ישראל פרסה בחשאי יחידות עלית באזרבייג'אן במהלך המלחמה עם איראן, כחלק מרשת של אתרים חשאיים ברחבי המזרח התיכון שנועדו להקל על מבצעים נגד איראן.
הלוואה לעסקים, עמותות ויזמים: צריכים מימון? מי זכאי להגיש בקשה? • מקדם
לפי תחקיר שפרסמה היום (שישי) רשת CNN, מפי ארבעה מקורות שהוגדרו "מעורים בפרטים", היחידות כללו עשרות לוחמי קומנדו, אנשי יחידות החילוץ המוטסות של חיל האוויר 669 וסוכני מוסד חשאיים, שניהלו במהלך המלחמה רשת של מוצבים קדמיים בדרום אזרבייג'ן - ומשם הפעילו כטב"מים וניהלו משימות ריגול מורכבות.
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
שניים מהמקורות ציינו, כי הכוחות פעלו מכמה מוקדים בדרום אזרבייג'ן, בסמוך לגבולה הצפוני של איראן, אשר בנקודה הקרובה ביותר נמצאים במרחק של כ-96 ק"מ בלבד מהעיר האיראנית תבריז - שגם אותה תקפה ישראל במהלך המלחמה.
שני המקורות נוספים אמרו, כי יחידות קומנדו מיוחדות נפרסו אף הן באזור וביצעו משימות איסוף מודיעין והפעלת כטב"מים, מה שהעניק לישראל נקודת תצפית בעלת ערך רב אל תוך צפון איראן במהלך המלחמה.
לפי התחקיר ב-CNN, הנוכחות החשאית באזרבייג'ן הייתה רק זרוע אחת בתוך רשת של בסיסים ומתקנים חשאיים שפרסה ישראל ברחבי המזרח התיכון וקרן אפריקה - כולל בעיראק, איחוד האמירויות וסומלילנד.
רשת זו העניקה לצה"ל נגישות חסרת תקדים וטווח פעולה מורחב של מאות קילומטרים עמוק אל תוך השטח האיראני, מה שאיפשר להוציא לפועל גלי תקיפה חוזרים ונשנים.
הכוחות, שתוכננו בתחילה כצוותי חילוץ למקרי חירום, התרחבו בהיקפם והפכו לעמדות צבאיות ואיסוף מודיעיני.
על פי אחד המקורות, עמדה צבאית הוקמה בסומלילנד, המהווה נקודת עצירה עבור מטוסים ישראליים בטיסות ארוכות טווח לאיראן. עמדה זו הוקמה חודשים ספורים בלבד לאחר הכרתה של ישראל בסומלילנד וכינון היחסים בין שתי המדינות.
במקביל, לפי הדיווחים, צה"ל החזיק גם בשני מתקנים חשאיים בשטח עיראק במהלך חלק מחודשי המלחמה. בסיסים אלו, שקיומם דווח לראשונה בוול סטריט ג'ורנל ובניו יורק טיימס, סיפקו לכוחות הישראליים עמדות קדמיות לתמיכה לוגיסטית ולמוכנות למבצעי חילוץ והצלה של טייסים במידת הצורך
המבצע הלילי
לפי הדיווח ב-CNN, הקמת התשתית למבצע באזרבייג'ן החלה שבועות לפני מטחי הפתיחה של המלחמה. באמצע חודש ינואר, בשעה שמשטר האייתוללות דיכא בדם הפגנות ענק במדינה, תכננה ישראל מבצע חדירה חשאי לאורך הגבול האזרי-איראני כדי להציב מכשירי האזנה ואמצעי ריגול מתקדמים.
התוכנית המקורית הייתה להוציא את המבצע לפועל בחסות מכת פתיחה צבאית משותפת עם ארצות הברית. אולם, הנשיא טראמפ ביטל את התקיפות ברגע האחרון, לאחר שטהרן העבירה מסרים כי תפסיק את הרג המפגינים.
אלא שבישראל סירבו לחכות. מתוך הערכה כי המגעים הדיפלומטיים נידונו לכישלון, הוחלט לפעול לבד: מטוסי חמקן של חיל האוויר וכוחות מיוחדים הוקפצו למשימה והציוד המודיעיני הותקן בהצלחה באזור הגבול.
כתוצאה מכך, האתר הפך למקור המידע המרכזי שסיפק לישראל התרעות מוקדמות על שיגורי טילים ומעקב אחר תנועות צבא איראן.
החיסול הדרמטי
הבסיס הקדמי באזרבייג'ן לא שימש רק כ'עיניים ואוזניים', אלא הפך במהירות לפלטפורמה שממנה יצאו לפועל מבצעי חיסול.
לפי התחקיר, אחד המבצעים המרכזיים שהתאפשרו בזכות הציר האזרי היה חיסולו ב-4 במרץ של רחמן מוגדאם, ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית. מוגדאם סומן על ידי ישראל כמי שעמד מאחורי תכנון ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בשנת 2024.
התגובה האיראנית לא איחרה לבוא. יממה בלבד לאחר החיסול, תקפו כטב"מים נמל תעופה במובלעת האזרית נחצ'יבאן, פגעו במבנה הטרמינל ופצעו מספר בני אדם. נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, מיהר להאשים את טהרן וכינה את התקיפה "מעשה טרור מכוער, פחדני וחסר בושה", בעוד איראן הכחישה כל קשר לאירוע.
יומיים לאחר מכן, ב-6 במרץ, הודיע שירות ביטחון המדינה של אזרבייג'ן כי סיכל מזימה של משמרות המהפכה לפגוע בתשתיות קריטיות וביעדים ישראליים ויהודיים במדינה – מבצע משותף של המוסד, השב"כ וצה"ל, שישראל אישרה רשמית את דבר קיומו שבועות ספורים לאחר מכן.
שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית דחתה בתוקף את ממצאי התחקיר ומסרה ל-CNN כי היא מכחישה בנחרצות טענות חסרות בסיס על שימוש בשטחה נגד מדינות שלישיות.
גם מלשכת ראש הממשלה ומדובר צה"ל לא נמסרה תגובה לממצאי התחקיר של CNN.
