בספר משלי כ"ז נכתב הפסוק: "רעך ורעה (ורע) אביך אל תעזוב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך, טוב שכן קרוב מאח רחוק". ואכן, ניסיון החיים מלמד אותנו כי יחסי שכנות טובים מהווים את הערך המוסף במקום מגורינו.
לעתים, בשל הקרבה, התנהגות השכן בתחום ביתו וסביבתו עלולה להפוך למטרד קשה, ונכון הדבר לא רק בבניינים משותפים אלא גם בבתים פרטיים. במצב כזה, איכות החיים של השכנים הסמוכים נפגעת משמעותית, והשכן הקרוב הופך לבעיה של ממש.
במסגרת פעילות הקשורה בתרומה לקהילה, ותיקים שאנו מטפלים בהם עבור האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים (המעניק סיוע משפטי ללא עלות לחסרי יכולת כלכלית), משרדנו טיפל לאחרונה בישיש בן 80 המתגורר עם רעייתו בבית פרטי.
חצרו של מרשנו גובלת בחצר בית שכנו, שם גדל עץ מחטי שעליו נושרים לשטח ביתו של הישיש וגורמים למפגעים רבים. כך, מדי חורף סובל הלקוח מסתימה במרזבי ביתו שמובילה לרטיבות בדירתו, והוא מוצא עצמו נאלץ לצאת מביתו בימים גשומים, ולפנות את העלים, דבר שגורר אחריו אף בעיות בריאות קשות, ובחורף האחרון - אף לדלקת ריאות.
נזק נוסף שנגרם ללקוח שלנו נובע מגובהו של העץ ומיקומו, הגורמים להסתרת קולטי השמש בביתו, כך שאף בימי הקיץ החמים נאלץ מרשנו להשתמש בדוד החשמלי, וזאת בנוסף ללכלוך הרב שיוצרים העלים בחצר ביתו.
מרשנו, הנוהג לפקוד את בית הכנסת תדיר, וספר משלי מוכר לו, פנה מספר רב של פעמים בשנים האחרונות לשכנו וביקש ממנו להסיר את העץ, ואף דאג לכל האישורים הנדרשים על פי פקודת היערות להסרת העץ. חרף פניות חוזרות ונשנות - שכנו הקרוב סירב להסיר את העץ. לפיכך, נאלץ מרשנו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי להסרת העץ.
סע' 44(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע כך: "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו, באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר, או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם ... ".
מקרקעין בהגדרת החוק, כוללים גם את העצים המחוברים למקרקעין. לפיכך, הגשנו תביעה לבית המשפט למתן צו עשה לעקירת העץ בעוולה של מטרד ליחיד, נוכח הנזק הרב שנגרם למרשנו. לשמחתנו, הגשת התביעה הובילה לפשרה, שבמסגרתה התחייב השכן הקרוב להסיר את העץ, ולאפשר למרשנו חיים נוחים עם יחסי שכנות טובים בשארית חייו, מבלי שנדרש לנהל הליך משפטי ארוך ומייגע.
מסתבר שלעתים אין ברירה והדרך לפשרה עוברת דרך בית המשפט, וכך גם הדרך ליחסי שכנות תקינים.
יתכן בנוסף כי הפן הפסיכולוגי בעבודתם של עורכי הדין, כמתווכים ומגשרים בין הצדדים, הוא שמוביל פעמים רבות לסיומם של סכסוכים ומחלוקות בדרכי נועם.
הכותב, מר שלמה אפרתי, מתמחה במשרד עורכי הדין וולפסון ויינשטיין ושות'.
