איך קרה שדווקא רפובליקנים נלחמים בשלדון אדלסון?

הפוליטיקה הישראלית אינה, כמובן, הבייבי היחיד של שלדון אדלסון, איל בתי הקזינו ובעל השליטה ב”ישראל היום”. כך, למשל, מלחמה בהימורים מקוונים בארה”ב היא משימה בעלת קדימות עליונה בעיניו, ולא משיקולים מסחריים, חלילה. מבחינתו, זה מאבק להצלת נפשותיהם של ילדים שטרם בשלו לקבל החלטות מושכלות.

והנה, גם ההתגוששות על עיצובם של החיים הפוליטיים בישראל וגם המלחמה נגד הימורים ברשת הטעימו את אדלסון מרורים בעת האחרונה.

בישראל, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את מה שידוע כ”חוק ישראל היום”, שנועד למנוע הפצת עיתונים ארציים ללא תשלום; בארה”ב, החלו גורמים במפלגה הרפובליקנית להערים מכשולים בדרך לאישור חוק נגד הימורים מקוונים, שהלוביסטים של אדלסון מנסים לקדם על גבעת הקפיטול.

נדגיש: לא מחוקקים עוינים במפלגה הדמוקרטית אלא דווקא אנשי מפתח במפלגה הרפובליקנית, שאדלסון הוא בשר מבשרה ושעל הפוליטיקאים שלה הוא ממטיר גשמי נדבות של תרומות פוליטיות (יותר מ-100 מיליון דולר ב-2012 לבדה).

לדברי אדלסון, התנגדותו להימורים מקוונים נובעת משיקולים מוסריים. כפי שציטט אותו שלשום (ו’) “וושינגטון פוסט”, הוא ניגש לסוגיה הזו יותר כאבא מאשר כאיש עסקים.

הוא טוען, כי הימורים ברשת טומנים בחובם סכנה נוראה לילדים, שעלולים להתמכר להם, או לסטודנטים שעלולים לצבור חובות כבדים בחדריהם במעונות על ידי כמה קליקים בטאבלטים שלהם.

יחד עם זאת, מציין העיתון ביובש, מעבר להימורים מקוונים נראה כאיום שיהיה עלול לשייף את מאגר המהמרים שממנו נזונים בתי הקזינו של אדלסון.

לכאורה, תרומות אדלסון למפלגה הרפובליקנית היו צריכות להיות ערובה לכך שבית-הנבחרים, בשליטת הרפובליקנים, יזדרז למלא את מאוויו, אך, כאמור, דווקא מחוקקים רפובליקנים שמים לו רגל.

הכיצד? לדברי ה”פוסט”, האיסור על הימורים ברשת, שאדלסון מבקש לקבע בחקיקה, יפגע, או עלול לפגוע, בזכויות המדינות בארה”ב לקבוע בעצמן, באמצעות חקיקה בבתי-המחוקקים שלהן, את התנהלותן הכלכלית.

השאיפה להעניק למדינות בארה”ב אוטונומיה גדולה יותר (למשל: לשחרר אותן לגמרי מתכתיבים של משרד החינוך הפדרלי בוושינגטון) היא אחד מנושאי הליבה של פלג מסיבת התה וגורמים שמרניים אחרים במפלגה הרפובליקנית.

אך לא מדובר רק בסוגיה עקרונית / אידיאולוגית. כמה מדינות בארה”ב מתירות או עומדות להתיר הימורים מקוונים, במסגרת רגולטורית, ואלה שעשו כן מדווחות על מיליוני דולר בהכנסות ממיסים.

“מדינות (בארה”ב) אינן זקוקות לשירותי שמרטפות של הממשלה הפדרלית”, הכריז גרובר נורקוויסט, נשיא ארגון שמרני שקרוי “אמריקאים למען רפורמה במיסים”. הוא, ו-10 ראשי ארגונים שמרניים אחרים, חתמו על מכתב למחוקקים בקונגרס, שבו הם נקראים “לשמור על סמכויות המדינות”.

לוביסטים מטעם סנדס קורפ., שמנהלת את עסקי ההימורים של אדלסון, מנהלים מגעים עם עוזרי מחוקקים בכירים, משתי המפלגות, במגמה להחיש את מעברה של הצעת החוק לאיסור הימורים. (אגב, עו”ד מטעם סנדס הוא שחיבר את נוסח הצעת החוק, לדברי ה”פוסט”). כמחצית מהצירים הרפובליקנים בוועדה המשפטים שבית-הנבחרים תומכים במיזם. אך דיון בו נדחה בגלל מכתב העשרה.

המכתב אינו מזכיר את אדלסון בשמו, אך הוא פורסם זמן קצר לאחר שראה אור פוסט ברשת שכתב ציר בית-הנבחרים הרפובליקני שלעבר, רון פול, מנהיג התנועה הליברטאריאנית. הוא כינה את הצעת החוק דוגמה של “קפיטליזם של פרוטקציונרים”, שנכתבה “לתועלתם של מיליארדרים רבי עוצמה”. נראה שמחוקקים מסוימים לקחו את הדברים לתשומת ליבם.

למעשה, כמעט כל יריביו העסקיים של אדלסון, ובכללם סיזרס אנטרטיינמנט ואם. ג’י.אם ריזורטס דווקא אימצו אל ליבם את חזון ההימורים המקוונים והם מתנגדים לקמפיין שלו נגדם. לטענתם ניתן להכפיף הימורים באינטרנט לרגולציות ממשלתיות באופן בטוח ומהלך כזה רק ייתן דחיפה לענף כולו.