מזג האוויר ההפכפך, של קור וגשמים היורדים בשיאו של חודש אייר האביבי, הביא בכנפיו דיון הלכתי מרתק, משולחנו של רבה של שכונת רמת אלחנן, הגאון רבי יצחק זילברשטיין.
הגרלה שנתית של יד לאחים הושקה בפעם ה-16 - ואתם? מרוויחים ב ע נ ק! • מקדם
ידועה ומפורסמת הסגולה לשתות את מי הגשמים היורדים בין חג הפסח לחג השבועות, בהיותם מסוגלים להביא רפואה למחלות רבות.
ואכן, בשיעור מיוחד שפורסם בקו 'שיח יצחק', פירט נכדו הרב חיים מלין את מקורות הסגולה, ולאחריה הציג שאלה הלכתית מרתקת - אותה הציע על שולחנו של סבו.
מקור הסגולה הוא בספר 'אמרי פנחס השלם', מתורתו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ - אות רכא, עמ' צה, שם כתב בזה הלשון: "הגשמים שהם מפסח עד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים שאין כמוהו בכל הרפואות. היינו לעמוד ראשו מגולה קצת על הגשם שיורד עליו, גם לפתוח פיו שירדו לתוכו. ומעצרת ואילך יש מהם טובים לרפואה, היינו היורדים בזמן שהארץ צריכה להם אז הם טובים לרפואה וכו'…".
וגם בספר 'רפאל המלאך' - אות ג, עמ' 19, כתב: "סגולה לגבורת אנשים – גבורת גשמים שישתה מי גשמים, וביותר טובים הגשמים היורדים מן פסח עד עצרת, ובאם האויר חם בין פסח לעצרת ויורדים גשמים, יעמוד במקום מוצנע ערום שירדו הגשמים על גופו, וגם יפתח את פיו שירד הגשם לתוך פיו. וירפא על ידי זה מן כמה מיני חולאים ויתחזק כחו".
הגר"י זילברשטיי נשאל: באדם ההולך ברחובה של עיר בין פסח לעצרת, והחלו גשמים מנטפים, ועד שיבואו לביתו יתכן שיפסקו הגשמים, ורוצה לקיים את הסגולה ולעמוד ברחוב ולפתוח את פיו, ולשתות את המים המסוגלים לרפואה - האם יכול לנהוג כן, שהרי אמרו חז"ל במסכת קידושין 'האוכל בשוק דומה לכלב ופסול לעדות', ואולי מעשה זה של פתיחת הפה כלפי השמים, ושתיית המים בפרהסיא, כלולה בדברי הגמרא.
באופן כללי דעתו של הרב זילברשטיין כי ניתן להקל בשתיה, מאחר ויש בכך צורך הגוף גדול, שלא יתייבש ויבוא לידי סכנה, ורק באכילה הקפידו חז"ל שלא לאכול בשוק.
ואכן, הרב מלין בשיעורו ציין כי בספרו 'ארחות אכילה' העוסק בבירור כל דיני והלכות אכילה בשוק - ועתיד לצאת לאור בקרוב - הביא כי היו מורי הוראה שהחמירו בדבר, והורו שראוי שיעשה כן בצורה צנועה, שלא יראוהו אנשים ויתבזה בפניהם, ובפרט אם הוא תלמיד חכם, שיש בכך חשש חילול השם.
אמנם הבוקר פורסמה הקלטה בה נשמע כיצד נשאל הרב זילברשטיין בשאלה זו הלכה למעשה - והשיב שניתן להקל בזה, וכפי שנימק:
"בימים כתיקונם אם פותח פיו ושותה מהגשמים – הרי הוא מבזה עצמו ולשוטה ייחשב, אך כעת שיש מתנה מהשמים ויש גשמי סגולה – בוודאי שיכול לנהוג כן, כיון שיש לו צורך גדול בזה.
"ובפרט שזמן זה אינו מיועד לגשמים, ויש לחוש שאינו 'בכדי שיעשו', ויקויים בו מה שנאמר בשיר השירים (ב, יא) 'הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ', ועד שילך לביתו להביא כוס או כלי – יפסק הגשם ויפסיד הסגולה. ואם כן, כמו שהתיר הרמב"ם (פ"ה מהלכות דעות ה"ב) לתלמיד חכם לאכול בשוק לצורך גדול, כך בוודאי שמותר גם לאברך בן תורה לעמוד ברשות הרבים ולפתוח פיו לכמה רגעים לצורך קיום הסגולה לרפואה.
"וגם באופן שיודע שיהיו כאלה שילעגו לו, אין צריך לחוש להם, דאין צריך לצאת ידי חובת שוגה ופתי (לשון המלאכת שלמה עמ"ס שקלים פ"ג מ"ב), שהרי כנראה אינם יודעים את הסגולה, ושלא לחינם עושה כן, והרי הם שוחקים עליו שלא כדין, ואין צריך לחוש להם".
ואכן, בימים האחרונים פורסמו כמה תיעודים של אברכים תלמידי חכמים מהעיר טבריה שפתחו פיהם ברשות הרבים בכדי לקלוט מגשמי הברכה אשר כוחם וסגולתם גדולה, ולדברי הרב זילברשטיין, עשו כהוגן.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
