הגראי”ל: “חשבו שבארץ הכל רגוע, בסוף פה יותר גרוע”

“אוי וויי וויי, אשרקליכע זאך… אה!” כך מגיב הגראי”ל שטיינמן כאשר מזכירים את  הטבח הנורא שאירע אתמול בשכונת הר נוף בירושלים, בו נרצחו ארבעה קדושים הי”ד, באמצע תפילת שחרית בבית הכנסת, כשהם עטורים בטלית ותפילין.

וכך אמר: “ידעו שבחוץ לארץ יש את הגויים – הפולנים והרוסים ששונאים את היהודים, וחשבו שבארץ ישראל רגוע, אך בסוף כאן בארץ ישראל עוד יותר גרוע. יש את הערבים ששונאים כל כך את היהודים, אוי! אשרעקליכע זאך”, וכאן נאנח אנחה נוראה קורעת לב: “אוי…” ולא התייחס לשאלות ששאלו. רק נאנח ונאנח: “אוי, וויי וויי, ה’ ירחם…”

מספר החברותא של הגראי”ל, הגאון רבי משה יהודה שניידר: “לפני מספר שבועות, כשאירע אסון נורא וכואב מאד, נשאל רבינו כיצד אפשר לנחם את בני המשפחה הכאובה – ולא השיב. רק נאנח ונאנח, והרהיב אומץ אחד מתלמידי החכמים במשפחת רבינו, ושאל האם אין מה לומר להם?

“הגיב רבינו: אז מעווייס נישט וואס צו זאגן, זאגט מען נישט! (- כשלא יודעים מה לומר, לא אומרים…) ולמדנו מזה כמה עלינו להעריך את הדברים שכן נאמרים.

“ואחרי שאירע אתמול הדבר הנורא מאד, וכל אוזן משוועת לטל תחיה מאבינו רועינו שליט”א, זכינו לדברי אלקים חיים, ועלינו ליקח את הדברים ללב, וליישמם, והלואי שנזכה כבר לישועת השי”ת בקרוב.

“כשנשאל רבינו מה הפשט שזה היה ‘ברחמים’ (-כפי שכתב במכתב החיזוק שפרסם: “וצריכים לדעת שהכל בחשבון מדוקדק וברחמים”) – ואמר כי בלי רחמים היה ח”ו עוד יותר גרוע…

“ומה שראו דרכי ה’, שאלו הקדושים נרצחו רח”ל, ואחרים שהיו שם ניצלו בדרכים שונים – התבטא רבינו שהיו אומרים: יעדער קויל האט אאדרעס (-כל כדור יש לו כתובת…). כלומר, כתובת מכוונת משמים להיכן להגיע.

“ואמר שאין להחשיב את ירושלים למקום סכנה יותר משאר מקומות, אלא בכל מקום צריך רחמי שמים, ובירך בכל לבו אללע יידישע קינדער, שתהא יציאתם וחזרתם לביתם לחיים ולשלום. אמנם מזהיר רבינו שבמקומות סכנה, אסור ללכת.

“כשהזכירו שיש טוענים שהדברים באים מחמת אותם הנכנסים להר הבית – הגיב רבינו: ‘פאר די עבירה וואס מען גייט אריין’… (- בגלל העבירה שעושים בכניסתם לשם). ואף שאותם שנרצחו הי”ד היו יראים ושלמים, ואין להם שייכות לזה, בכל זאת צדיקים נתפשים בעוון הדור”.