כניסה חופשית לארה”ב? החוק אושר, הפטור עדיין רחוק

הצעת חוק להעמקת שיתוף הפעולה בין ישראל לארה”ב, שמגדירה את ישראל כ”שותפה אסטרטגית חשובה” של וושינגטון ושמקבעת את זכותם של אזרחים ישראליים להיכנס לארה”ב ללא אשרה, עברה אתמול (רביעי) את המשוכה האחרונה בקונגרס: היא אושרה פה אחד בבית-הנבחרים. הסנט סמך ידו על הצעת החוק בספטמבר. הצעת החוק תוגש אפוא בקרוב לחתימת הנשיא.

הצעת החוק, שנחשבת אחד מהמיזמים החשובים ביותר אי פעם של אייפ”ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, עברה גלגולים רבים בשני בתי הקונגרס בשנתיים שחלפו. היא מקיפה תחומים רבים של שיתופי פעולה בין ישראל לארה”ב, לרבות צבא, אנרגיה, מים, ביטחון פנים, חקלאות, אנרגיה אלטרנטיבית, ביטחון ברשת והקלות ברישוי אמריקאי לייצוא ביטחוני של ישראל שמבוסס על טכנולוגיות אמריקאיות.

הנוסח הסופי של סעיף זה מקבע את הזכות התיאורטית של אזרחי ישראל להיכנס לארה”ב ללא אשרת תייר, אך בפועל ייצטרכו ישראלים להמתין עוד שנים עד שיוכלו ליהנות מזכות זו. וזו לשון הסעיף: “מדיניותה של ארה”ב תהיה לכלול את ישראל ברשימת המדינות שמשתתפות בתכנית הפטור מאשרות, כאשר ישראל תעמוד בדרישות, ותוסיף לעמוד בדרישות, שמאפשרות השתתפות בתכנית”.

במילים אחרות: החקיקה אינה פותחת לישראל נתיב מקוצר לתכנית הפטור מאשרות, כפי שקיוו גורמים ישראליים מסוימים ומצדדיהם בקונגרס. המצדדים נאלצו למחוק משפטים שלמים שהיו מאפשרים לישראל “מעמד מיוחד” כדי להתקבל לתכנית. ואלה שתי הדרישות החשובות להיכללות בתכנית, שישראל מתקשה, וכנראה תתקשה עוד זמן רב, לעמוד בהן:

 • כדי להצטרף לתכנית, שיעור מסורבי האשרה מכלל מבקשי האשרות במדינה נתונה, במשך שלוש שנים לפני ההצטרפות לתכנית, חייב להיות קטן מ-3%. שיעור מסורבי האשרות בישראל בשנת הכספים 2013 היה 9.7%. השיעור הגבוה נובע מהעובדה שישראלים רבים, במיוחד צעירים, נשארים בארה”ב לאחר פקוע האשרה ו/או עובדים בה ללא היתר עבודה.

 • ישראל אינה עומדת בעקרון ההדדיות, לדעת וושינגטון. באפריל השנה הבהיר משרד החוץ האמריקאי, כי אם לא ייפסק היחס המפלה לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בנקודות כניסה לישראל, ישראלים לא יקבלו פטור מאשרות תייר לארה”ב. הקביעה נעשתה למרות שכמה שבועות קודם לכן הבטיח שר-החוץ האמריקאי, ג’ון קרי, לפעול כדי לפטור ישראליים מצורך זה. הוא אף הורה להקים קבוצת עבודה אמריקאית-ישראלית למציאת דרכים לפתרון. דוברת הסטייט דיפרטמנט הבהירה לאחר מכן, ב-20 באפריל, שקבוצת העבודה הזו לא תדון בהגמשת הדרישות האמריקאיות להדדיות: “הדדיות היא התנאי הבסיסי ביותר כדי להתקבל לתכנית הפטור מאשרות. זה לא השתנה… זה יישאר בתוקף”.

מעבר לתחום הצר של הפטור מאשרות, מקבעת הצעת החוק את המסד האידיאולוגי והביטחוני של שיתוף הפעולה בין ישראל לארה”ב: “העמים והממשלות של שתי המדינות מאוחדים בקשר חזק, שלא ניתן לבתקו, קשר שנוצר במשך יותר מ-60 שנות אינטרסים וערכים משותפים… כיום צריכות שתי המדינות להתמודד עם סביבה ביטחונית דינמית, שמשתנה במהירות, במזה”ת ובצפון אפריקה, סביבה שמצריכה שת”פ עמוק יותר בנושאי הגנה, ביטחון ומודיעין”. לשון החקיקה מציינת את איומי חמאס, חיזבאללה ואיראן ומדגישה: “בהתחשב באתגרים אלה, חיוני הדבר שארה”ב תוסיף להעמיק את שיתוף הפעולה עם בעלות ברית כמו ישראל כדי לממש מטרות משותפות”.

הצעת החוק תרחיב את שווי מאגרי הנשק האמריקאי בישראל ב-200 מיליון דולר, מ-1.6 מיליארד דולר ל-1.8 מיליארד כדי להקל על הפנטגון להיערך לקראת מלחמות פוטנציאליות במזה”ת. בה בעת, תוכל ישראל להשתמש במאגרי הנשק האלה, כפי שאכן עשתה במהלך מבצע “צוק איתן”.

כן דורשת הצעת החוק שכל יזמה למכור מערכות נשק מתקדמות למדיניות ערביות תביא בחשבון את יכולתה של ישראל להתמודד עם כלי הנשק האלה.

“הצעת החוק מבטיחה שלישראל יהיו המשאבים הנחוצים לה כדי להגן על עצמה בשעת חירום והיא מאששת את יכולתה להשתתף בתכנית הפור מאשרות כל עוד היא תעמוד בדרישות התכנית”, אמר הסנטורית הדמוקרטית ברברה בוקסר.