תחזית דירוג האשראי של ישראל ירדה • “עליה בתעסוקת חרדים”

חברת הדירוג פיץ’ אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A, אך הורידה את התחזית מ”חיובית” ל”יציבה”.

חברת הדירוג הבילאומית אשררה את דירוג האשראי של ישראל לטווח ארוך במטבע חוץ ובמטבע מקומי, אך תחזית האשראי הורדה כאמור ל”יציבה”, והתחזית על החוב במטבע מקומי נותרה “יציבה”.

חברת הדירוג מותירה תחזיות על כמן למשך השנתיים. באוצר הסבירו כי פירוש התחזית הוא שחברת האשראי אינה צופה עלייה בדירוג של המדינה כנראה בשנה הקרובה. בדברי ההסבר להחלטת הדירוג ציינו האנליסטים את ההוצאות הביטחוניות הגבוהות שנגרמו עקב מבצע ‘צוק איתן’, ואת השפעתן על המסגרת הפיסקאלית בשנים 2015-2014.

נוסף על כך, ציינה חברת הדירוג את העלייה ביעדי הגרעון לשנים הקרובות לפי המתווה החדש. עוד מצוין בדוח כי העימות עם חמאס והקיפאון בתהליך השלום מדגישים את הסיכונים הגיאופוליטיים המגבילים את דירוג האשראי של ישראל וכוללים גם את המתיחות עם איראן והסכסוך בסוריה.

עם זאת, בפיץ’ מציינים לטובה את מבנה החוב הממשלתי וכן את הגמישות המימונית של הממשלה המתאפשרת הודות לשוק מקומי עמוק ונזיל, גישה לגיוס הון זר בשווקים הבינלאומיים ובאמצעות ארגון הבונדס.

עוד מצוינת בדוח תכנית הערבויות של ממשלת ארה”ב אשר נותנת מענה לצורך לגיוס הון בעתות משבר. עם זאת, גובה החוב הממשלתי שצפוי, להערכת האנליסטים, לעמוד על כ- 67.4% מהתוצר בסוף 2014, נותר נקודת חולשה בדירוג האשראי של המדינה. נתון זה גבוה ביחס למדינות הייחוס של ישראל.

כמו כן, חברת הדירוג ציינה כי מגמת הירידה בחוב הממשלתי שובשה בשל העימות בעזה. עם זאת, החשבונות החיצוניים החזקים של המדינה מהווים נקודת חוזק בדירוג האשראי, כאשר בולטים לטובה העודף במאזן התשלומים אשר התחזק הודות להפקת הגז הטבעי והשקעות זרות ישירות בהיקפים גדולים וצפוי לעמוד על 1.5% מהתמ”ג בממוצע בשנים 2015-2016.

עוד מצוין מעמדה החזק של ישראל כמלווה נטו לעולם, נתון אשר יעמוד על 32.4% מהתמ”ג בסוף 2014 לפי הערכת פיץ’, לעומת הנתון החציוני של מדינות הייחוס אשר עומד על 8.6% מהתמ”ג בלבד.

צמיחת התמ”ג הריאלית צפויה לעמוד על 2.3% בשנת 2014 למרות תקופת הקיפאון בצמיחה ברבעון השלישי של השנה. בשנים 2016-2015 הצמיחה הממוצעת צפויה להיות מעט מעל 3% ותהא מונעת מן ההתאוששות בכלכלה פוסט ‘צוק איתן’ בעזה (בייחוד בתחום התיירות), השקעות גבוהות, כלכלה גלובלית הולכת ומתחזקת והשקל החלש.

הנזק שנגרם למלאי ההון במהלך העימות האחרון היה מזערי בשל מערכת הרתעת טילים אפקטיבית. האנליסטים מציינים לטובה את תנודתיות הצמיחה של ישראל הנמוכה מזו של מדינות הייחוס שלה. נכון לעכשיו האינפלציה הינה שלילית, אולם להערכת Fitch תשוב לטווח היעד שהוגדר ברמה של 1%-3% במהלך 2015 בשל הפיחות במטבע והעלייה בפעילות הכלכלית.

מוסדות המדינה ומערכת החינוך מתוארים כחזקים ומפותחים והביאו, לטענת האנליסטים, להתפתחות כלכלה מגוונת ומתקדמת המתאפיינת בתוצר לנפש ומדדי פיתוח אנושי גבוהים וסביבה עסקית המעודדת יזמות. מגזר ההיי-טק המשגשג הביא לגידול ביצוא השירותים אשר עמד בממוצע על 10.6% במהלך 2013-2010 למרות המטבע החזק.

עלייה בתעסוקת חרדים וערביות

האנליסטים אף מציינים כי ננקטים צעדים אקטיביים על מנת להתמודד עם חולשות מבניות במשק. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות עלה (לרמה של 30.5% ו-44.5% בשנת 2013, מרמה של 23.4% ו-40.4% בשנת 2008 בהתאמה) בין היתר הודות ליוזמות של הממשלה, והביא למניעת אינפלציה בשכר במשק.

הריכוזיות בבעלות על נכסים זוכה לטיפול, אם כי הצגת שחקנים חדשים בסקטורים מסוימים בכלכלה הינו מסובך במידת מה, בשל השוק הקטן והמבודד באופן יחסי של ישראל. אף על פי שהסיכון הגיאו-פוליטי מהווה מגבלה על דירוג האשראי של המדינה, פיץ’ אינה צופה עימות צבאי של ישראל עם אירן ומציינת כי השפעתו של הסכסוך בסוריה על המדינה הייתה ועודנה מוגבלת.

חברת הדירוג אף מציינת כי שינוי באסטרטגיית יצוא הגז העתידי של המדינה עשוי להעמיק את קשריה של ישראל עם כמה מדינות השוכנות בסמוך אליה. התחזית היציבה מבטאת את השקפת האנליסטים לפיה בטווח הנראה לעין לא קיים גורם אשר יביא לשינוי בדירוג המדינה. לטענתם, נדרשת שמירה על המסגרת הפיסקאלית וצמצום הגרעון, הפחתת יחס חוב-תוצר או שיפור במצב הגיאו-פוליטי על מנת להביא להעלאת דירוג האשראי של ישראל.

“הודעה מאוזנת ואובייקטיבית”

הודעתה של פיץ על הורדת תחזית הדירוג של ישראל מ”חיובי” ל”יציב” מאוזנת ומבטאת באופן אובייקטיבי את מצבו הנוכחי של המשק הישראלי, כך סבורים באוצר. פיץ’ מדרגת את החוב של ישראל בדרגה אחת פחות מהדירוגים של שתי הסוכנויות המקבילות S&P ומודי’ס.

לפני כשנה העלתה פיץ’ את תחזית הדירוג לחיובית – צעד לפני העלאת דירוג וסגירת הפער מול שתי מתחרותיה. אלא שהתחזית החיובית חייבה את פיץ’ לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות במשק לצורך קבלת ההחלטה הסופית.

בהחלטתה מסוף השבוע מודיעה למעשה פיץ’, כי היא חוזרת בה מהכוונה להעלות את הדירוג של ישראל, אך איננה רומזת על כוונה להוריד את הדירוג הנוכחי.]

באוצר מכירים בכך שהציפיות להעלאת דירוג האשראי ישראל בתקופה כזו לא היו ריאליות על רקע חוסר היציבות הפוליטי והביטחוני מצד אחד והצעת תקציב 2015 המבטאת עלייה ביעד הגירעון והפסקת מדיניות הורדת יחס החוב לתוצר לאחר שנים רצופות של הפחתת חלקו היחסי של החוב בתוצר המקומי הגולמי של המשק.

סוכנות הדירוג גורסת כי ישראל תתקשה לעמוד ביעדי תקציב 2016, לא “צעדי הגדלת הכנסות”, ביטוי מכובס להעלאת מיסים או ביטול פטורים ממס. עמדה זו של פיץ’ עולה בקנה אחד עם עמדתה של נגידת בנק ישראל ד”ר קרנית פלוג.

אנשי פיץ’ ביקרו בישראל בסוף חודש אוקטובר, ערב אישור תקציב המדינה ואז התרשמו בחשב הכללי שתיתכן הורדת תחזית. הביקור נערך על רקע הדיון הציבורי הסוער ועל רקע הביקורת שהשמיעה פלוג על הצעת התקציב.

הרצוג על הורדת תחזית הדירוג: “כלכלת לפיד ונתניהו תקועה”

ראש האופוזיציה ויו”ר מפלגת העבודה, ח”כ יצחק הרצוג, הגיב היום (שבת) על הורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל על-ידי חברת פיץ’. לדברי הרצוג, “העולם מבין את מה שאזרחי ישראל מרגישים כל יום על בשרם – הכלכלה שמנהלים נתניהו ולפיד תקועה.

“סיפורי האגדות שסיפרו רה”מ ושר האוצר על כלכלה צומחת הם בלוף שנחשף בפני כל. התקציב שמגישים השניים יוביל להמשך ההידרדרות הכלכלית של ישראל ולפגיעה בכיסם של כל אזרח ואזרחית. כל אלו הם הוכחה נוספת שישראל תקועה עם ביבי בכל התחומים ועלינו להחליפו לאלתר”.

יו”ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה היום כי “הורדת תחזית דירוג האשראי היא תוצאה של כלכלה כושלת שכולה ספינים פופוליסטיים. רק בשבוע שעבר, כשלפיד הגיע לכנסת להציג את התקציב, הוא התייחס בביטול לשאלות של חברי הכנסת על הצמיחה השלילית ברבעון האחרון ואמר ש”עובדה שחברות הדירוג לא מודאגות. ההחלטה של פיץ’ מסוף השבוע להוריד את תחזית האשראי של ישראל מוכיחה שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן. לפיד מנהל כלכלה כושלת, נטולת חזון ותקווה, המבוססת על ספינים פופוליסטיים ואפס עשייה”.

גלאון הוסיפה: “להתנהלות הכלכלית הכושלת של לפיד יהיה מחיר אמיתי מעבר להורדת הדירוג. פגיעה עתידית בדירוג האשראי תחמיר את ההאטה המסתמנת במשק שעלולה להתבטא בסגירת עסקים ובאובדן מקומות עבודה. כמו תמיד הראשונים לשלם יהיו מעמד הביניים העובד והשכבות המוחלשות”.