משטרת ישראל פתחה בחקירה פלילית נגד הגאון רבי מרדכי מלכה, רבה של העיר אלעד, ורבנים נוספים, לאחר שעלה נגדם חשד כי הם מעורבים בפרסום ‘כתבי סירוב’. כך מדווח יקי אדמקר באתר וואלה.
החקירה נגד הרב מלכה ודיינים נוספים – הרבנים הגאונים ישעיהו פלדמן, אליהו גולדברג, שמעון גוטמן, זלמן נחמיה גולדברג ונפתלי נוסבוים – נפתחה בעקבות תלונה שהגישה עמותת חדו”ש ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לפני כשנתיים.
בעקבותיה התלונה פרסם וינשטיין, לפני כשנה וחצי, הנחיה לפיה כתבי סירוב, מהווים לכאורה עבירה פלילית. “פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט”, הודיע ויינשטיין.
במקרים חמורים תשקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסרוב “עבירה של איומים או סחיטה באיומים”.
בדיון שהתקיים לפני כ-10 ימים בבית המשפט העליון, מתחו השופטים ביקורת נגד ‘כתבי הסירוב’. הדיון התקיים בעתירה שהגישה עמותת חדו”ש יחד עם תושבת אלעד, נגד בד”ץ ‘הישר והצדק’ בנשיאות רב העיר אלעד הגר”מ מלכה, לאחר שבית הדין הוציא ‘כתב סירוב’ כנגד האישה.
נשיא בית המשפט העליון השופט אשר מר גרוניס אמר בדיון: “אם יש הסכמה של שני הצדדים, אין שום בעיה להקים בית דין לממונות, אבל בלי כתבי סירוב”.
גם השופט סלים ג’ובראן אמר: “בית דין רבני אין לו שום סמכות להכריע בהליך שמתנהל בפני בית משפט אזרחי. בית דין רבני רשאי להעניש מישהו שפנה לבית משפט חוקי? זה (-כתב סירוב) העונש הכי חמור, במציאות של האוכלוסייה המדוברת זה מאוד פוגע. זה פגע קשות בעותרים”.
בעקבות הדיון החליט בג”ץ להוציא ‘צו על תנאי’ שמחייב את המשיבים לנמק מדוע לא יבוטל ‘כתב הסירוב’.
הפרשה כולה החלה בסכסוך שכנים. משפחה פלונית שעברה לגור בבניין של העותרת, החלה לבנות מרפסת ללא רישיון. העותרת פנתה לעירייה, אך לדבריה שם לא עצרו את הבניה, ומשכך היא פנתה לבית משפט השלום בפתח תקוה, שהוציא צו להפסקת עבודות.
המשפחה שבנתה את המרפסת פנתה לבית דין ‘הישר והצדק’, שהוציא פסק הדורש לבטל את התביעה, ולקיים את הדיון בבית דין. משסירבה העותרת, הוציא בית הדין אזהרה, ומשהמשיכה להתעקש, הפיץ בית הדין בערב יום כיפור תשע”ג ‘כתב סירוב’ נגד האישה בכל העיר, בשל הליכתה לערכאות.
למרות ההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, בית הדין סירב לבטל את ‘כתב הסירוב’, ובחדו”ש הגישו עתירה לבג”ץ בדרישה לבטל את כתב הסירוב.
בנוסף ביקשו העותרים מבג”ץ פסיקה עקרונית כנגד כתבי הסירוב, בטענה כי הם “פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של ‘מדינה בתוך מדינה'”.
כתבי סירוב מתפרסמים נגד מי שמסרב להתדיין בפני בית-דין רבני ופונה לערכאות או שמסרב לממש פסק דין שניתן על ידי בית הדין.