יונתן פולארד נכנס היום לשנה ה-30 בבית הכלא: בלתי נתפס

בדיוק היום, לפני 29 שנים, ב-21 בנובמבר 1985, נלכד יונתן פולארד על ידי שוטרי הבולשת האמריקנית ה-FBI בשערי השגרירות הישראלית בבירה וושינגטון.

פולארד, כיום בן 60, נמצא בכלא כבר מחצית מתקופת חייו. בשנים האחרונות חלה הידרדרות במצבו הרפואי והוא אושפז ואף נותח מספר פעמים מחוץ לכלא, כאשר בחלק מהמקרים מדובר היה בסכנה ממשית לחייו.

יום הוא ייכנס לשנה ה-30 בכלא, כשברקע הסירוב המתמשך של הממשל האמריקני לשחררו, זאת למרות שגורמי המודיעין ברצות הברית הסירו בשנים האחרונות את התנגדותם.

השבוע דווח כי בחודשים האחרונים נעשה ניסיון להביא לשחרורו בתנאים מגבילים, באמצעות הגשת בקשה לוועדת שחרורים. אולם למרות שהוא עמד בקריטריונים הנדרשים – מבחינת משך הזמן הארוך שריצה בכלא ובשל התנהגותו כאסיר למופת במהלך שלושה עשורים של מאסר – ממשל אובמה התערב ומנע את השחרור. הטענה: “הדבר יהווה זלזול בחומרת העבירה ויקדם חוסר כבוד לחוק”.

אתמול פרסמו שמונה בכירים אמריקנים, שעסקו בפרשה במסגרת תפקידם, מכתב חריף שכתבו לנשיא ברק אובמה, בו קבעו כי מניעת שחרורו של פולארד בוועדת השחרורים הינה בלתי מוצדקת והתבססה על טענה שקרית.

במטה לשחרור פולארד מודים כי הייתה תקווה משמעותית שהבקשה תיענה בחיוב, זאת לנוכח דבריו של הנשיא אובמה בראיון לערוץ 2 ערב ביקורו בישראל בשנה שעברה. אובמה אמר אז כי אמנם לא ישחרר את פולארד באופן מיידי, אך בכוונתו לוודא כי פולארד יזכה לטיפול הוגן במסגרת האפשרות לבדיקה תקופתית של תקופת המאסר שריצה.

עשרות בכירי ממשל, בטחון ומשפט אמריקנים מהשורה הראשונה פנו בתקופה האחרונה לנשיא בבקשה לשחרורו של פולארד, תוך שהם קובעים כי העונש שריצה עד כה הינו חסר תקדים ופרופורציה ביחס לעבירה, וכי המשך החזקתו בכלא מהווה עוול משווע.

בין התומכים בשחרורו של פולארד נמצאים מזכירי מדינה לשעבר, ראשי CIA ו-FBI, ראשי ועדות המודיעין של הסנאט והקונגרס ועוד בכירים רבים שנחשפו למידע המסווג בפרשה במסגרת תפקידם.

במטה לשחרור פולארד לא מתכוונים להרים ידיים.

יו”ר המטה אפי להב אמר הבוקר: “הדרישה לשחרורו של יהונתן גברה מאוד בשנה האחרונה גם בקרב בכירי בטחון אמריקנים. זה פשוט בלתי נתפס שבשעה שאחרים שביצעו עבירות דומות ישבו שנתיים עד ארבע ולכל היותר 16 שנים, יהונתן ממשיך להינמק ללא שום פרופורציה, הסאגה הזו חייבת להסתיים”.

בשגרירות נעלו את השערים

יונתן פולארד גדל במשפחה יהודית אמריקנית, ובגיל 25 החל לעבוד במודיעין של הצי האמריקני. כעבור שנתיים זכה לסיווג ביטחוני גבוה ועבד כמנתח חומרי גלם מודיעיניים. אותה שנה נשא לאישה את אן הנדרסון.

במסגרת עבודתו נחשף פולארד למידע מסווג שהיה קשור בישראל, אשר הוסתר מהממשלה בישראל בידי גורמים אמריקנים, בניגוד למזכר הבנות בין שתי המדינות.

הוא פנה לאלוף משנה אביאם סלע, ובמשך שנתיים העביר דרכו מאות אלפי מסמכים לידי מחלקת ביון מיוחדת, בלשכה לקשרי מדע של משרד הביטחון שבראשה עמד רפי איתן. המידע שימש את ישראל בין השאר להיערכות מפני נשק להשמדה המונית של ארצות ערב ואף לפעולות התקפיות שהידועה שבהן היא הפצצת מפקדות אש”ף בתוניס.

החשדות נגד פולארד התעוררו כשנמצאו במשרדו מסמכים שהיו מחוץ לתחום עבודתו. הבולשת האמריקנית פתח בחקירה, וב-21 בנובמבר 1985 פשטו סוכני FBI על ביתם של פולארד ואשתו. השניים נמלטו לשגרירות הישראלית בוושינגטון, בתקווה למצוא מקלט, אך כשהגיעו לשגרירות נסגרה הדלת בפניהם.

פולארד נתפס והועמד לדין בפני בית משפט שגזר עליו מאסר עולם. אשתו אן ריצתה ארבעה חודשי מאסר. בני הזוג התגרשו כעבור שנים. פולארד חזר בתשובה, ומאוחר יותר התחתן עם אסתר.

בשל רגישות היחסים של ישראל עם ארה”ב, נמנעה ישראל מלהכיר בפולארד כמרגל מטעמה, אך במשך השנים, עם התגברות הלחץ הציבורי לשחרורו, השתנתה עמדה זו.

פולארד קיבל אזרחות ישראלית והכרה רשמית בפעילותו על-ידי ממשלת ישראל.