כשהגראמ”מ שך נפטר, כמעט כל בן זכר שנולד במגזר הליטאי נקרא באותה שנה בשמו, אבל רק בשני השמות הפרטיים: אלעזר מנחם. אבל ראובן פול, ה-מתנדב של ירושלים, העניק לבנו את שלוש השמות: אלעזר מנחם מן, הכולל גם את שם משפחתו של הרב שך שהפך לשמו הפרטי. אמש נחוגה הבר מצווה בבית הארחה בית וגן.
ח”כ דגל התורה, אורי מקלב, הגיע לאחל לחתן הבר מצווה מזל טוב. דקות לאחר מכן כבר שקע בשיחה ערה עם רובי שמש וזאבי סופר על הפוליטיקה. תמונה אחת ומיד מקלב מנסה להתחמק. “לאן אתה הולך? בוא נעשה תמונה אחת”, אומר לו אחד מהעומדים. ומקלב בתגובה: “זה יהרוס לכולם במנדטים”.
הזמר האהוב מכולם, אבי מילר שהיה באירוע בתפקיד, ירד לדקות אחדות מהבמה רק כדי להצטלם עם הלוחש לאוזנו של רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ, “ואיפה הרב כעת?” שאלנו. “הוא לומד חברותא”, הייתה התשובה.
הבדחן אבא טורצקי שהגיע כולו שופע חיוכים, חילק חיבוקים ונשיקות לכל הנקרה בדרכו. אבי מילר, שזכה לכינוי “המתוק”, קיבל ממנו אף סטירה בדומה לרב עובדיה. זה כדי שהוא יזכור ויבין כמה זה כאב לנו.
אבי הבן ראובן פול (מימיון), המוכר בכל ירושלים כמתנדב רב פעלים בכל הארגונים הקיימים, נעמד לפתע לידי ואמר: “תצלם אותי גם אלו שלא מצלמים בדרך כלל. זה בעל הקייטריניג. תעשה לנו תמונה”. צלמתי .
בשולחן הכבוד ישבו הסבים ושוחחו בהלכה על עניין נר חנוכה ומצוותה, והאם יוצאים בנר חנוכה חשמלי. לא נשארנו להמשך הדיון ההלכתי. אם זה באמת מעניין אתכם – לכו ללמוד.
יקי אפל, איש אחת המושבות החרדיות בדרך דרומה, השומר שמיטה השנה ובכל שנה, שוחח עם חבריו על קדמת המכשירים הטכנולוגיים ואמר: “עזבו, טוב לי במכשיר שיש בו רק שיחות, מאשר במחשב מהלך”.
המעצבת הכינה בבר מזוודה לבחור ישיבה, המתחיל בנדודיו כבן תורה, כשעל המזוודה העשויה כולה שוקולד נכתב באותיות זהב שמו של חתן הבר מצווה. בצד לא שכחו להכין גם ארגז קטן לכובע הבורסלינו של הבחור.
“את יעקב אשר צלמת?” שאל אותי אחד מהאורחים. הבטתי אנה ואנה ולא ראיתי את יעקב אשר. ואז הוא הראה לי בשולחן צדדי אחד הדומה לו כשתי טיפות מים. “זה יעקב אשר”, התעקש הלז. אני חייכתי ואמרתי לעצמי: מעניין יהיה להפגיש בין השניים.
נחמן אורלנציק, הידוע יותר כמשה זוכמיר, ואבי הבן לחצו ידיים והתעדכנו בחדשות ובנייעס שהתרחשו מאז תחילת הבר מצווה.
ואם לחתן הבר מצווה קוראים אלעזר מנחם מן, הגיוני שאחד מבני משפחת אסחייק יבוא לאחל מזל טוב. אז אכן הגיע נציג, שמיהר ללכת. “אחי התחתן בשבוע שעבר. יש הערב שבע ברכות”.
חתן הבר מצווה נעמד לשאת את דרשתו, הסבים ביקשו קצת שקט, אך דקות לאחר מכן הם כבר אמרו לו שהוא יצא ידי חובה – והוא מוזמן ללכת לרקוד עם חבריו.
צוקי גרינוולד, המתנדב עם אבי החתן באותו ארגון, והנדלר מהמודיע שהגיעו ביחד, איחלו המון מזל טוב ושיתראו רק בשמחות. “במערכת המודיע, זה בשמחות?” שאל מישהו. “לפי המצב היום, ענה שם אחד שהעדיף לא להזדהות, “מערכת המודיע זה יותר בית האבל”.
סמי גרוסמן, המתנדב היותר ידוע של ארגון זק”א, הגיע לשוחח עם צוקי על הפיגוע בטבח בהר נוף. בצד ישב חיים ויינגרטן, שאמר: “באתי לשמחות, אל תערבו אותי בסיפורים”.
שניות לאחר מכן נשמט, בקול רעש אדיר, מגש שלם של צלחות שהיו בדרכן למטבח. “בועז תתרחק”, צעק לי סמי גרוסמן. “למה?” שאלתי. והוא ענה: “לרגע היה נראה לי שזה שוב פיגוע… לא רציתי שתפגע”.
ודקות לפני שעזבתי הגיע יו”ר זק”א, יהודה משי זהב, כדי לאחל מזל טוב. אבא טורצקי לא יכל להתאפק וממש ביקש תמונה עם יודה, כשהוא אומר לי: “אחר כך תכתוב שיהודה ביקש להצטלם איתי…”