
כשגל חום פוקד את היבשה, בעלי חיים ובני אדם מחפשים צל, מים או מקום קריר יותר. גם בים אפשר היה לצפות לתגובה דומה.
אלא שמחקר חדש שנערך במפרץ אילת מגלה כי לפחות עבור חלק מהדגים, המציאות שונה לחלוטין.
את המחקר שנערך במשך 5 שנים ועקב אחרי 31 תוכינונים במפרץ אילת ביצע דן בז גולנסקי, דוקטורנט במעבדת פרופסור יונתן בלמייקר של אוניברסיטת תל אביב.
במוקד המחקר עומדים התוכינונים, אחת ממשפחות הדגים הבולטות והחשובות ביותר בשונית האלמוגים. למרות העלייה בטמפרטורת המים במהלך גלי חום ימיים, הדגים שנבדקו כמעט שלא שינו את דפוסי ההתנהגות שלהם. הם לא עברו לעומקים קרירים יותר, לא הפחיתו פעילות ולא נטשו את אזורי המחיה שלהם.
במבט ראשון אפשר לראות בכך סימן לעמידות, אך החוקרים סבורים כי דווקא היעדר התגובה עלול להעיד על פגיעות משמעותית. "בעוד שההיגיון אומר שהם יחפשו מים קרירים יותר או יפחיתו פעילות, הממצאים מצביעים על מציאות מורכבת הרבה יותר, שעשויה ללמד רבות על האתגרים שמציב משבר האקלים למערכות האקולוגיות הימיות", מסביר גולנסקי.
גלי החום שמתרחשים מתחת לפני המים
בשנים האחרונות הולכת ומתגברת תופעת גלי החום הימיים, תקופות ממושכות שבהן טמפרטורת מי הים גבוהה באופן חריג מהממוצע. מדובר באחת התופעות הבולטות הקשורות למשבר האקלים, והיא נמדדת כיום באזורים רבים בעולם, כולל במפרץ אילת.
עבור דגים ובעלי חיים ימיים אחרים, שטמפרטורת גופם מושפעת ישירות מטמפרטורת הסביבה, להתחממות המים יש משמעות מיידית. ככל שהמים מתחממים, כך עולה קצב חילוף החומרים של הדג והדרישה האנרגטית שלו גדלה. במצב כזה, בעלי חיים רבים עשויים לנסות לחסוך באנרגיה באמצעות מעבר למים קרירים יותר או שינוי בדפוסי הפעילות שלהם.
השאלה שהעסיקה את החוקרים הייתה האם גם התוכינונים, הנחשבים לאחד המינים החשובים ביותר לתפקוד השונית, מגיבים בדרך דומה.
הגננים של שונית האלמוגים
לתוכינונים תפקיד מרכזי במערכת האקולוגית של שונית האלמוגים. הם ניזונים מאצות הגדלות על גבי המצע הסלעי ובכך מונעים מהן להשתלט על השונית ולפגוע באלמוגים. בשל פעילותם המתמשכת הם נחשבים ל"גננים" של השונית, המסייעים לשמור על האיזון האקולוגי העדין בין האלמוגים לבין הצמחייה הימית.
במפרץ אילת ניתן למצוא מספר מינים של תוכינונים, הניכרים בצבעיהם הבולטים בגווני ירוק, כחול וסגול. לאור חשיבותם הרבה לבריאות השונית, ביקשו החוקרים להבין כיצד הם מתמודדים עם אחת ההשפעות המרכזיות של שינויי האקלים.
חמש שנות מעקב אחר 31 דגים
כדי לבחון את התנהגותם של התוכינונים בתנאי התחממות, נערך מחקר ארוך טווח בשוניות מפרץ אילת. במהלך חמש שנים עקבו החוקרים אחר 31 תוכינונים מחמישה מינים שונים. לצורך המחקר נעשה שימוש בטכנולוגיית טלמטריה אקוסטית.
משדרים זעירים הושתלו בגופם של הדגים לאחר שנאספו מהשונית במסגרת צלילות מחקר שבוצעו בהיתר מרשות הטבע והגנים. לאחר הליך וטרינרי קצר ותקופת התאוששות במעבדה, שוחררו הדגים חזרה לטבע והמשיכו בשגרת חייהם.
המשדרים סיפקו לחוקרים מידע רציף על עומק השחייה ועל רמת הפעילות של כל פרט.
הנתונים שנאספו אפשרו לבחון את התנהגות הדגים לפני, במהלך ולאחר 12 גלי חום ימיים שונים. ההנחה הייתה כי במהלך אירועי החום יבחרו הדגים לעבור למים עמוקים וקרירים יותר או להפחית פעילות במטרה לחסוך באנרגיה.
התוצאות שהפתיעו את החוקרים
אלא שהתוצאות הציגו תמונה שונה לחלוטין. במהלך גלי החום וגם לאחריהם, התוכינונים כמעט שלא שינו את התנהגותם. הם המשיכו לשחות באותם אזורים, לא עברו לעומקים גדולים יותר ולא הפחיתו את רמת הפעילות שלהם. לכאורה מדובר בחדשות טובות. אולם החוקרים מזהירים כי ייתכן שמדובר דווקא ב"פגיעות סמויה".
העובדה שהתוכינונים ממשיכים להתנהג כרגיל אינה מעידה בהכרח שהם אינם מושפעים מההתחממות, אלא ייתכן שהם משלמים על כך מחיר פיזיולוגי כבד שאינו נראה כלפי חוץ. הממצאים תואמים למחקרים שנערכו באוניברסיטת הוואי, שבהם נבדקו מינים של דגים צמחוניים בתנאי מעבדה המדמים גלי חום ימיים. גם שם נמצא כי הדגים לא שינו באופן משמעותי את התנהגותם, אך בדיקות פיזיולוגיות העלו סימני עקה ואף ירידה במסת הגוף.
כשהסכנה אינה נראית לעין
המשמעות של הממצאים רחבה הרבה מעבר להתנהגותם של התוכינונים עצמם. במהלך תקופת המחקר התרחש במפרץ אילת אירוע התחממות מהיר שהוביל לתמותה נרחבת של תוכינונים.
העובדה שהדגים אינם מציגים סימני אזהרה התנהגותיים לפני הפגיעה מקשה על זיהוי מצבי מצוקה בזמן אמת. לדברי החוקרים, מדובר באתגר משמעותי עבור גורמי השימור והניהול הסביבתי.
אם הפגיעה מתרחשת ברמה הפיזיולוגית בלבד, ייתכן שהמערכת האקולוגית כבר נמצאת תחת לחץ משמעותי עוד לפני שניתן להבחין בכך בהתנהגות בעלי החיים.
הדרך לחזק את השונית
החוקרים מדגישים כי לא ניתן לקרר את מי הים או למנוע באופן ישיר את גלי החום הימיים. לכן, הדרך לסייע לדגים ולשונית האלמוגים עוברת בצמצום לחצים סביבתיים אחרים. שמירה על בתי הגידול הימיים באמצעות מניעת זיהום, אכיפת מגבלות הדיג וצמצום פגיעה פיזית בשונית האלמוגים יכולה לחזק את עמידות המערכת האקולוגית כולה.
ככל שהשונית תהיה בריאה יותר, כך יגדל הסיכוי שהתוכינונים ושאר בעלי החיים החיים בה יצליחו להתמודד עם השפעות ההתחממות הגוברת.
המחקר ממפרץ אילת מספק הצצה נדירה לאופן שבו שינויי האקלים משפיעים על החיים מתחת לפני המים. הוא גם מזכיר כי לעיתים הסכנות הגדולות ביותר אינן אלו שניתן לראות בעין, אלא דווקא אלו שמתרחשות בשקט, מתחת לפני השטח.
"ממצאי המחקר החדש מדאיגים"
ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים: "ממצאי המחקר החדש מדאיגים אך הם גם חיוניים להבנת דרכי הפעולה שלנו. התוכינונים הם 'הגננים' של השונית, ותפקודם קריטי לשמירה על שיווי המשקל שבין האלמוגים לאצות. העובדה שהם אינם משנים את התנהגותם בזמן גלי חום, וייתכן ומסתירים בפועל עקה פיזיולוגית קשה, מבהירה לנו שהמערכת האקולוגית עלולה להיות קרובה לנקודת מפנה עוד לפני שאנחנו מבחינים בכך בעין.
"המציאות הנוכחית מציבה בפנינו אתגר מורכב - אין לנו דרך למנוע את התרחשותם של גלי חום ימיים או לקרר את מי המפרץ בטווח הנראה לעין. לכן, כלי המפתח המרכזי שנותר בידינו הוא חיזוק החוסן המקומי של השונית ודייריה. כדי לאפשר לתוכינונים ולשאר ערכי הטבע לשרוד את העקות התרמיות הפועלות בקנה מידה גלובלי, עלינו למנוע עקות מקומיות הנמצאות בשליטתנו.
"המשמעות היא הקפדה על ההגנה על בתי הגידול, מניעה מוחלטת של זיהומי-ים, הסברה ואכיפה חסרת פשרות של מגבלות הדיג ומניעת פגיעה פיזית בשונית. זהו בדיוק המסר של חודש 'אדם וים' – שמירה קפדנית ברמה המקומית היא הסיכוי היחיד של המערכת הטבעית להתמודד עם הטלטלות של משבר האקלים העולמי."