה ביבי נתן יד, התגלה כנמושה כמו שרק ביבי יודע. וכשהעזו לגעת, בקריאה טרומית בלבד, בחוק שממילא היה נקבר, בביביתון שלו, הוא קפץ כנשוך נחש. אם הממשלה האחרונה, הייתה ממשלת שנאה והדרה, הראש שלה, הוא ביבי.

ובעיקר, באו לא נשכח שחוק טל בכלל בוטל בכנסת ה-18, ואז ראש הממשלה היה אותו נתניהו, שבמקום לחוקק חוק אחר, מרח את הזמן מפחד התקשורת ולפיד שנשף בעורפו, צירף את קדימה לממשלה, ונתן ללא אחר מאשר יוחנן פלסנר לנהל את הוועדה לחקיקת החוק החדש.

בקיץ תשנ”ח, נשא מרן הגר”ע יוסף זצ”ל, בדרשתו המסורתית במוצאי השבת, את אחד הנאומים שנכנסו לפנתיאון. ‘העיזה העיוורת’. מרן, הביא את המשל על הרועה שכועס על עדרו, ושם בראשו עז, שעיניה מנוקרות, וכך כל העדר נופל לתהום, ובהקבלה לראש הממשלה דאז, נתניהו.

מרן, כך לעדות אריה דרעי, היה הש”סניק היחיד שלא הצביע לנתניהו בבחירות 96′ ו-99′ (אז הייתה בחירה ישירה לראשות הממשלה). למה? הגירסאות לכך רבות, אבל הנקודה ברורה, הולכים עם נתניהו כי זה מה יש, לא כי ממש רוצים אותו.

איך היה קמפיין קדימה ב-2009?! “ביבי, אני לא מאמין לו”. גם מרן לא האמין לו.

אבל בניגוד לביבי, שלו התקשורת החרדית לפתע נוטה חסד, (שמישהו ירענן את המתקפות על חב”ד, רק בפסח האחרון, בשל ביקורו בכפר חב”ד), וגם בנט מהבית של גויים, וליברמן שהטיל על החרדים ווטו, התקשורת החליטה להעניק ללפיד קמפיין בחירות, בחינם על חשבון הבית.

כותרות השבועונים, זעקו: “ברוך שפטרנו”, “אנחת רווחה” וכו’ כו’, ועד מהרה הפכו לכותרות באתרים החילונים, בעיקר אצל תומכי לפיד מקבוצת נוני מוזס.

בסוף השבוע פגשתי בקולגה, מאחד העיתונים האלה, “תגיד, באומן וקוברינסקי (הקמפיינרים של יש עתיד), משלמים לכם?”, תהייתי.

יש כאן קו דק, בין לתקוף את לפיד, להוכיח שהוא סתם מסית דמגוג, שמנסה להשתמש בחרדים בכדי לכסות על כשלונותיו הרבים משערות בלוריתו, לבין את צהלות השמחה, שרק יקפיצו אותו שוב.

בואו נשמור אותם ליום אחרי הקמת הממשלה ה-34 של ישראל, הו-אז, (במידה והוא אכן יתיבש באופזיציה),  תוציאו גיליון פרידה מיוחד וחגיגי, מעוטר בבלונים, סרטים מסולסלים ואפילו דיסק נגוני שמחה ספיישל לפסח.

ואנא ממכם, הבחירות יתקיימו פחות משבועיים אחרי פורים, בלי דמויי המן, אחשוורוש, זרש וכל יועציו.

ואפרופו תשלום על קמפיינים, הריני להודיע בזאת שעד שהנשים הצדקניות שבזכותן נגעלנו, וממש נאבקות על הזכות לייצג את בני התורה, לא ישלמו גם לי על יח”צ, אין לי שום עניין לתת להן פרסומת חינם, או יחס. אסתפק בציטוט מאשת תקשורת חרדית: “לא מרגישה בנח שאלה הנשים שכאילו מייצגות אותי”.

אה, וגם בגלל שאני גבר. (אמנם עובד ועוד באינטרנט, שגם אותו לא מייצגים במפלגות החרדיות, אבל עזבו).