עושים שiק בכנסת • בועז בן ארי דהר במסדרונות ותיעד התפוררות

ריח הבחירות שבאוויר מקדם את פני כבר בשער הבידוק של הכנסת. עשרות עיתונאים מופשטים מכל פריט. הבדיקה הפכה למחמירה יותר, והשאלות חטטניות יותר. “לאן אתה הולך? איפה המטען הזה מתחבר? אתה בטוח שאתה צריך את החצובה? את מי אתה הולך לצלם?” וכולם עונים בשקט  על כל שאלה במקומה. איש לא רצה להישאר בחוץ בזמן שבכנסת רועדת כספינה בסערה.

הוועדה הראשונה אליה נכנסתי הייתה ועדת הכלכלה, שדנה בחוק ספאם של חברות הסלולר, המתקשרות כדי לשכנע אותך לחזור אליהם, לחייג ולהקשיב למה שיש להם למכור לך. עיקר הדיון נסוב גם על העמותות שמתרימות את הקהל הרחב בדרך זו. ח”כ יעקב אשר ישב בוועדה וניסה למצוא נוסחה מתאימה לחוק. לידי ישב אחד שלחש: “פלא שהחרדים לא מתנגדים. הרי החוק הזה יסגור את רוב העמותות”.

יציאתי מהוועדה. במסדרון בקומה 3 נתקלתי בתמונה שצילם צלם לע”מ לפני זמן רב, אבל התמונה כל-כך רלוונטית להיום: חברי הכנסת החרדים משס ואגו”י נבוכים ובעיקר תוהים מול התנהלות ראש הממשלה נגדם.

ח”כ איילת שקד הגיעה יחד עם השר נפתלי בנט לישיבת סיעת הבית היהודי ודרשה מהעיתונאים לצאת. “אין עניין שישמעו את הדיון הפנימי ושזה יצא החוצה”, טענה באוזני בנט – והוא הסכים.

ובנט עדיין ישב על כיסאו, מחוייך, מפוייס ובעיקר רגוע. אבל אל תתנו לתמונה הזאת להשלות אתכם: חצי שעה אחרי שהיא צולמה, הוא יצא בזעם מהישיבה, כשהוא כועס על האיחור של למעלה מחצי שעה מצד אורי אריאל. “אני לא יכול להמשיך כך”, זעם. היו מי שלחשו שהוא כבר משתמש במילותיו של בגין.

חדר סיעת העבודה מתמלא בעשרות עיתונאים, הממתינים לבואם של בוז’י הרצוג ואיתן כבל, שיכריזו בהמשך: רוצים ללכת לבחירות. בנתיים העיתונאים משחקים עם עצמם ומשתובבים.

ח”כ בוז’י הרצוג יושב ושותק, בזמן שאיתן כבל מדבר ונואם ומנצל את זמנו לבכות ולהתלונן. בכל זאת הזדמנות כשכל זרקורי כלי התקשורת מופנים אליו.

איתן כבל נואם על הליכה לבחירות ומשחרר הצהרה לא ברורה: “בזמן שש”ס מחכה לפ’…”. אף אחד לא הבין מה הכווונה ואיש לא הפריע לו ברגע התהילה.

מאחור מציץ יצחק רבין על הילדים היושבים במקומות שפעם הוא ושמעון פרס ישבו – ובטח מתהפך בקברו. מה קרה למפלגה שלו שכל כך רודפת אחרי בחירות בלי מטרה אמיתית הנראית לעין.

בחדר סיעת ש”ס, מאחורי הדלת הסגורה מתחבא ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול, כשהוא מטעין את הסלולרי שלו. הוא מרים עיניים למשמע הקליק של המצלמה ואומר: “ידעתי שזה יעלה לי ביוקר לשבת להטעין כאן. אבל מה לעשות, חדר סיעת דגל התורה סגור ומעלה אבק. רק כאן יכולתי להיכנס”.

במזנון הכנסת יושבים העיתונאים אבי בלום ויעקב ריבלין, ומחייכים למראה ציוץ ציני קטלני שהעלה יעקב רבלין על ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש. מהעבר השני של השולחן, משה גלסנר (קול ברמה) וגואל ועקנין (קול חי) מחייכים אף הם, ומיד מתנהל דיון על ההפסד של שרוליק פרוש בגלל העתירה שהגיש עו”ד יואב ללום – וסגירת הסמינר האשכנזי של זלזניק, שלפי משרד החינוך נהג באמות מידה גזעניות.

בנתיים, בחדר הסמוך ללשכתה של ציפי לבני, ישבו חברי פרלמנט מרוסיה שהגיעו לביקור יחד עם מיכאל כפלין והצלם ישראל ברדוגו. מי שאבטח את המשלחת במסעה בארץ היה נחמן רביבו. הם ישבו ושמעו סקירה על התנהלות הממשלה בימים אלו, ובעיקר על קליטת העלייה מרוסיה והדמוקרטיה.

באולפן הכנסת הגיע חבר המועצה הצעיר של ש”ס מירושלים ומחזיק תיק הארנונה, וכעת גם מנהל הישוב תל ציון, נחמניאל סבן, והשתתף בדיון ביחד עם ח”כ תמר זנדברג ממרצ על יקור הארנונה בערים, ועל ההנחות בערי הפריפריה וסבסוד הממשלה.

במליאת הכנסת, בינתיים, השר יובל שטייניץ נאלץ להשיב בשם הממשלה על כל הצעת אי אמון שעלתה. כשכבר ביקש לצאת, עצר אותו יו”ר הכנסת: “אם אתה לא משיב הרגע, אני מגיש את ההצעה להצביע. ושטייניץ, מה אתם חושבים עשה? ברור שנשאר.

ח”כ שאול מופז מקדימה סוף סוף הגיע לבקר בכנסת. הוא נשאר ישוב ליד שולחנו במליאה. לידו משטח ענק של נייר, עליו כתוב: “הצעת התקציב”. הוא העדיף לקרוא בפון, מאשר לדפדף בספר עם אותיות קטנות.

ח”כ אלי ישי נכנס למליאה, והתיישב עם ח”כ ניסים זאב ויצחק וענקין לשיחה. בינתיים באולם המליאה נמצאים ששה אנשים והשר שטייניץ, שנואם ומשיב על ההצעה שהוגשה לפני כן, משתתק לפתע. קולו של אלי ישי נשמע מהדהד: “מה, השתגעתם”. רציתי להמשיך לשמוע, אבל שטייניץ המשיך לנאום בעד חוק הלאום.

אחת מעובדות הכנסת מניחה על כל מושב של הח”כים דף עם תוסופות ועדכונים להצעת חוק מע”מ אפס. לא מאמין שמישהו יקרא את זה, אבל חבל שבכנסת שמחוקקת חוקים בעד מיחזור לא מפסיקים להדפיס על נייר.

כלי התקשורת כבר מתרכזים ליד משרדו של נתניהו. ציפי לבני ולימור לבנת משוחחות שם שיחה. דברים העומדים ברומו של עולם? לא יכולנו להתקרב, כי ראש הממשלה עמד לצאת למליאה להצביע, ומשמר הכנסת סגר את כל המעברים.

בדממה כבדה ורק צעדי המאבטחים והמלווים של ראש הממשלה מהדדים, יצא ראש הממשלה למליאה להצביע. הוא נראה הכי בודד בעולם, למרות היותו מוקף בכל כך הרבה אנשים. כנראה שהוא כבר ראה את הסוף של הפגישה בהמשך הערב עם יאיר לפיד.

אני סיימתי לצלם. יצאתי מהכנסת. הכל חשוך. מבט לאחור. צלמתי את הכנסת בזווית אלכסונית, בדיוק מה שהרגשתי אחרי יום בכנסת. זה נראה כאילו הספינה כבר טובעת, רק העכברים עוד לא קלטו שצריך לברוח ממנה.