אנחנו יכולים להסתדר גם בלי הסכם שלום

אין שחר להנחה שכלכלת ישראל תלויה בהסכם שלום, ושאינה יכולה לעמוד בפני איומי חרם וסנקציות.

מ-1949 מזנקת ישראל מ-1.5 מיליארד דולרים תוצר מקומי גולמי ל-300 מיליארד ב-2014, מ-50 מיליון דולרים יצוא ל-97 מיליארד דולרים, ומהיעדר יתרות מטבע זר ל-92 מיליארד דולרים ב-2014. הזינוק נובע מגלי עלייה, ריסון תקציבי, איכות כוח אדם, טכנולוגיות חדשניות, יצוא, כוח הרתעה צבאי וגז טבעי, ולא מהסכמי שלום עם מצרים וירדן והסכם אוסלו.

ולראייה, התוצר המקומי הגולמי צמח ב-14%-8% לשנה בעקבות מלחמת 1967 עד 1972, וב-9% כתוצאה מגל העלייה מברה”מ שהתחיל ב-1990. לעומת זאת, הצמיחה לאחר אוסלו (1996-1993) הייתה 7%-4% וניזונה בעיקר מגל העלייה, אך נפגעה עקב גירעונות התקציב והמאזן המסחרי.

כמו כן, האינפלציה זינקה מ-42.5% ב-1977 – ערב יוזמת השלום עם מצרים – ל-111.4% ב-1979 ו-445% ב-1984. האינפלציה דוכאה ל-19.7% ב-1986 ו-2% היום על ידי ריסון תקציבי חסר-תקדים, ולא על ידי הסכמי שלום.

על ההשפעה המוגבלת של איומי החרם והסנקציות אפשר ללמוד משיפור המאזן המסחרי עם בריטניה ותורכיה, למרות עוינות הפרלמנט הבריטי וממשלת תורכיה. כ-90% מהיצוא הישראלי הוא לממשלות ולחברות – ולא לצרכן – והוא חיוני לשדרוג רמת הביטחון הלאומי, הרפואה, הטכנולוגיה והחקלאות של המדינות המייבאות.  היצוא אף מתגוון במהירות להודו, סין, רוסיה והרפובליקות הסובייטיות לשעבר, יפן ודרום קוריאה.

היומון התורכי, “זמאן“ , דיווח שהמאזן המסחרי תורכיה-ישראל השתפר מ-4 מיליארד דולרים ב-2011 ל-4.86 מיליארד ב-2013; ספינות תורכיות פורקות בנמל חיפה משאיות הנושאות סחורות לירדן ולמפרץ הפרסי; נפט עיראקי נמכר לישראל דרך תורכיה; וחברת הספנות של בנו של ארדואן פעילה בנמל אשדוד.

הודו הופכת ליבואן מוביל של נשק ישראל.  “רפאל” זכתה במכרז לאספקת טילי נ.ט. ומשגרים בסך 525 מיליון דולרים; הודו רכשה טילי “ברק 1” בהיקף 300 מיליון דולרים; והודו וישראל קיימו ניסוי מוצלח של מערכת “ברק-8” להגנה מטילי שיוט וכלי טיס. אמנם המאזן המסחרי ישראל-הודו הוא 5 מיליארד דולרים, בהשוואה ל-10 מיליארד של סין-ישראל, אך הוא יוכפל באמצעות הסכם סחר חופשי.

למרות האטת הכלכלה ברבעון האחרון, ארגון ה-OECD צופה צמיחה כלכלית של 3% ב-2015 ו-3.5% ב-2016. ואכן, משקיעים זרים מביעים ביטחון בחיוניות ארוכת-הטווח של ישראל. לדוגמא, יצרנית מטוס ה”אף-16″, “לוקהיד מרטין” מתכוונת להוסיף כ-1,000 עובדים לחברת הבת בפרק הסייבר בבאר שבע לצד חברת הבת של ענקית האכסון האמריקאית, EMC. “מיקרוסופט” מפעילה מרכזי מחקר ופיתוח בישראל – כמו 250 ענקי הייטק נוספים מארה”ב – ורכשה את “אאורטו” הישראלית ב-200 מיליון דולרים. חברת הענק “3D Systems” רכשה את “סימטרון” הישראלית ב-97 מיליון דולרים, וקרנות הון סיכון מארה”ב, סין, הודו, סינגפור, אירופה ודרום אפריקה משקיעות בישראל.

משקיעים אלו פועלים לפי חוות דעת של נשיא ומנכ”ל חברת ניהול סיכונים הגדולה בעולם, AON: “לקוחותינו ערים לסיכונים ולהזדמנויות בישראל…. הסיכונים בישראל דומים לשאר אזורי העולם…. לישראל כלכלה חדשנית וצומחת.

יורם אטינגר, שגריר ישראל בארה”ב (בדימוס), חדשות מחלקה ראשונה