קובלנה שהוגשה לוועדת האתיקה, בראשית ח”כ איציק ועקנין מש”ס, נגד ח”כ ניסים זאב מש”ס, הביאה לשיגור תגובה חריפה שלו ליו”ר הוועדה. התגובה מובאת כאן במלואה.
“להלן תגובתי לקובלנה הנדונה:
בישיבת הכנסת מתאריך 29.10.2014 בהצעה לסדר יום על המצב הביטחוני בירושלים, אשר הוגשה על ידי וחברים נוספים.
חה”כ טלב אבו עראר דיבר ונאומו היה רצוף דברי בלע והאשמות נגד ממשלת ישראל . בין היתר הוא אמר : “הממשלה מעודדת ומגבה יהודים מתנחלים קיצוניים לעלות למסגד אל-אקצא, רק בכדי ליצור פרובוקציות, ולדאוג לשינוי הסטטוס קוו, והמצב עלול להוביל לאינטיפאדה”, בכך הוא שותף להסתה של החמאס ושל הג’יהאד האיסלאמי.
אבו-עראר אמר שהוא מודיע “בפעם המיליון…. שהיהודים שואפים לחלוקת מסגד אל-אקצא, וכי אין להם שם שום זכות והוא אך ורק של המוסלמים”, ובתגובה לקריאת הביניים של מרדכי יוגב שאמר: “ליהודים” אבו עראר השיב לו ואמר: “אתה יכול לסתום את הפה. סתום, חצוף, שקרן”.
אבו-עראר הלהיט את האווירה במליאת הכנסת בגיבויו של יו”ר הישיבה, חה”כ אחמד טיבי, בכך שאמר נחנ ננאשד אל-עאלמין אל-ערבי ואל-אסלאמי בא-תחרכ אל-פוורי וא-סריע לחמאית מסג’ד אל-אקצא אל-מבארכ מן אעתדאאאת אל-מחתל אל-אסראאילי פי מחאוולאתה לתע’ייר אל-ודע אל-קאאם (=אנו קוראים לעולם הערבי ולעולם המוסלמי, לפעול לאלתר כדי להגן על מסגד אל-אקצא המבורך, ממעשי התוקפנות של הכובש הישראלי בניסיונותיו לשנות את הסטטוס קוו).
אני מניח שאבו עראר אמר דברים שיערבו לאזניהם של שונאי ישראל בחמאס, בעזה, ברמאללה ובקטאר, שם הוא מקווה לעשות הון פוליטי ולהצטרף לאויבי ישראל, כפי שעשו חכי”ם ערביים אחרים, ובודאי בדאעש.
ההשראה למתנקש ביהודה גליק
מספר שעות לאחר נאומו המתלהם של ח”כ אבו עראר, היה נסיון חיסול של מר יהודה גליק, וסביר להניח שהמחבל גם קבל השראה מהקריאה של ח”כ אבו עראר מעל דוכן הכנסת אשר נאמרה דוקא בשפה הערבית לאזניהם של אויבי ישראל. בנוסף, בסוף דבריו קרא ח”כ אבו עראר כמה פעמים ” אללה אכבר, אללה אכבר, אללה אכבר” – אותה קריאה שהמחבלים קוראים בזמן ביצוע פיגועים. קריאה שמדברת בעד עצמה לצאת ולפגוע ביהודים, בטריק של הגנה על מסגד אל אקצה.
הגבתי בעדינות לדבריו של ח”כ אבו עראר (ראה בעמוד 176 לדברי הכנסת) וקראתי כי הם “מסיתים ומדיחים נגד מדינת ישראל…”.
אבו עראר המשיך לקלל ואמר “חצוף אתה” ועל כך עניתי לו ואמרתי שהוא מגבה את חמאס ואת אויבי ישראל וכי הוא “דעאש”, שכן מבחינת ישראל “חמאס הוא דאעש, ודאעש הוא חמאס” וההסתה בנושא הר הבית באה מבית מדרשם של דאעש, חמאס, והג’יהאד האיסלאמי.
כאשר עליתי על בימת הכנסת הסכמתי לחזור בי מדברי, בתנאי שח”כ אבו-עראר יחזור בו מדברי ההסתה והבלע נגד עם ישראל (עמ’ 183 לדברי הכנסת), אך ח”כ אבו עראר נשאר בעקשנותו ולא הסכים להתנצל ולחזור בו.
באותו נאום קראתי לכל נציגי הציבור להפסיק את האמירות המלבות את היצרים ולשוב לשיגרת החיים ללא אלימות וללא הסתה. (עמ’ 198 לדברי הכנסת).
אבקש מועדת האתיקה והעומד בראשה, ח”כ הרב יצחק כהן, לדחות מכל וכל את תלונת השוא של ח”כ טאלב אבו עראר, ולא יהיה חוטא נשכר”.